top of page

כשגגה שיוצא מלפני השליט

למען אחי ורעי! החכם מכל אדם אמר "כשגגה שיוצא מלפני השליט" (קהלת פרק י פס' ה') הנה כתבתי במאמרי 'מדינת הלכה, הלכה המדינה' פליטת קולמוס וכתבתי בטעות כך

...כמובן והם כמובן לא עושים את זה דרך קוק, אלא יותר דרך הרצ"ה קלישר ורבי עקיבה יוסף שלזינגר ועוד, והמכנה המשותף בין כל אלו שציינתי כעת זה שהינם בכלל דעת יחיד, שהציונים השתמשו בהם כדי לקדם את מזימתם הציונית, אם בחייהם ובפרט לאחר פטירתם.

והניסוח הנכון שתקנתי הוא כך אמור להיות

שאיפת אגודת קדושת ציון 'מדינת הלכה ללא פשרות'... דהיינו יתחילו לסקול כל מי שלא שומר בפהרסיא
שאיפת אגודת 'קדושת ציון' (עפ"ל) 'מדינת הלכה ללא פשרות'... דהיינו יתחילו לסקול כל מי שלא שומר שבת בפהרסיא
כמובן והם כמובן לא עושים את זה דרך קוק, אלא יותר דרך הרצ"ה קלישר ורבי עקיבה יוסף שלזינגר ועוד, והמכנה המשותף בין כל אלו שציינתי זה שדעתם היתה בלבד עבור הקמת 'מפלגת איכרים' (כפי שהתבטא הרב אלכסנדר משה לפידות, ראה בספר שיבת ציון חלק א', עמ' 35) ועל דבר זה היו דעת יחיד, וגדולי ישראל האמיתיים ראו בעיני רוח קדשם לאן המצב יתדרדר, ושהציונים יסלפו דבריהם כדי לקדם את מזימתם הציונית, אם בחייהם ובפרט לאחר פטירתם.

והנה האסמכתא לדברי בדברי הרצ"ה צבי הירש קלישר, דרישת ציון[1], מאמר קדישין, ד"ה בראשית, ל"ה ע"ב[2]

ואמנם על דברת שבועת אלקים האמור אשר עליה יסוגו אחור מלהקשיב לדברי הנביא (ישעיה ס"ב) אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים ירושלים תהלה בארץ על זה אשיב אמרי לך בשתי דרכים, האחד כי אזהרת מה תעירו ומה תעוררו הוא רק לבל נעלה ביד חזקה לחומות ירושלים כמפורש בש"ס שם שלא יעלו כחומות ופי' רש"י בחזקה וגם שלא ימרדו באומות, רק נצפה על חסד ה' שישים עין חמלתו עלינו, ברצות ה' כושר פועל ידינו, ולא השביענו רק שלא נהיה מן המעפילים לעלות ההרה בחזקה אבל לרצות אבניה ולפעול ארץ נושבת מה טוב ומה נעים אין לך מצוה גדולה מזו כאשר בררתי בארוכה...

אגרת מאת ר' צבי הירש קלישר לרבי מאיר אוירבך זצ"ל, כתבי הרב קאלישר, עמוד רד

ואשר בשנים קדמוניות במהמורות נפלו, המה היו מהמעפילים לעלות בחזקה וכמעט עברו על השבועה "אם תתעוררו" וכבר כתבתי בספרי מזה שלא כאלה חברת ישוב א"י.

'אגרת' מאת הרב אלכסנדר משה ב"ר צבי לפידות[3], שיבת ציון חלק א'[4], עמ' 35

היו ימים - כשהחלה התנועה הזאת לפעם בלב ישראל - שמצא לו רעיון הישוב מתנגדים רבים בקרב העם, אך עתה כמעט כל ההתנגדות עברה ובטלה מן העולם, העם כבר נוכח לדעת כי לא לקחת את אה"ק מידי התוגר בחרב ובקשת, אנו אומרים ואין חפצנו לעשות שם ממשלה, וכל חפצנו הוא רק לעשות מפלגת אכרים עובדי אדמה... וא"כ אין בזה משום דחיקת הקץ...

ר' יהודה חי אלקלעי, רגלי מבשר[5], פיס' ג'

וכאשר סבבונו צרות רבות ודעות נתנו אומץ בלבבם לאמר חבלי משיח הם, וככה עברנו את מעבר יבק קי"ב יובלות העולם הזה שנשלמו שנת ת"ר, וברוך ה' שמרנו את שבועת אלהינו שלא ימרדו באומות העולם [כתובות ד' קי"א ע"א] וזה לנו האות לגורל חכמתם וידיעתם המדיניית, אם כשהשיאו את הענין למעלה מן הטבע יצאו אנשים בני בליעל ועשו מעשים אשר לא יעשו ועברו על נפשנו המים הזדונים והיינו לשמה למשל ולשנינה[6]! על אחת כמה וכמה אם היה דבר הקיבוץ ידוע לכל, וכן התשובה לא אמרו לנו הוראתו הראשונה שהיא תשובה לארץ כמו ותשובתו הרמתה כי שם ביתו [שמואל א' ז'] פן יתאספו רקים ויאמרו נתנה ראש ונשובה, והדבר הזה אין אנו רשאים לעשות כי אם ברשיון מלכי הארץ, והם ישימו עלינו ראש אחד ויקראו לנו דרור לשוב אל ארצנו ואל נחלת אבותינו.


_______________________ [1] טהארן, ה'תרכ"ו [2] פורסם לפני כן בספרו אמונה ישרה, חלק ג' (יקרא דרישת ציון וחברת ארץ נושבת), יז ע"א

[3] ר' אלכסנדר משה ב"ר צבי לפידות 'לפידותזון' 'אבן לפידות' - נולד בוילנה. כבר בהיותו בחור ניכרו בו כשרונותיו והיו שכינוהו "העילוי מווילנה". בגיל תשע למד בחברותא עם חבריו שמואל ליובצ'ר ובצלאל הכהן זיעועכי"א (לימים מרבני וילנה). הוא התחבב על רבה של וילנה, רבי אברהם אבלי פאסוועלער זיע"א (פוסבלר; תקס"ד-תקצ"ו), מגאוני ליטא הנודעים. ואף שלח, בעודו נער, מכתב ובו דברי תורה לרבי עקיבא איגר זיע"א, גדול הדור. היותו בן שתים עשרה, התארס עם ינטה בתו היחידה של הגביר שמעון שושיצקי מיונאבה, שבמחוז קובנה, שהתחייב לפרנסו כדי לאפשר לו להמשיך בלימודיו. בהיותו בן ארבע עשרה, נסע ללמוד בישיבה בסלנט אצל רבי צבי ברוידא זיע"א. ישיבה בה למד לפניו, רבי ישראל סלנטר ורבנים נוספים. בסלנט יצר קשר עם רבי ישראל סלנטר זיע"א, והיה לידידו הקרוב. ברבות הימים הוא תמך בתנועת המוסר מיסודו של ידידו, והיה שותף, להדפסת הספר המוסרי "עץ פרי". בעת שהותו בסלנט, למד גם עם רבי משה צייטלין זיע"א, רבה של ראסיין. בהיותו בן שבע עשרה התמנה לכהן כרבה של יונאבה. אשתו זו נפטרה בצעירותה והניחה אחריה שלוש בנות. לאחר פטירת רעייתו הראשונה, נישא לגרונה בתו של הרב יעקב בנדיטמן, רבה של בויסק, ומחבר ספר השו"ת "זכרון יעקב". ממנה נולדו לו שלוש בנות ובן אחד. בזיווגו השלישי היה חתנו של רבי חיים לייב טיקטינסקי זיע"א, רבה של מיר וראש הישיבה בה. בשלב מסוים עזב את רבנות יונאבה, לטובת רבנות ב"פארשטאט" (מילולית: לפני העיר), אזור בעיר הורדנה, מעבר לנהר הניימן, שתושביו החזיקו לעצמם רב נפרד. הוא כיהן ברבנות זו עד שנת ה'תרכ"ו. בסוף שנת תרכ"ו התמנה כרבה של העיר, היהודית ברובה, ראסיין. בה שימש ברבנות במשך ארבעים שנה עד יום מותו ב-י' באדר ה'תרס"ו. [4] לוקט ע"י ר' אברהם יעקב סלוצקי (ה'תרכ"א-ה'תרע"ח), י"ל בוורשא, ה'תרנ"א [5] בלגרד, ה'תרכ"ה [6] מובא רעיון זה גם בספרו "גורל לה'", פיס' י' "ירא את ה׳ בני ומלך ועם שונים אל תתערב (דהיינו הערב רב), כי פתאום יקום אידם וכו', מפני כי המורד במלכות הארץ מורד במלכות שמים אשר נתן מכבודו למלכי האדמה".



Comments


כריכה מצות ישוב ארץ ישראל,שלוש השבועות,דחיקת הקץ,רמב"ן,יעקב אבינו,אברהם אבינו,יצחק אבינו,ארץ ישראל,ארץ הקודש,מלחמת מצוה,מלחמת רשות,אורים ותומים,מגילת אסתר,רמב"ם,אגרת תימן
מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page