לכבוד יומא דהילולת רבי דוד הלוי יונגרייז זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי דוד ב״ר ברוך ראובן הלוי יונגרייז זיע״א, הנני מביא כמה עלים לתרופה מדברי קדשו

ראב"ד העדה החרדית, רבי דוד ב"ר ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז[1] זיע"א, אור דוד, חיי שרה, עמ' מ'

ויש לפרש ג"כ שיעבוד גליות על רשעת הגוים שמשעבדין בקושי כמו במצרים שקושי השיעבוד השלים שכישראל זוכין אז הגאולה בזכות עצמן וכשאין ישראל זוכין אז הגאולה עבור רשעת הגוים ובמדרש רבה ואתחנן פ”ב יד ע”פ בצר לך איתא ד”א כשנגאלו ממצרים לא נגאלו אלא מתוך ה’ דברים אלו מתוך צרה מתוך תשובה ומתוך רחמים ומתוך הקץ וכן לעת”ל ועיין בידי משה שמפרש מתוך צרה מפני שהקב”ה השביע לאוה”ע שלא ישעבדו לישראל יותר מדאי וע”י קושי השיעבוד ישראל נגאלין[2] וזה שמביא המדרש הפ’ "על גבי חרשו  חורשים האריכו למעניתם" שאוה”ע האריכו השיעבוד יותר מן הראוי לסבול  וזה מביא הגאולה, ובכתובות קיא א ואחת שהשביע הקב"ה את אוה"ע שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי ועיין במדרש שה”ש עה”פ השבעתי אתכם'.

והלימוד של המדרש רבה (פרשה ב פסקה כ) היינו:

'ונשבע למלכיות שלא יקשו עול על ישראל שאם מקשים עול על ישראל הן גורמין לקץ לבא שלא בעונתו'.

דהיינו שהמשיח יגיע שלא בעונתו, וק"ל, ומכלל 'הן' אתה שומע 'לאו', שאוה"ע לא עברו על שבועתן, משום שמשיח טרם הגיע.

ראב”ד העדה החרדית, רבי דוד ב"ר ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז זיע"א:

'היה מרגלא בפומיה שבהלכות הנוגעים לציונות, רבנו הקדוש בעל "ויואל משה" זיע"א הוא הרמ"א'.

ראב"ד העדה החרדית, רבי דוד ב"ר ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז זיע"א, שו"ת אור דוד, סימן כא - בענין התחברות לרשעים[3], עמ' קצג:

'בס״ד פעיה״ק ירושלים ת״ו

הנה בעיקר הדין אם יש לנדות לעוברי עבירה אף שיש לחוש שיצאו לתרבות רעה, הוא מחלוקת הרמ״א והט״ז ביו״ד (סי' של״ד), דרמ״א סובר דמנדין, והטו״ז סובר דאין מנדין, והנה״כ[4] פוסק ברמ״א, והפ״ת שם הביא חבל נביאים כרמ״א, וכ״ז הוא בשאר עוברי עבירה, אבל במחללי שבת בפרהסיא או כופרים אף במצות אחת, דמן הדין מנסכין את היין[5], בזה כו"ע מודו, דע״כ לא פליגי הרמ״א והט״ז רק אם לנדות שאר עוברי עבירה, אבל מה שהדין באפיקורסים שהם גרועים מעכו"ם כמבואר ברמב״ם הל' עדות, וגם מה שעושים יין נסך הוא מן הדין, ומן הדין דינו כגוי בלא נדוי, פשיטא שהדין איננו משתנה בעבור החשש שיצאו לתרבות רעה, דכל מחלוקת רמ״א וט״ז הוא רק אם לנדות עוברי עבירה בהנך שבלא הנדוי הם כישראל, ועיין בחת״ס יו״ד (סי' שב״ב), ועיין מה שכתב החת״ס אה״ע (תשובה ל״ו) שכתב דע״כ לא פליג הטו״ז רק שלא לענוש עוברי עבירה, אבל לא להתיר עיי״ש, ומאחר שהאפיקורסים ומחללי שבת בפרהסיא דינם מן הגמ' והפוסקים כעכו״ם גמורים, ואינם מצטרפים למנין, ולא יש להם זכות הבחירה, וגם אין מקבלין מהם קדבנות, אף שמשאר פושעי ישראל מקבלין כדי שיחזרו בתשובה, באלו לא חשו כמבואר בחולין (ה' ע״א), ועיין במהר״ם שיק או״ה (סי' ש״ו), פשיטא שאין הדין נשתנה בעבור זה, וכ״ז הוא בענין לבחור, אבל להיות נבחר בועד העדה להטיל מסים ולהיות צרכי העיר תחתיו פשיטא שפסול כל עוברי עבירה, כמבואר ברמ״א חו״מ (סי' ל״ז) דטובי העיר אסור להושיב מי שפסול מחמת רשעה, וא״כ אסור עפ״ז להסכים להיות תחת ועד שישבו נבחרים חפשים, אחרי דעפ״י דין אסורים ופסולים לחיות נבחרים עוברי עבירה, א״כ עובר המסכים לחיות תחת ידם כמעמיד עליו דיין שאינו הגון, ועובר על לא תטע לך אשרה כמבואר כסנהדרין (דף ז'), ועיין בשע״ת לרבינו יונה (שער שלישי, אות ק״ס) ששונאי השם נקראים אם יאהבון כבוד רשעים ומשלם על עפר עיי״ש, א״כ יש לחוש מאד אם מסכימים להיות תחת ועד שנבחרים בו עוברי עבירה, אם אינם בכלל זה, אחרי שמסכימים שהנבחרים החפשים יהיו מושלים עליהם, ויש להאריך בזה.

ומכ"ש שאסור לשבח רשעים, והרבינו יונה (שער שלישי, סי' קמ״ח) כתב והמשבח רשעים הוא הרשע הגמור, ומחלל עבודת הש"י, וגם אסור להתחבר להם אפי' לדבר מצוה כמבואר באבות דר״נ והביאו רבינו יונה (שער שלישי סי' נ״א), ולפ״ז אסור להתחבר אל החפשים הציונים אף בבנין והמשבח הרשעים הוא הרשע הגמור, ומחלל עבודת הש"י, וגם אסור הארץ, ומכ״ש שאסור לתמוך בקרן היסוד שלהם, אשר הוא מחזיק בתי ספר של כפירה ומינות השם ישמרנו, ומכ"ש שאסור לשבח מעשיהם הרעים, ועיין מה שכתב רבינו יונה שער שלישי (סי' קצ״ז), והשי״ת יעזרנו שיתקדש שמו על ידינו.

רבי דוד ב״ר ברוך ראובן הלוי יונגרייז זיע״א

__________________________

[1].  ראב"ד העדה החרדית, רבי דוד ב"ר ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז זיע"א - נולד בי"ג בשבט ה'תרנ"ח, בירושלים. אביו הינו רבי ברוך ראובן שלמה ב"ר משה הלוי יונגרייז זיע"א (מעסקני ורבני היישוב החרדי בירושלים וממקימי 'העדה החרדית'), סבו (מצד אביו הינו רבי משה יונגרייז זיע"א (אב"ד קאשוי, מתלמידיו של 'הכתב סופר' זיע"א). הוריו קראהו ע"ש אבי אמו, רבי דוד יולס מברזווה-ירושלים זיע"א. נישא למרת פועה מרים זתע"א בת"ר אשר זוסמן דיליאון זיע"א (מרבני ישיבת 'עץ חיים' ומראשי 'ועד הכללי כנסת ישראל', והיא אחותו של רבי יוסף זוסמנוביץ 'הירושלמי' זיע"א. לאחר נישואיו מונה על ידי רבי יצחק ירוחם דיסקין זיע"א, לכהן כר"מ בישיבת 'אוהל משה'. בהמשך מסר שיעורים בישיבת 'חתם סופר' וכיהן כראש ישיבת 'אנשי מעמד' וכן מסר שיחות בישיבת 'פורת יוסף'. בשנת ה'תרצ"א מונה על ידי רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א לדיין בבד"ץ העדה החרדית. לאחר שחרור העיר העתיקה על ידי הלגיון הירדני, הלך יחד עם קבוצת הנשים בשביל להצילן מאיסור שבויה, ועקב כך ניצל מהשבי לאחר שהנשים שוחררו. בחודש אב ה'תשכ"א נפטרה אשתו. בשנת ה'תשכ"ח מונה לשמש כראב"ד העדה החרדית. נפטר במוצאי שמחת תורה, כ"ג תשרי ה'תשל"ב, ומנו"כ בבית העלמין שבהר הזיתים. על מצבתו נרשם: 'ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו פה נגנז ארון הקודש רבינו הגאון האמיתי נר ישראל ציס"ע לוחם מלחמת ה' מנורה הטהורה כבוד קדושת אדמו"ר רבי דוד הלוי יונגרייז זיע"א ראב"ד העדה החרדית דקרתא קדישא ת"ו בן הרב הגאון רבי ברוך ראובן שלמה הלוי זצ"ל מוצאי שמחת תורה לפנות בוקר אסרו חג של סוכות כ"ג תשרי שנת תשל"ב שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש זי"ע ועכ"י עדי יעמוד לגורלו לקץ הימין בבי"א ת.נ.צ.ב.ה.'. לאחר פטירתו הודפסו דברי תורתו ודרשותיו בספה"ק 'אור דוד' שיצא לאור על ידי משפחתו (‏ירושלים, ה'תשל"ד).

[2]. רבי לוי יצחק מברדיטשוב 'סנגורן של ישראל' זיע"א, קדושת לוי, פרשת בא: 'ועל פי זה יבואר מה ששאל איש אחד מתושבי קהלתינו בגמרא דכתובות (קיא.) 'שלש שבועות השביע שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי'. ושאל אותי כי תיבת 'בהן' אין לו פירוש, והוה ליה למימר 'שלא ישתעבדו בישראל'. ולפי מה שכתבתי ניחא, כלומר שלא 'ישתעבדו בהן בישראל'. תיבת 'בהן', פירוש לצורך עצמן, כלומר שלא ישתעבדו בישראל רק לקיים מצות הבורא ברוך הוא שצוה שיהיו ישראל בגלות ואז לא יהיה 'יותר מדאי' כאשר כתבנו לעיל, כי המכה בן המלך ואוהב המלך יש לו צער מהכאה אינו מכה אותו 'יותר מדאי', וזהו 'בהן' לצורכן, כי 'בהן' פירוש לצורכן ופירוש 'בהן', כמו 'להן', שפירושו לצורכן. גם 'בהן', פירוש לצורכן לא לעשות גזירת הבורא. וכן הוא בתיקוני זוהר בראשית 'ירא בשת' עיין שם, שהשם יתברך השביע אותן שינהגו כבוד בישראל' (ודב"ק נשנו נדונו עוד אצל רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון 'מהרש"ם מברז'אן' זיע"א, תכלת מרדכי, פר' וארא, דף ה' ע"ב; רבי שאול בראך זיע"א, משמרת אלעזר, שערי ציון, סי' נט).

וביאר בעוד אופן רבי ישראל יונה ב"ר יוסף הלוי לנדא זיע"א, עלה דיונה, ליקוטים, סי' מו: 'שם דקי"א ע"א וא' 'להשביע הקב"ה את העכו"ם 'שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי' תיבת 'בהן' שפת יתר והל"ל 'שלא ישתעבדו בישראל יותר מדאי' וי"ל שרמזו עוד בהיותנו בגולה ניטל כל הכבוד והממשלה מישראל, היות הרבה מישראל לא טובים וכמאמרם ת"י חברים ולא ת"י ישראל וחסד גדול אשר נתן ה' בלב מלכי אומות המושלים שאינם נותנים שום ממשלה לאיש מישראל כי אם היו נותנים ממשלה היו ממשילים המקורבים אצלם אשר לא טובים. וכנראה במיעוטא דמיעוטא אם ממנים ישראל על דבר קטן גודל הלחץ ודחק ממנו אשר זה קושי שבפורעניות וזה אמרם וא' שהשביע הקב"ה את העכו"ם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי, היינו שלא לשעבד 'בהן' והיינו באומתינו הק' בישראל ע"י ישראלים יותר מדאי רק מיעוטא דמיעוטא לעת הכושר לפניו לדוחקנו לקרב הקץ כי אם הי' משתעבדים בהן בישראלים יותר מדאי להמשיל בהן ישראלים לא הי' לשונאי ישראל תקומה ח"ו'.

[3].  הודפס עוד קודם לכן בקובץ התורני 'אוצרות ירושלים', חלק צ"ג, סימן תתקט״ו, עמ' תתתרעו

ובהערת שולים *) כתיב: 'העתק מתוך כת"י קדשו, שנמצא בין כתביו המרובים שנשארו אחריו, בשמעתא ובאגדה, נמסר למערכת ע"י ב"א הרב מאיר איזאק (שליט"א) [זיע"א]'.

[4].  הנה"כ – ר"ת 'הנושאי כלים'

[5].  'מעשה רב' מרבי ישעי' קרליץ 'החזון אי"ש' זיע"א (מובא בשם ר' מ"ש ז"ל, 'דגלנו'; ילקוט דעת תורה, אות יז, עמ' סא): 'אמר רבינו החזון איש: לא רק מחלל שבת בפרהסיא, כי אם גם בעל דעות כוזבית יינו יין נסך'.