חיפוש
עשר שנים לרצח משפחת פוגל באיתמר הי״ד
למען אחי ורעי! לפני 10 שנים ארע אסון איום ונורא בו הופקר דמם של משפחת פוגל, והדבר לפעמים איננו נתפס... עד כדי כך שאירוע מסוג כזה קורה אזי 'הרגש' לרוב תופס מקומו של 'השכל'.
אבל אנו צריכים לשום לב גם למה ש'השכל' אומר לנו, וכמובן אם אני אכתוב על איסור שלוש השבועות, בוודאי יגידו לי שדעתי משוחדת...
ולכן אביא את מה שאמר אחד מרבני המזרחי הרב ד"ר אהרן רקפת, ראש כולל 'גרוס' ב'ישיבה אוניברסיטי', ותלמידו של ר' יוסף דוד סולוויצי'ק.
והנה דבריו שתורגמו מאידיש מתוך העיתון דער בלאט, שיחה שנאמרה "בישיבה יוניברסיטי" ע"י פרופסור הרב אהרן רקפת: האמת על הטבח בישוב איתמר היא רק בספר "יואל משה" (פרשת שמיני, י"ט אדר ב' תשע"א) (תודה מיוחדת לר' דוד רבינר הי"ו)
נ"ב לגבי הערה שלו שאי-אפשר להיות באמת ציוני על כך נאמר עפרא לפומיא ונרחיב בסוף המאמר הנ"ל
(תת כותרת) פרופסור: ליובאוויטש ובעלז גם אחזו בשיטה הזאת תמיד.
(תת כותרת) א"א להיות ציוני אמיתי לפני שלומדים וידועים טוב את הספר "ויואל משה" בעל פה. ורק כשיודעים טוב-את הספר "ויואל משה" ואת הספר "על הגאולה ועל התמורה" בעל פה אפשר להיות ציוני, ועד אז אתה פשוט מרמה את עצמך!
(מאמר) הרב נשאל ע"י תלמידיו אחרי האסון באיתמר, ילמדינו רבינו, מה קורה פה? איך קורה כזה דבר ליהודים שהם לשיטתם "מוסרים את נפשם" עבור המצוה של ישוב ארץ ישראל, וכך נענשים משמים? וע"ז ענה להם רבם הד"ר יש תשובה אחת "הסתר פנים", נסתרים דרכי אלוקים, אין אנחנו יכולים להבין את דרכי ה', אבל התשובה הזאת עדין לא מספיקה להשקיט את המחשבות שיש לנו על מה עשה ה' ככה? וכאן נכנס הרב לשיחה בענין השלש שבועות המובאים באריכות בספה"ק ויואל משה.
הענין הזה שמדברים עליו בסאטמאר היא לא דוקא ענין של סאטמאר, אלא שזה מאמר מפורש בגמרא מסכת כתובות דף קי"א ע"א על הפסוק בשיר השירים "השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה", הקב"ה משביע את בני ישראל שאסור למרוד באומות העולם. ואומרת שם הגמרא שהיהודים קיבלו על עצמם שלש שבועות, 1) שלא יעלו בחומה - דהיינו שלא יעלו לארץ ישראל בכוונה לכבוש את הארץ בכח. 2) שלא ימרדו באומות העולם - דהינו שלא ימרדו בגויים לעשות ההיפך מבקשתם אלא יקבלו מהם מה שהם אומרים. ובוודאי שהכוונה היא לא בעניני תורה ומצוות. שאם הם אומרים לעבור עבירה אסור לשמוע להם. אבל הפקודות הרגילות שהם מצווים על העמים צריכים לשמוע ולקבל מהם.3) השבועה השלישית היא בשביל הגוים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי. שלא יעשו מהן עבדים, ולא יצערו אוּתם יותר מהרגיל או יהרגו בהם.
וממשיכה הגמרא שם ואומרת "אמר רבי אלעזר, אמר להם הקב"ה אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות או כאילות השדה". אם אתם תשמרו את השבועה אני ישמור עליכםואם לא תשמרו את השבועה אזי אני יפקיר אתכם כחיות השדה, שצדים אותם ויורים בהם, שהם הפקר לכל כל אחד יכול לשחוט אותם ולאכלם.
כשהתחילה דרך הציונים וממשלתם זה היה הלם ותמהון כי עד עכשיו כל יהודי היה אומר "לשנה הבאה בירושלים", אבל למעלה מאלף שנים אף יהודי לא עשה כלום בשביל זה. כי ידעו שלא ניתן לעשות כלום בשביל זה רק לבקש ולהתפלל. והנה פתאום הגיעו הציונים ואמרו שצריך לעשות משהו, צריך לבנות את ארץ ישראל, צריך לעשות עליה לארץ, צריך להשיג קרנות תורמים ולקנות חלקי אדמה בארץ.
ההתנגדות נגד הציונים התחילה מהגמרא. הגמרא היא החלק העיקרי נגד מלוכת הציונים. חס וחלילה לנסות להחזיר מלוכה יהודית בארץ ישראל לפני ביאת המשיח.
וממשיף הד"ר בשיחתו, צריכים לומר את האמת, מה שאני הולך לומר בהמשך דברי הרבה אנשים ניסו לדחות ולהתעלם מהדברים האלו. אבל האמת צריכה להיאמר. מונקאטש, ליובאוויטש, בעלזא, כולם היו במאה אחוז נגד הציונות. הרבי החמישי והרבי השישי מליובאוויטש כבר היו בזמן שתנועת הציונים קמה והם היו מאוד נגד הציונים ותמיד היו חוזרים על דברי הגמרא הנ"ל.
הרבי מסאטמאר שמגיע בעצמו מהקהילה של הרבי מצאנז הרה"ק רבי חיים הלברשטאם בעל הדברי חיים זצ"ל שהם היו משפחתו ורבותיו, ושם הוא גדל בימי נעוריו באוירה הזאת ששמע תמיד את דברי הגמרא הנ"ל שתמיד היו מוזכרים שם. ואחרי מלחמת העולם השניה כשהרבי מסאטמאר הגיע לאמריקה ולא צריך לומר לכם את ההתפעלות מסאטמאר שהייתה אז מהתנופה והתקומה שחוזרת שוב אחרי המלחמה, שהיה אז דבר בלתי יאומן, וכשהרבי ראה אחרי המלחמה איך שמדינת הציונים הולכת וקמה אז הוא יצא עם הספר "ויואל משה".
הרבי הזה היה גאון, אפילו השם "ויואל משה" זה פתגם שיצא מהפסוק. "ויואל משה לשבת", שמקורו במשה רבינו שנשאר לגור בארץ מדין אצל חמיו יתרו. והרבי מסאטמאר היה משתמש בזה במליצה והיה אומר שזה אחרת להישאר לגור באמריקה מאשר לגור בארץ ישראל.
בספר ויואל משה יש שלש חלקים, מאמר ישוב ארץ ישראל, שבו מבאר את ענין השלש שבועות. מאמר ישוב ארץ ישראל, שבו מבאר את הענין שבזמן הזה אין את המצוה לעלות לארץ, מכיון שהמנהיגים של מדינת ישראל הם אפיקורסים, גוים, מחללי שבת ואוכלי נבילות וטריפות, והרמב"ם אומר שעדיף לגור בין הגוים מאשר לגור בסביבת היהודים שמחללים את השבת ועדיף יותר לגור במדבר. והמאמר השלישי מאמר לשון הקודש, שבו מבאר שלשון הקודש היא שפה קדושה שאסור להשתמש בה ביום יום בדיבורי חול.
בחזרה לענין השלש שבועות, נשאלה השאלה מדוע הקב"ה מעניש אותנו? למה ה' הביא עלינו את המלחמה? הגמרא אומרת אם אתם עוברים על השלש שבועות אני מתיר את בשרכם כמו הצבי כל מה שהיטלר ימ"ש עשה במלחמה הכל היה כמו שכתוב בגמרא.
בתחילת הספר כותב בעל הויואל משה שפעם אחרי עת צרה היו צריכים לעשות חשבון הנפש ולחפש על מה באה הצרה הזאת. היום בזמנינו לא צריכים לחפש משום שהגמרא אומרת במפורש שהקב"ה אומר שאם יעברו על השלש שבועות אני מתיר את בשרכם, וזה היה בזמן מלחמת העולם השניה שעברו על השלש שבועות, שלא יעלו בחומה ושלא ידחקו את הקץ ועשו את כל ההשתדלויות לעבור על השלש שבועות ולהקים לבד ממשלה עצמאית.
הרבי מסאטמאר מדבר דברים נוראים, וכך גם אחזו כל הרבנים ממונקאטש, בעלז, צאנז, וליובאוויטש.
בתחילת שנות ה-1900 התחילה אוירה באירופה אצל היהודים האורטודוקסים שצריכים להתאחד באירגונים מאוחדים. ובשנת 1919 האורטודוקסים באמת עשו אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם ואז נתייסדה אגודת ישראל. ובהמשך השנים התעוררה אצל האגודה השאלה הגדולה האם להצטרף לדרך הציונים או לא. והדעה באגודה היתה אז שמי שמאמין שליהודים יכולה להיות ארץ (מדינה) בארץ ישראל לפני ביאת המשיח אז הוא אפיקורס ולא יכול להיות חלק באגודת ישראל, זה לא משנה כמה גדול הזקן שלו, כמה ארוכים הם הפיאות, וכמה עבה הגארטל שהוא לובש, אם הוא מאמין בדרך הציונים, שאז הוא לא שייך והוא לא חלק מאגודת ישראל. זה היה פעם אגודת ישראל.
כל אלו שגדלו בחדרים (תלמודי תורה) של אגודה, לא רוצים לדבר מזה היום, הספרים שמדפיסים היום דרך ארטסקרול לא כותבים את זה, אבל האמת היא אמת, וכזו היתה אגודת ישראל בשנים ההם עד מלחמת העולם השניה, ואחרי המלחמה כל זה השתנה, אגודה מקבלת מליוני דולרים מהמדינה, הם יושבים בממשלה והם חלק מהממשלה. מה קרה איתם? האם הם ראו את האור? אם כן מדוע סאטמאר לא?
ונחזור על מה ששמעתי, איך היהודים יכלו לעבוד את עגל הזהב? משום שבאותה זמן באותה דקה שיש לך זהב, כסף, אתה יכול למשוך נשמות לעבודה זרה. אפילו יהודים שהיו פעם יר"ש, חרדים של פעם היה להם פחד מדברי הגמרא בכתובות, היום הם מתעורים מהציונים. ושוכחים את הגמרא, שוכחים את הקב"ה. שוכחים שאפס בלתך גואלינו לימות המשיח.
אגודה היום הם יותר ציונים מכל שאר החברי כנסת. אמנם הם לא שרים את שיר הּתקוה, ולא עושים דבר אחרים, אבל הלכה למעשה הם ציונים, אבל סאטמאר, העדה החרדית ונטורי קרתא, הם לא נותנים לאגודת ישראל לשכוח מה היה באמת אגודת ישראל פעם. עד כאן משיחתו של הפראפסור.
אם ישאלוני איך בדיוק אפשר לסמוך על העיתון דער בלאט שיביא כדקא יאות את דבריו של הרב ד"ר אהרן רקפת, אבל גם ישנו את הרב מאיר שילר שליט"א, שהוא אחד מהרבנים שמלמדים בישיבה יוניברסיטי ומתגורר בנטורי קרתא, והוא חסיד סקווירא ורחמסטריווקא אבל בין היתר גם קשור לנטורי קרתא, ואפשר לשער כי היו שיחות ביניהם מכיוון ששניהם מלמדים באותו מוסד
נקודה להבהרה: ולגבי טענתו שאי-אפשר להיות ציוני באמת הנה מצינו הקלטה של שיעור שלו על ויואל משה מחודש נובמבר 2009 (והפיגוע הי' בחודש מרץ 2011), ואני אתייחס אך ורק לגבי ההקלטה משנת 2009 למניינם, ששם הוא מנסה באופן המזרחיסטי להציג עצמו כמבין גדול בספה"ק ויואל משה - כפי שניסה לעשות בעל המענה חכם, אך לא יצא כ"כ מוצלח, אבל ככל הנראה ישנם חסידים שמנסים לדמיין שהם קנאים נגד הכפירה הציונית - וכמוכן הוא מנסה להציג את דעתו של כ"ק האדמו"ר מסאטמר, הוא מנסה לתאר את עצמו כמי שמכיר את הספה"ק ויואל משה, אבל מהאזנה לדברים שאמר נראה שהוא לא בעל הידע והוא בהחלט לא נותן את האמת ללומדיו ולכן הדרך הכי טובה ללמוד ויואל משה היא ממגיד שיעורים שבקי באמת בספה"ק הזה ולא כאלו שמנסים להדמות לת"ח (כדרכו של המלאך של הס"מ).
מי יתן ומאמר זה יפקח עינים עיוורות מההפקרות של המופקרים עושים מדי יום ביומו, וננצל להיות מופקרים, השי"ת יתן דרך תשובה ונזכה לשוב אליו באמת ובלבב שלם בב"א
टिप्पणियां