אגרות צמח צבי - איזה פרשן נוצרי צבי יהודה קוק ביקש לתרגם
אחי ורעי! דע לך שאצל בעלי הדעות המשובשות תמצא לא מעט משיכה לעבודה הזרה הנוצרית, ולא עוד אלא כפי שמצינו אצל אביו הא"יה קוק שקרא בברית החדשה, וענד שתי וערב... אזי שג"כ בנו לא נפל רחוק מעץ הדעת
והנה אגרת של הצי"ה קוק לאלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (סופר ומתרגם הידוע גם בשם אז"ר)
בס"ד ח' תשרי [תר]צ"א עיקו"ת
כ' מר ידידי היקר מאד נכבד
הרא"ז רבינוביץ הי"ו
גמח"ט ושלום וברכת השנה והחגים.
לא עלה בידי להתראות את כ' / בהיותי בת"א לפני כשבועיים. חשבתי אז / להעירו ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד, – היודע ואוהב את / היהדות באופן נפלא, - ע"ד תורת / היהדות הפרושית וערכה העולמי, / כהמשכה האמיתי של הנבואה בחיוניותה / הנמשכת עד היום. כדאי וחשוב מאד / היה לתרגמם לעברית, בשביל הנוער שלנו / המתחשב מאד עם דבריו של גוי, וביחוד לעומת / הרבוי של תרגומי דברי תפלות, שזכו / ומזכים בהם את ספרותנו החדשה. אולי יואיל כ' לזכות / במצוה זו בהתמחות זריזותו ושקידתו.
נאמן ידידות יקרו, מצפה שלומו ושלותו
באה"ר ותוחלת ישועה
צבי יהודה הכהן קוק
אגרת זאת של צי"ה קוק מחדדת כאן דבר מה מאוד חשוב כלפי הביקורת שקיימת ובצדק כלפי אותו האיש קוק וכת דיליה (שנת הכתיבה של המכתב הנ"ל היה 7 שנים לפני פטירת אי"ה קוק), והדוגמא לכך היא ממכתב שכתב, מהסיבות דלקמן:
"כ' מר ידידי היקר מאד נכבד, הרא"ז רבינוביץ הי"ו" - עסקינן כאן בסופר ומתרגם, שלא מומלץ לקרוא בכתביו, ואפילו לא להכניס לתוך בית של מי שמחפש קדושה וטהרה
2. "ע"ד ספריו החשובים של החכם האנגלי הרפורד", ההיסטוריון נוצרי טרוורס הרפורד, שחי בין השנים 1860-1950.
כעת גם מובנת מהיכן שואבים ממשיכי דרכו של הצי"ה קוק לפתוח ספרי מינות במכוני ההוראה שלהם, היכן שמלמדים השכם והערב דברי כפירה כפשוטו, ומהם אפשר לסמוך שיצמחו רבנים נאו-רפורמים או רפורמים (זו מחלוקת בין עסקניהם, יהושע שפירא וד"ר זייני) למהדרין במרדין כנגד ה' ומשיחו.
3."כדאי וחשוב מאד/ היה לתרגמם לעברית, בשביל הנוער שלנו/ המתחשב מאד עם דבריו של גוי"
החלטה זו של דעת יחיד, בנוגע להרעלת נוער בטומאה נוצרית, לא מומלצת, וכאשר הוא אומר "הנוער שלנו", אינני מבין אם כוונתו היא לנוער הכללי או לנוער של המזרחי, בכל מקרה ר"ל.
4. "וביחוד לעומת / הרבוי של תרגומי דברי תפלות"
אז למען האמת, לא יווצר מצב של ביטול התפלות אלא של הוספת טומאה נוצרית, לנוער, ר"ל.
5. "וביחוד לעומת/ הרבוי של תרגומי דברי תפלות, שזכו/ ומזכים בהם את ספרותנו החדשה"
ממתי דברי תפלות זיכו בעבר ומזכים בהווה את "ספרותנו החדשה", טוב מה כבר אפשר לומר כאן, שהעמארצות מצאה לה מקום להניח ראשה
~~~~~~~~~~
ומכאן נגיע לנק' בה הינם יותר מתחדדים ב' מדב"ק של רבי אלחנן בונים ב"ר נפתלי בינוש װאַסערמאַן הי"ד זיע"א
האחד כלפי 'הספרות החדשה' מושג שהרבו להשתמש בו האי"ה והצי"ה קוק, והפיס' השניה שלגבי המושג של ציונות
רבי אלחנן בונים ב"ר נפתלי בינוש װאַסערמאַן הי"ד זיע"א, עקבתא דמשיחא, הרועים, אות כ"א, עמוד 35-36 (הוצאת נצח (בני-ברק, ה'תשמ"ט), תורגם מאידיש ע"י רבי משה שנפלד זיע"א)
בימינו אלה בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להן יקריבו את קרבנותיהם, הרי הם: הסוציאליזם והנציונליזם [הלאומיות]. את תורת הנציונליזם החדש אפשר להגדיר בקצור נמרץ: "נהיה ככל הגויים". אין דורשים מיהודי אלא את ההרגשה הלאומית. השוקל את השקל והמזמר את "התקוה", פטור מכל מצוות שבתורה. ברור, כי שיטה זו נחשבת כעבודה זרה לפי דעת התורה. שתי עבודות זרות אלה הרעילו את המוחות ואת הלבבות של הנוער העברי, לכל אחת מטה ראשי של נביאי שקר, בצורת סופרים ונואמים, העושים את מלאכתם בשלימות.
קרה מעשה נסים: בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת - נציונל-סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום, החובל ביהודים בכל קצוות ארץ. הטומאות להן סגדנו, הן החובלות בנו. "תיסרך רעתך" (ירמיה ב', י"ט).
רבי אלחנן בונים ב"ר נפתלי בינוש װאַסערמאַן הי"ד זיע"א, עקבתא דמשיחא, הרעיון הלאומי, פיס' לה, עמוד 48
...נמצא כי הרעיון הלאומי כמות שהוא, אינו מוכר על ידי התורה ואינו אלא אליל חדש שגם הוא עבודה זרה.
במרוצת הזמן הוליד הרעיון הלאומי בן ונקרא שמו: דתי-לאומי. שם זה מורה כי התואר דתי לבדו אינו מספיק, יש להשלימו בתואר 'לאומי'. השם הזה לכשעצמו, מהוה כפירה באחד מיסודות האמונה. נאמר: "תורת ה' תמימה", אין היא חסרה דבר הינה ומום אין בה. הוזהרנו: "לא תוסיפו" ו,,כל המוסיף גורע". אם הרעיון הלאומי הוא בבחינת עבודה זרה, אזי הרעיון הדתי-לאומי הוא בבחינת עבודה זרה בשיתוף. לאמיתו של דבר ניסו כבר בעבר הרחוק להוסיף תורה שניה על תורתנו...
