חיפוש
פיזר עמים קרבות יחפצון
למען אחי ורעי! הנה איתא במסכת פסחים דף קיח ע"ב
פזר עמים קרבות יחפצון, מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין אומות העולם - קריבות שהיו חפצין בהן.
ואוסיף ג"כ מעניות דעתי לגבי גמרא זאת שמרמזת דבר נפלא בכך שאמרו "חפצין בהן", דהיינו שהיו מקיימין "עד שתחפץ" בקרבות ובמלחמות במקום בה' יתברך לכן ע"מ לתקן מציאות זאת, ה' השביע אותם שגאולתנו האמיתית תלויה במדרגת "חפץ" בהשי"ת ולא במלחמות.
רבי לוי בן גרשון 'רלב"ג' זיע"א, משלי פרק כח
אשרי אדם מפחד תמיד - למי שראוי לפחד ממנו כי זה סבה אל שיתחכם בלקיחת העצה ההוגנת להמלט מהרע אשר הוא מפחד ממנו ואולם מי שהוא מקשה לבו ושם לאל הדברים שראוי לפחד מהם הוא יפול ברעה הלא תראה כי הקשאת הלב החריבה ב"ה הראשון והשני
וזה שאם לא היה צדקיה מקשה לבו והיה משים צוארו תחת עול מלך בבל לא גלינו מארצנו אז
וכן הענין בבית ב' לא היו נכנעין למלכות אחרת ונותנין צוארם תחת עולם:
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס 'מהרש"א' זיע"א, חידושי אגדות, מסכת פסחים, דף קיח ע"ב
קרבות כו' יש לפרש קרבות כפשטיה כפרש"י בספר תילים מלשון קרבות ומלחמה דהיינו במקדש ראשון אלו השלימו עם נ"נ ולא מרד בו צדקיהו לא גלו כלל, ויותר במקדש שני אלו שמעו פריצי ישראל לריב"ז ולחכמים שבאותו דור והשלימו עם טיטוס לא גלו כמפורש פ' הניזקין ויותר בספר יוסיפון וז"ש אבל קרבות ומלחמות יחפצון ולא בשלום:
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס 'מהרש"א' זיע"א, חידושי אגדות, מסכת גיטין, דף נו ע"א
הוו בהו הנהו תלתא עתירי כו'. באיכה רבתי איתא כל הך עובדא בפנים שונים וחשיב שם נקדימון בן גוריון בתרתי והוו ארבע עתירי ואמר נקדימון שנקדה לו חמה כו' פי' שמותן ע"פ מ"ש בפ"ק דיומא במקדש שני שהיו עוסקין בתורה ומצות כו' ולזה אמר כיון שגם עשיריהם היו בעלי מעשים נקדימון שנקדה לו כו' ע"י תפלתו כמפורש בתענית בן כלבא שבוע שכל הנכנס כו' שהיה פתו מצויה לכל. בן ציצית כו' שהיה זהיר במצות ציצית כמ"ש בהם למען תזכרו את כל מצותי כו' וא"ד שהיה כסתו מוטלת כו' והיה בידו להתנצל עליהם בפני המלכות אי לאו כדמסיק משום דהוו בה בריוני כו' והם פריצי ישראל שהיו בהם כמפורש ביוסיפון והם מתוך שנאתן זה את זה גרמו להם החורבן והגלות שלא היו רוצים ליכנע לרומיים כדקאמר דא"ל רבנן ניעבוד שלמא כו' שכבר ידעו זה כי סימן אבות לבנים שאמר יעקב יעבר נא אדוני לפני עבדו גו' כמפורש בחידושינו באגדות דפ"ק דע"ז ולכך אמרו רבנן לא מסתייעא מלתא ליעבוד בהדייהו קרבא. ואמר מרתא בת בייתוס עתירתא כו'. נ"ל דאין זו מרתא בת בייתוס כו'. דקדשה יהושע בן גמלא כדתנן פרק הבע"י דההיא בזמן ינאי המלך הות כדאמרינן שם וינאי מקמיה דחורבן טובא הוה שהיה מבני חשמונאי כדמוכח בכמה דוכתין ומיהו ביומא פירשו התוס' דזה ינאי לאו ההוא ינאי דהוה מבני חשמונאי דא"כ לא הוה מוקים ליהושע לכ"ג דאיהו גופיה כ"ג הוה כדאמר פרק האומר:
רבי יצחק ב"ר שמואל אלצאן זיע"א (מתלמידי רבי ישראל מסלנט זיע"א), הגהות על הספה"ק 'אבן שלמה' להגר"א, פרק י' פיס' קכה הערה פו, דף כח ע"ב-כ"ט ע"א
כשהקב"ה מוסר את ישראל ביד איזה אומה צריך להכניע לה ולקבל באהבה. ומזה ישימו לב לדרוש ה' בכל לב וז"ש והעם לא שב עד המכהו ואת ה' צבאות לא דרשו (ישעי' ט, יב). וזה היה סיבת חורבן הבית וגלותינו שלא שמעו בקול ירמי' להכנע למלך בבל (כמ"ש ירמי' כז, יב) וכן בית השני חרב ע"י רשעת הפריצים שלא שמעו לקול החכמים להכנע להרומיים כמ"ש (גיטין נו) ובספר יוסיפון, וכ"ש מלכי חסד שאנחנו חוסים כעת תחת צל כנפי חסדים אנו צריכים לקבל עולם עלינו באהבה ולהתפלל עבור שלומם כמו שהיו עושים גם בזמן הבית כמ"ש (עזרא ו') די להוון מקרבין כו' ומצליין לחיי מלכא ובנוהי, וכמ"ש במד' שיר השירים רבה ע"פ השבעתי אתכם בנות ירושלים שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו על המלכיות.
כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, מכתב ס"ט
ואם מקבלים עול גליות עד עת קץ כמו שאנו מושבעים מהתורה"ק שלא ידחקו את הקץ הקב"ה עושה נס להציל שה אחת בין כמה זאבים כמ"ש חז"ל גדול כח הרועה שמצילן.
ולשון הספורנו בפ' וישלח עה"כ וירץ עשו לקראתו, וז"ל: "נהפך לבו כמו רגע בהכנעותיו של יעקב, הן לו עשו כן בריוני בית שני לא הי' חרב בית מקדשנו כמו שהעיד ר' יוחנן ב"ז באומרו בריוני דבן לא שבקינן" עכ"ל.
הנה אף שהי' טיטוס רשע עריץ ושונא ישראל בתכלית השנאה אעפ"כ אילו היו שומעים לקול תורה"ק שאמר ריב"ז היו ניצולין ולא הי' מזיק לשום ישראל, וכן הי' בזמן בית ראשון אצל נבוכדנצר כמו שהעיד הכ' שאמר להם ירמי' הנביא, והי' מה שהי' ע"י הבריונים ואך מהנשארים תחת יד נבוכדנצר ותחת יד הרומים הרשעים, נבנה אח"כ עם ישראל ברוחניות ובגשמיות, ואמרו חז"ל (פסחים קיח:) פיזר עמים קרבות יחפצון מי גרם להם לישראל שיתפזרו בין אומות העולם קרבות שהיו חפצין בהם, ועי' מהרש"א שם דקאי על החורבונות, ר"ל שהכל גרם מה שרצו למלחמות ע"ש, וק"ו עכשיו בזמן הגלות שאנו מושבעים ועומדים ע"ז בשבועה חמורה של סכנה עצומה ונוראה ר"ל כנודע מדברי הש"ס כתובות.
פוסטים קשורים
הצג הכולכ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל ב"ר יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל מועדים חלק י' – שבועות, סימן קל"ג, משנת תרצ"ג ויהי בימי שפוט...