פירוש מגורי האר״י על מגילת איכה

אחי ורעי! הנה לכבוד הימים האלו וכן לכבוד הילולת האר"י הק' זיע"א, לימוד מתוך פירושו של רבי שמואל ב"ר יצחק 'וידאש' די-אוזידא זיע"א, לחם דמעה על מגילת איכה, פרק ג' פס' ל', ד"ה יתן למכהו לחי ישבע בחרפה

והנכון כי היא עצה לרואה את עצמו שלא יוכל להשגב מפני אויביו שיכיר את הזמן ואת עת גדולת אויביו, וינטלם וינשאם, ולא ינסה להקהל ולעמוד על נפשו לבלתי השתעבד לו, אבל יתן לו הלחי כרצונו, ואז זה האויב ישבע בזה, ולא יכהו, ופירוש מכהו אשר יוכל על זה.

והנה רמז כפי מה שאחשוב לענין שקרה ליוסף בן גוריון ז"ל עם עדת הפריצים[1] שלא היו רוצים להשתעבד לרומה, ואף על פי שהשעה צריכה לכך, והנכבד הוא ז"ל היה מבקש מהם שישתעבדו לרומיים, הואיל והשעה צריכה לכך, עד ישקיף וירא ה' משמים, כי לא יבקש מהם שישתעבדו לעולם, וכמו שאמר בסמוך, כי לא יזנח לעולם ה', וטעם הזכיר זה, כי יקונן על שלא שמעו לזה המוסר ועצת השר הנכבד ההוא, כי אם כה היו עושים לא נפלו במה שנפלו כפי מנהגו של עולם.

ולהרחבה למד עוד דב"ק של חז"ל במסכת פסחים דף קיח ע"ב; רבי לוי בן גרשון 'רלב"ג' זיע"א, משלי פרק כח; רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס 'מהרש"א' זיע"א, חידושי אגדות, מסכת פסחים, דף קיח ע"ב; רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס 'מהרש"א' זיע"א, חידושי אגדות, מסכת גיטין, דף נו ע"א; רבי יצחק ב"ר שמואל אלצאן זיע"א (מתלמידי רבי ישראל מסלנט זיע"א), הגהות על הספה"ק 'אבן שלמה' להגר"א, פרק י' פיס' קכה הערה פו, דף כח ע"ב-כ"ט ע"א; כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, דברי יואל, מכתב ס"ט

ומכאן יש לנו לימוד נפלא שהמקובלים האמיתיים לא עוררו על קבלת חז"ל של איסור שלוש השבועות אלא הלכו לפיה, וכן כפי שבארתי לעיל במאמר על המהרח"ו והאלף שנים