בנים אתם לה׳ אלקיכם
אחי ורעי! דע לך שנוהגים בעלי הדעות המשובשות להפך דברי אלקים חיים למדרשי טעות ואליל בשביל תפיסת עולמם הלאומית... ואחת הדרכים היא ע"י התעטפות באצטלא של 'אהבת ישראל'... אבל בשביל להצדיק את האהבת ישראל שלהם כלפי פורקי עול תורה ומצות הינם צריכים להפחית מדמותם של צדיקי הדורות, אחרת הכיצד יוכלו להציג זיוף זה של אהבת ישראל לפורקי עול תורה ומצות
איתא במס' קידושין דף ל"ו ע"א
בנים אתם לה' א- להיכם, בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים - אתם קרוים בנים, אין אתם נוהגים מנהג בנים - אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה; רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים,
גם כשעושים רצונו של מקום נקראים בנים
נפתח במילתא דבדיחותא
שנכון שהינם נחשבים, "בנים אתם לה'", אפילו כשאין עושין רצונו של מקום
אבל גם שעושים רצונו של מקום הינם "בנים אתם לה'"
(ובמאמר מוסגר: שאליבא דבעלי הדעות המשובשות, אלו שעושים רצונו של מקום אינם נחשבים לבנים של מקום, אלא רק פורקי עול תורה ומצות, רח"ל)
מצינו אצל 2 פרשנים את ה-ב' מאן דאמרים של התנא הק' רבי יהודה (בר אלעאי) ע"ה התנא הק' רבי מאיר ע"ה
הראשון רבנו יעקב ב"ר אשר "בעל הטורים" זיע"א, דברים, פרק א, פס' ה
הואיל - ג' במסורה. הואיל משה. ואידך כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם (ש"א יב, כב). הואיל הלך אחרי צו (הושע ה, יא). היינו דאמרו (קידושין לו, א) בין כך ובין כך קרויים בניו של מקום, בין עושין רצונו של מקום שמקיימין את התורה דהיינו הואיל משה, ובין שהם עובדין ע"ז דהיינו הלך אחרי צו - הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם.
רבנו יעקב ב"ר אשר "בעל הטורים" זיע"א, דברים, פרק יג, פס' יח
ורחמך והרבך - שלא תדאג לומר חרבתי עיר ויושביה לכך מבשרך לומר שלא תדאג ויפרך והרבך. לעשות הישר בעיני ה'. וסמיך ליה בנים אתם. דבזמן שעושים רצונו של מקום קרויים בנים. ונתן לך רחמים ורחמך. וסמיך ליה בנים אתם. לומר לך שכל מי שיש בו רחמים ומרחם על הבריות הקב"ה מרחם עליו כאב על הבן.
ושוב חזר על המאן דאמר של רבי מאיר רבנו יעקב ב"ר אשר "בעל הטורים" זיע"א, דברים, פרק יג, פס' יח
סמך מת לעיר הנדחת לומר לך שע"ז חשובה כמת וגם שהיו מתגודדים לפני ע"ז כמו על מת. בנים אתם. בפסוק הזה י"ב תיבות כנגד י"ב שבטים שנקראו בנים לה':
ועוד אחד מן האחרונים רבי יוסף חיים הבבלי זיע"א, בן יהוידע, מגילה, דף ו ע"א
שם שאפילו רקנין שבה מלאין מצות כרימון. נראה לי בס"ד קאי על דור שתהיה בו הגאולה, יען דאיתא בר"ה דף ל"א ע"ב מטבריא עתידין ליגאל וכן כתב הרמב"ם בפי"ד מהלכות סנהדרין יעויין שם. ועוד נראה לי כי טבריא היא אתריה דרבי מאיר בעל הנס דסבירא ליה גם בזמן שאין עושין רצונו של מקום נקראים בנים, וא"כ לפי סברתו יש להם מחילה מדין אב שמחל על כבודו בכל עת, ואז לפי זה אין העבירות מכבות את המצות כיון דנמחלין וממילא ישארו מלאים מצות כרמון. ואף על גב דרבי יהודה פליג על רבי מאיר בזה וקיימא לן בעלמא הלכה כר"י, מכל מקום כיון דטבריא אתריה דרבי מאיר היא דנין יושביה על פי סברתו, וכמו שכתב הרב אמת ליעקב ז"ל:
רבי יוסף חיים הבבלי זיע"א, בן יהוידע, קידושין, דף לו ע"א
בנים אתם לה' אלקיכם בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים. קשה מנא ליה האי דרשה, הא סתמא קאמר בנים אתם לה', משמע דבכל גוונא אתם בנים. ונ"ל בס"ד דייק לה מדלא כתיב אתם בנים לה' אלקיכם, שמע מינה הכי קאמר בנים כאשר אתם לה' אלקיכם, ראויים אליו ומתייחסים לו ודבקים בו:
שם רבי מאיר אומר בין כך ובין כך נקראים בנים. הנה נודע מה שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה, אע"ג דקיימא לן ר' יהודה ור' מאיר הלכה כר' יהודה, הכא קיימא לן כר' מאיר, משום דדייק קראי כוותיה ע"ש. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב במשלי סימן ד' [פסוק כ'], בני לדברי הקשיבה, לאמרי הט אזניך, והיינו לאמרי בהפוך אתוון למאיר הט אזניך לסברתו דסבירא ליה בין כך ובין כך קרוין בנים, ובזה אל תתייאש מן הרחמים. ובזה יובן בס"ד הטעם שנקבר רבי מאיר מעומד, כמ"ש רבינו מורנו הרב חיים ויטל ז"ל בסוף שער הגלגולים, והיינו מפני שבסברתו נעשה עמידה לישראל בעולם, דאין נופלים אפילו כשאין עושין רצונו של מקום:
שם כי פלחי לעבודה זרה לא מקרו בני תא שמע ואומר זרע מרעים בנים משחיתים. קשה א"כ לימא האי קרא בלחודיה, ולא לימא קרא דבנים סכלים, ובשלמא קרא דלא אמון בם הביאו בשביל שהוא פסוק תורה ועדיף טפי, אע"ג דאיכא פסוק נביאים מפורש יותר, אך פסוק סכלים דהוא פסוק נביאים למה הביאו. ונ"ל בס"ד הביאו מפני שיש בו טעם לדבר איך יהיו נקראים בנים גם אם אין עושין רצונו של מקום, דהסברה להפך, וכן מפורש הטעם דדן אותם כמו שוטים, שאין עושין בדעת, וכמ"ש [הושע י"א א'] כי נער ישראל ואוהבהו, דדן אותם כנער שהוא סכל שאין לו דעת, לכך אמר בנים סכלים המה, ואין בהם תבונה:
שם וכי תימא בנים משחיתים מקרו בני מעליא לא מקרו. פירש רש"י ז"ל דלא מקרו עוד לעולם, תא שמע דהדר מקרו בני אל חי על ידי תשובה. קשה והלא בהא גם ר' יהודה מודה דעל ידי תשובה חוזרים להקרא בנים דר' יהודה לא קאמר מעקר שם בנים מנייהו לגמרי, אלא סבירא ליה בזמן דעושין רצונו של מקום מקרו בנים, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום לא מקרו בנים, וא"כ למאי אצטריך ר' מאיר לאשמעינן דבר זה. ונ"ל בס"ד דלר' יהודה אע"ג דאם עשו תשובה נקראים בנים, היינו מכאן ולהבא, אבל למפרע על אותו זמן שלא עשו בו רצונו של מקום לא מקרו בנים, ור' מאיר סבירא ליה אחר שעשו תשובה יש להם דין בנים גם על זמן שלא עשו בו רצונו של מקום, ודייק לה מדכתיב והיה במקום אשר יאמר להם, תיבת במקום לשון יתר והוה ליה למימר לא יאמר להם לא עמי אתם, לכך דרש אפילו במקום רצה לומר הזמן שהיה נאמר להם לא עמי אתם, יאמר להם על אותו הזמן בני אל חי:
ונראה לי בס"ד לבאר כך
מי שרוצה ללכת בשרירות לבו, אומרים לו המאן דאמר של רבי יהודה – כי אז בוודאי יהי' מומר ויצא מכלל האומה, אפילו לפי שיטת רבי מאיר... כדאיתא במס' ברכות דף י ע"א, ד"ה 'אמר לה ההוא צדוקי לברוריא')
ומי שרוצה להגן על ישראל ולחזק בדקה ע"מ לקרב ולעודד את עם ישראל בשביל שיתחזקו בקיום תורה ומצות אומרים לו המאן דאמר של רבי מאיר
וכן בסופו של דבר, הבנים נענשים ע"י אבותיהם, ואין המימרא של רבי מאיר פוטרת אנשים מלקבל עונשים, וק"ל.
