גאולה - תהליך או מיידי?

ישנם מבעלי הדעות המשובשות שניסו לטעון שמדינת ישראל היא 'גאולת ישראל'... בתחילה קראו לזה 'אתחלתא דגאולה' ולאחר מכן לאחר שנתבדו קראו לזה 'גאולה' ולאחר מכן לאחר שעוד פעם נתבדו המציאו את ההמצאה הקרויה 'תהליך גאולה', ואז המוצר הפגום שלהם אפשר לטעון עליו עד אין סוף שהוא דבר שלוקח זמן ותהליך וצריכים סובלנות עד שהוא יהי' ראוי ושאר מיני שטיות ושקרים בשביל להחזיק בכפירה הציונית המכונה 'מדינת ישראבלוף'

אבל מכיוון שאנו מחיוובים לדעת תורתינו הק' לאפוקי מבעלי הדעות המשובשות, אנו נלמד של חז"ל ועד האחרונים

תלמוד מסכת תענית ירושלמי, דף ג ע"א

אמר לו ר"א הקב"ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין

תלמוד מסכת תענית ירושלמי, דף ג ע"ב

ר' אחא בשם ר' תנחום בי ר' חייה אילו ישראל עושין תשובה יום א' מיד היה בן דוד בא מ"ט היום אם בקולו תשמעו א"ר לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר חד יום. ואומר בשובה ונחת תושעון בשובה ונייח תתפרקון:

רבי משה בן מימון 'הרמב"ם' זיע"א, יד החזקה, הלכות תשובה, פרק ז' הלכה ה'

כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' ושבת עד ה' אלהיך ושב ה' אלהיך וגו':

רבינו יעקב ב"ר אשר זיע"א, בעל הטורים על ויקרא פרק יז פסוק ה

והביאם - ג' במסורה. אשר הם זובחים על פני השדה והביאום. והביאום בבלה בנבואת ירמיה (כ, ה) על הגולה. ולקחום עמים והביאום אל מקומם (ישעיה יד, ב). בשביל שהיו מביאים זבחים לשעירים, שהיו עובדים ע"ז, גלו. ומיד כשיעשו תשובה יחזרו כדכתיב והביאום אל מקומם

~~~~~~

וכן ע"מ שנבין יותר את המשמעות של הרמב"ם ראוי להרחיב בדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל ב"ר חנניא יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, ויואל משה, מאמר א', סימן מב

והודיע לנו הרמב"ם ז"ל דבר גדול אף שבאמת לדינא אין נפקא מינה לנו לידע מה יהיה אחר ביאת המשיח כמ"ש הרמב"ם בהלכות מלכים שלא להתעסק בזה לידע איך יהיו הענינים אחר ביאת המשיח, וממה נפשך כיון שסובר שזה הבטחה מהתורה הק' בוודאי יהיה כן אף אם אנחנו לא נדע עכשיו מה יהי' אח"כ אמנם דבר זה הוא הכרח גדול לידע עכשיו שלא יהי' מקום לטעות בגאולה של שקר, כי נחזי אנן, דממנ"פ אם כל ישראל יעשו תשובה ויקיימו את התוה"ק בכל חוקותי' ומשפטי' בודאי יהי' תיכף הגאולה, כמ"ש כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, וכמו שאמר משיח לריב"ל היום אם בקולו תשמעו, ואם עדיין לא עשו תשובה השריש לנו הרמב"ם ז"ל בהלכותיו שא"א שיהי' כגאולה, וכתב שזה מבואר בקרא והבטחה מהתוה"ק שהתשובה מוקדמת לגאולה.

וא"כ מי שחושב ההיפך, שיש מציאות לגאולה בלי תשובה, הרי הוא חושב נגד המבואר בקרא והוא כופר בתורה ר"ל. והרמב"ם ז"ל כתב בפי"א מהל' מלכים דלכן מי שאינו מאמין בביאת המשיח או שאינו מחכה לביאתו הוי כופר בתורה ובמשה רבינו יען שהתורה העידה ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' והביאך ה' וגו' ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים על כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים, עכ"ל. וא"כ קדימת התשובה שהיא קודמת לכל אלו הדברים המפורשים שנאמרו על ידי כל הנביאים הוא ג"כ מבואר באותו הפסוק, והעידה התורה ע"ז כמו על ביאת המשיח.

ואין ספק שאין חילוק בין הכופר בהבטחה זו שאי אפשר לגאולה בלי תשובה להכופר בהבטחה של ביאת המשיח, ואדרבה הוא גרוע יותר, שכבר ביאר החת"ס בחיו"ד סי שנ"ו שמעיקר הסברא אי אפשר לומר שהגאולה הוא א' מעיקרי הדת שאלו הי' ח"ו חטאינו גורמים שיגרש אותנו גירוש עולם, וכדס"ל לר"ע בעשרת השבטים שהם נידחים לעולם, האם מפני זה רשאים הם לפרוק עול מלכות שמים או לשנות קוצו של יוד אפילו מדברי רבנן, ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו. אך כיון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ושם נאמר גאולתינו האחרונה בפרשת נצבים והאזינו א"כ מי שמפקפק על הגאולה הל"ז הרי הוא כופר בעיקר האמנת התורה, יעיי"ש שהאריך בדברים ברורים, ומכל שכן הכופר בהבטחה זו שבאותו הקרא שאי אפשר לגאולה בלי תשובה שמלבד שכופר במה שמבואר בקרא, גם עצם הענין ליקח לעצמו גאולה ומלוכה טרם הגיע עת הקץ הוא ענין של כפירה ר"ל.