מילתא דבדיחותא מהמגיד הירושלמי לפרשת תולדות
למען אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע תולדות ראוי להביא פנינה זו מדב"ק של רבי שלום מרדכי שבדרון 'המגיד הירושלמי' זיע"א (ע"פ שיחותיו)
רבקה אמנו עוברת על יד האצטדיון ומרגישה איך תינוקה דופק בחזקה ומבקש לצאת. ככל שמתקרבת הדפיקות מתחזקות. והנה, לאחר שעוברת מן המקום הכל חוזר לסדרו. וראה זה פלא, כאשר מתקרבת היא לבית המדרש, שוב דופק התינוק ומבקש לצאת, וככל שקרבה אל התורה דופק יותר חזק. רבקה נבהלה, יש לי תינוק ששייך ל'מזרחי'? ועל זה השיבו לה, 'שני גויים בבטנך', ואז השיבה: "עדיף שני גויים מאחד כזה".
הסבר פשוט שהכוונה שאם היה מדובר על שני גויים ניחא, אחד כבר צדיק והרשע יודע שהוא רשע ויכול לשוב בתשובה,
אבל אם ישנו אחד שחושב שהוא 'צדיק' אבל בפועל הוא עושה הפך דעת התורה אחד כזה קשה להחזיר אותו בתשובה מכיוון שיש לו הווה אמינא לומר שהוא כבר בסדר גמור, ורק מדי פעם יעשה כביכול תשובה באלול.
ודרך לבאר זאת ע"י שכל בהיר ניתן לעיין בדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, מהר"י ט"ב
י"ל קצת רמז על מה שמתדמין (פארשטעל"ן) בפורים, דהנה כשהולכין אצל רופא ורוצין להתרפאות, צריך לגלות לו את האמת, להראות לו כל המחלה ומה שכואב לחולה זה ל"ע, כדי שידע הרופא מה חליו ואיך לרפאותו. לכן ביום הפורים שרוצין להתרפא, מראין שיש בנו צביעות (פארשטעלעני"ש) וזקוקין לרפואה. עכ"פ זה הכוונה באומרם ז"ל "עד דלא ידע "בין" ארור המן לברוך מרדכי", אלו האנשים שהם בבחינה זו של בין מרדכי ובין המן, דעתם נוטה לכאן ולכאן והם באמצע, זה אינו טוב אלא צריך להיות שלא ידע מדרך זו של בין ארור המן ובין ברוך מרדכי, וילך בדרך האמת ואמונה.
ואכמ"ל
