פדיון שבויים ת״ח קודם

רמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות מתנות עניים, פרק ח הלכה י

פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים ועומד בסכנת נפשות והמעלים עיניו מפדיונו הרי זה עובר על 'לא תאמץ את לבבך' ו'לא תקפוץ את ידך' ועל 'לא תעמוד על דם רעך' ועל 'לא ירדנו בפרך לעיניך' ובטל מצות 'פתח תפתח את ידך לו' ומצות 'וחי אחיך עמך' 'ואהבת לרעך כמוך' ו'הצל לקוחים למות' והרבה דברים כאלו ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים:

רמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות מתנות עניים, פרק ח הלכה יח

במה דברים אמורים בשהיו שניהן שוין בחכמה אבל אם היה כהן גדול עם הארץ וממזר תלמיד חכם תלמיד חכם קודם וכל הגדול בחכמה קודם את חבירו ואם היה אחד מהן רבו או אביו אע"פ שיש שם גדול מהן בחכמה רבו או אביו שהוא תלמיד חכם קודם לזה שהוא גדול מהם בחכמה:

מתוך סדר תחנון

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. עֲשֵֹה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. עֲשֵֹה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. עֲשֵֹה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. נְקוֹם לְעֵינֵנוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. עֲשֵֹה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. עֲשֵֹה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ:

מתוך סליחות (מתוך הסידור)

אֵל רַחוּם שְׁמֶךָ. אֵל חַנּוּן שְׁמֶךָ. בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ. יְהֹוָה עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁמֶךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן אֲמִתָּךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן בְּרִיתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן גָּדְלָךְ וְתִפְאַרְתָּךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן דָּתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן הוֹדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן וִעוּדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן זִכְרָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן חַסְדָּךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן טוּבָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן יִחוּדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן כְּבוֹדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן לִמּוּדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן מַלְכוּתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן נִצְחָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן סוֹדָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן עֻזָּךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן פְּאֵרָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן צִדְקָתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁכִינָתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן תְּהִלָּתָךְ. עֲשֵֹה לְמַעַן אוֹהֲבֶיךָ שׁוֹכְנֵי עָפָר. עֲשֵֹה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. עֲשֵֹה לְמַעַן משֶׁה וְאַהֲרֹן. עֲשֵֹה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. עֲשֵֹה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן שִׁמְמוֹת הֵיכָלֶךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן הֲרִיסוּת מִזְבְּחֶךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ. עֲשֵֹה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדַיִם שֶׁלֹּא חָטְאוּ. עֲשֵֹה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב שֶׁלֹּא פָּשְׁעוּ. עֲשֵֹה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. עֲשֵֹה לְמַעַנְךָ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ. עֲשֵֹה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ:

אב הרחמים (מתוך הסידור)

אַב הָרַחֲמִים שׁוֹכֵן מְרוֹמִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקֹד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹן קוֹנָם וְחֵפֶץ צוּרָם. יִזְכְּרֵם אֱלֹהֵינוּ לְטוֹבָה עִם שְׁאָר צַדִּיקֵי עוֹלָם. וְיִקוֹם נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים. הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:

וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַיהֹוָה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:

וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם. יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:

וְאוֹמֵר, כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים:

וְאוֹמֵר, יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ:

זיעועכי"א