פתיל תכלת (ב)
בהמשך לדב"ק של האר"י הק' בנוגע לפתיל תכלת, ישנו לכך רמז ג"כ בדב"ק של אחד מתלמידיו אלשיך הק' זיע"א, פרשת שלח (במדבר, פרק טו פסוק לח)
"על כנפי בגדיהם", והוא חוטי הלבן. וזה יהיה "לדורותם" כולל כל הדורות, כי הלבן לא יחסר לעולם. אך יש דבר שאינו לכל הדורות, וזהו "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת". וזהו אינו לדורותם, כי לא בכל הדורות נמצא דם חלזון:
וחזר על כך ג"כ רבי חיים ן' עטר 'אור החיים הק' זיע"א, פרשת שלח (במדבר, פרק טו פסוק לח)
עוד ירצה בהעיר למה כתב "לדורותם" באמצע פרטי המצוה, אכן לצד שיש במצות ציצית שני דברים הלבן והתכלת, הלבן ישנו בכל זמן, והתכלת יש זמן שאינו מצוי, ונתחכם ה' ואמר לדורותם קודם זכרון התכלת, לומר שהלבן לדורותם, אבל תכלת כשאינו בנמצא אין חיוב בו, והגם שהתכלת אינו מעכב את הלבן ולא הלבן את התכלת (מנחות לח), אף על פי כן הלבן הוא בנמצא לדורות בלא הפסק, מה שאין כן התכלת:
וידועים דברי המתחכמים למיניהם שמנסים להתפלס בדב"ק של רז"ל, בטענה שכעת זה כביכול כן מצוי, אבל כוונת קדשם במילה מצוי הכוונה היא לזמן הבית, ודו"ק
שהרי אם נדייק בדב"ק של האלשיך הק' שדם חלזון אינו מצוי, הרי מה הבעיה ללכת לחפש ברוח קדשם את אותו חלזון ולהכין צבע התכלת מחדש, אלא שבאמת איננו מצוי בזה"ז, אלא רק בזמן הבית יהי' מצוי
ובכל זאת רמוז ג"כ דב"ק של האר"י הק' ג"כ בדברי הגמרא במסכת מגילה דף ו' ע"א
אמר זבולן לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע, לאחי נתת שדות וכרמים וארצות ולי נתת הרים וגבעות ימים ונהרות, אמר לו, כולם צריכין לך ע"י חלזון, שנאמר עמים הר יקראו, אמר לו, מי מודיעני, אמר לו, שם יזבחו זבחי צדק, סימן זה יהא לך, כל הנוטל בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום
ומכאן רואים שעסקינן בזמן של זביחת זבחים,
