פתיל תכלת (ג) - פורפירא
למען אחי ורעי! ודע שפתיל התכלת איננו נוהג בזמן הזה עד ביאת משיח צדקנו, ודבר זה רמוז בפרשת וישלח, והוא רמוז ע"פ 'לשון' הצבע של החלזון 'פורפירא', וכן איתא במדרש בראשית רבה, פרשת וישלח, פרשה עה אות ד
מלאכים אלו שלוחי בשר ודם, רבנן אמרי מלאכים ממש, א"ר חמא בר חנינא הגר שפחת שרי היתה ונזדמנו לה חמשה מלאכים זה שהוא אוהבו של בית על אחת כמה וכמה, ומה אליעזר שהיה עבד ושל[1] בית נזדווגו לו כמה מלאכים זה שהוא אוהבו של בית עאכ"ו, א"ר יוסי יוסף קטנן של שבטים היה ונזדווגו לו שלשה מלאכים, הדא הוא דכתיב (בראשית לז) וימצאהו איש וישאלהו האיש ויאמר האיש, זה שהוא אביהן של כולן עאכ"ו, לפניו, לזה שבא שעתו ליטול המלכות לפניו, ר' יהושע אמר שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי, א"ל אין שני זרזירים ישנים על דף אחד,
רש"י הק' זיע"א, על מדרש רבה, שם
שלח פורפירא, הפשיט פורפירא שלו.
וטלקיה קודמוהי, ופרסה לפניו ולפני עשו. וישלח דורש.
אין שני זרזירים ישנים על דף אחד, כך אי אפשר לשנינו למלוך בעולם הזה, נכנע אני לפניך עד שהשעה עומדת לי.
רבי יששכר בער ב"ר נפתלי כ"ץ זיע"א, מתנות כהונה, שם
שלח, פשט והפשיט ת"א וישלח ובערוך גרס חלש כמו חלץ.
פורפירא, לבוש מלכות.
וטלקיה, השליחו לפניו כלומר רמז לו שיקח הוא המלוכה ראשונה.
אין שני זרזירים, רמז שא"א לשניהם לקבל המלוכה כאחד ואין ב' מלכים משתמשים בכתר אחד, הכי גרסינן 'גרוריו אדומים מגן גבריהו מאדום לבושיו אדומים אנשי' כו'. וע"ל פרשה ס"ג, הכי גרסינן 'ופורע ממנו אדם בלבוש אדום'.
רבי אברהם ב"ר יעקב משה הלין זיע"א, זרע אברהם על ב"ר, שם, דף סו ע"א
לפניו, לזה שבא שעתו ליטול המלכות לפניו רבי יהושע אמר שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי אמר ליה אין שני זרזורים ישינים על דף אחד, אל עשו אחיו אע״פי שהוא עשו הוא אחיו.
רבי אברהם יחיאל מיכל ב"ר עזיאל מגלוגא זיע"א, נזר הקודש, שם
לזה שבא שעתו וכו׳ כתב היפ"ת וז"ל משום דק"ל מאי לפניו כי לא הי׳ יעקב הולך ארצה שעיר דקאמר שהמלאכים הלכו שם לפניו וכו׳ לכ"א לזה שבא שעתו והכתיב מדבר והדר מפרש דהיינו אל עשו אחיו ור"ל שכל סיבת השליחות הנ"ל למה שהכיר יעקב שהשעה משחקת לעשו וראוי להחניפו ור"י פי׳ לפניו שלח פורפיר׳ וטלקי' קדמי' פי׳הפשיט פורפירא שלו ופירסה לפניו ומוישלח דריש דויפשט מתרגמי׳ ושלח כדפרש"י ור"ל שא"א שיתפסו שניהם בשלמה אחד וכן א"א שיהי' שניהם מלכי׳ולזה הוא מודה לו במלכות שבא שעתו ליטול־לפניו ובאחרית הימים תכון מלכות יעקב וכו׳ ולכן העביר אדרת מלכותו מעליו ונתנה לעשו בעה"ז עכ"ל ומ"מ נחשב לו זה לחטא לפי שה"ל לבטוח בה' שיזכה לב' שולחנו׳ וכמש"ל ספ׳׳א באורך ע"ש ומ"ש אע"פ שהוא עשו כתב היפ"ת וז"ל כלומר שהוא רשע דאף ששם עשו לא יורה על רשע מאחר ששם עשו הי׳ מפורסם בתכלית הרשע נקרא כל רשע בשם עשו וכו׳ וטעם הדרשא מיתורא דעשו ואחיו למ"ל דהא ליכא עשו אלא אחיו ואין לו אח מבלעדי עשו עכ"ל ולמש"ל פס"ג ויקראו שמו עשו הוא שוא שבראתי בעולמי ניחא מפי שנרמז רשעתו בשמו:
רבי חנוך ב"ר יוסף זונדל זיע"א, עץ יוסף, שם
ר' יהושע אמר כו', ר"ל הוא פירש לפניו שהפשיט לבוש שלו ופירסה לפניו. כי פרפור הונח על לבוש מלכות ביחוד. והפשיט מתורגם 'ושלח', וטעם ההפשט לומר שא"א שיתכסו שניהם בשמלה אחת, וכן א"א שיהיו שניהם מלכים, ולזה הוא מודה במלכות שבא שעתו ליטול לפניו, ובאחרית הימים תכון מלכות יעקב.
זרזירים, מין עורב ושונאים זה את זה.
רבי חנוך ב"ר יוסף זונדל זיע"א, נבחר מפנינים[2], שם
שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי. פי' הפשיט לבושו לבוש מלכות כי פורפורא הונח על לבוש מלכות ביחוד.
'ויפשט' מתורגם 'ושלח'. וטעם ההפשט הלבוש ופריקתה לפניו, לומר שאי אפשר שיתכסו שניהם בשמלה אחת, וכן אי אפשר שיהיו שניהם מלכים ולזה הוא מוד' לו במלכות שבא שעתו ליטול לפניו, ובאחרית הימים תיכון מלכות יעקב כדלעיל, וכמו שדרשו על כתוב יעבור נא אדוני לפני עבדו, וזה טעם אין שני זרזירים כו' כי הם מתקוטטים זה עם זה ולא ינוחו במקום אחד:
רבי וידאל הצרפתי זיע"א, אמרי יושר, ד"ה אריב"ל שלח פורפירא
אריב"ל שלח פורפירא, כי הוא יותר היתה כוונתו להתפשט מכל וכל פי' שלח פורפירא הפשיט אדרתו וזה רמז וישלח לפניו לשון הפשטה.
ראה עוד ביאורים לשונים אצל רבי נתן ב"ר יחיאל מרומי זיע"א, ספר הערוך, אות מ"ם, ערך פרפירא[3]; רבי שמחה ב"ר שמואל מוויטרי זיע"א, מחזור ויטרי, סימן רפט; רבי מנחם ב"ר יהודה די לונזנו זיע"א, המעריך, אות החית, ערך חלש.
~~~~~~~~~~~~~~~
וכדרך אגב ראוי גם לציין שאותו חלזון קהה קוצים שטוענים שהוא אותו שמפיקים ממנו צבע התכלת הוא סוג של חלזון טורף, ואם ישימו אותם ללא שאר מינים המצויים בים שמהם הם רגילים ליזון, אלא רק עם בני מינם אזי יטרפו אחד את השני.
ולא עוד אלא שאת התכלת שלו מכינים מהרעל שמפריש, רח"ל
ואילו רק מצד זה בוודאי אין ראוי ללבוש משהו שנוצר מסוג טורף וכן מהרעל שמפריש, ה"י.
____________________________________
[1] צ"ל 'עבדו של'
[2] הודפס במדרש רבה, דפוס ר' יצחק גאלדמאן ז"ל (וורשא, ה'תרל"ד)
[3] עמ' תמב (וויען, ה'תר"נ)
