הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר
כידוע נוהגים בעלי הדעות המשובשות ע"מ להצדיק את תפיסת עולמם הצרה והרדודה של הצדקת פורקי עול תורה ובזוי החרדים ע"י כך שכביכול הינם יותר מקרבים יהודים לתורה ומצות ע"י הבינוניות - ואין הכוונה לבינוניות ע"פ ספר התניא - אלא לבינוניות של אי דקדוק בקיום תורה ומצות, עד כדי כך שבסופו של דבר שניכר שפריקת עול תורה ומצות אצלם כבר רק הולכת ומתגברת.
ולשם כך הינם נוהגים להביא סוגיא שאיננה מבוררת אצלם אותם בעלי דעות משובשות, בכך שמשמיעים דב"ק של רש"י הק' זיע"א מבלי להבינם כלל ועיקר בגלל בעית הניתוק שלהם משושלת הדורות של ההוראה וחיבור ל"משכילים" ול"רפורמים" למיניהם...
מסכת ברכות, דף י ע"א
הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה ליה ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב 'יתמו חטאים' מי כתיב 'חוטאים' 'חטאים' כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה:
רש"י הק' זיע"א, שם
חטאים כתיב - קרי ביה חטאים שיכלה יצר הרע:
דהיינו שהפסוק הנ"ל מדבר כלל וכלל לגבי תקופת ימות המשיח תקופה שיצה"ר כבר בטל [ליצ"ט]
אבל השאלה היא הכיצד לנהוג כעת כאשר אין אנו בימות המשיח לגבי אותם 'הנהו בריוני דהוו בשבבותיה', ולצורך כך יש לעיין בעוד מפרשני הגמרא, ולא רק להסתפק בדב"ק של רש"י הק' זיע"א, מכיוון שאין זה נח"ר לפרשנים להבין אותם רק ממקום אחד, וחובה לעיין בעוד מקומות בדבריהם, ועוד חובה מכיוון שכך ראוי גם לעיין בעוד פרשנים על סוגיא זו ע"מ להבנים כדקא יאות ע"מ שלא להגיע למצב שבו עוברים על חיזוק ידי עוברי עבירה, ה"י.
המאירי זיע"א שם
תלמיד חכם שהיו איזו מבני אדם מצערים לו אין ראוי לו לקללם אלא יתפלל עליהם שיחזרו בתשובה ומ"מ יש דברים שהוא רשאי עליהם לקלל ולהחרים ולנדות כמו שיתבאר במקומו בע"ה:
מהרש"א זיע"א, שם
חטאים כתיב. [דחוטאים ה"ל שם התואר אבל חטאים משמע גם שם התואר כמו ובדרך חטאים לא עמד וגו' ע"כ יורה חטאים בדרך וגו'] ומשמע נמי שם דבר של חטאים רבים ואמרה ליה ברוריה מי כתיב חוטאים דלא משמע אלא שם התואר [דאז שפיר עבדת דלא בקשת רחמים אלא שימותו ולא יחטאו עוד כמ"ש בסנהדרין דמיתת רשעים הנאה להם והנאה לעולם אבל כיון דכתיב חטאים] דמשמע נמי שם דבר של חטא טפי ה"ל לבקש רחמים עליהם שיחיו וחטאים שלהם יתמו ויש לעיין בזה דודאי באדם המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה ניחא דאע"ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הרי אמרו (מכות י) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו והרוצה לטהר מסייעין לו (יומא לט ע"ב) וזה המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה ה"ז בכלל הרוצה לטהר כו' אבל לבקש רחמים על חברו להחזירו בתשובה קשה מה יועיל בקשתו הא אמרי' (לקמן לג) הכל בידי שמים כו' ושאנו מתפללים והחזירנו בתשובה שלימה כו' ל"ק כ"כ כיון שהוא כולל את עצמו ויש לישב וק"ל:
וכל זה טוב ויפה, וניתן לחדד כוונת הגמרא לגבי אותם 'הנהו בריוני' שהכוונה היא חוץ מאותם שהינם מינים ואפיקורסים, כגון: הצדוקים, ביתוסים, שבתאים, משכילים, רפורמים, נאו-רפורמים, וכיו"ב, שהרי סמוך לאותה גמרא מביאים עוד מימרא של ברוריה, אבל לאו דווקא שהיא נשנתה שם בגלל שזו מימרא של אשת רבי מאיר, אבל בגלל התוכן והיחס הנכון לגבי אותם פורקי עול תורה ומצות ששנינו לעיל, כדאיתא במסכת ברכות, דף י ע"א
אמר לה ההוא צדוקי לברוריא כתיב רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני אמרה ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא[1] דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה' אלא מאי עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו:
ובעזהי"ת נביא מדב"ק של הפרשנים על הגמרא הנ"ל במאמר הבא
----------------------
[1] גם כן ניכר שהכוונה היא לאותה סוג של דרשה של 'שפיל לסיפיה דקרא' שחוזרת על עצמה, שבאים ללמדנו מה ההבדל בין 'בריוני' ולבין 'צדוקי', שלא ניתן יהי' לדרוש את אותו פסוק 'יתמו חטאים' לגבי הצדוקי