מקיים מצות בלב
מצינו אצל חלקם של בעלי הדעות המשובשות שיש להם אימרה שאיננה נאה ובה משתמשים כדי לתרץ מדוע אינם מקפידים בקיום תורה ומצות, והאימרה היא 'אני מקיים מצות בלב', ועל כך השיב רבי מאיר חיים אונגר[1] זיע"א, מאור התורה, חלק ג', פרשת צו
(ו-ב) ואש המזבח תוקד בו. בתורת כהנים, מנין לאש המזבח הפנימי שלא תהא אלא ממזבח החיצון, ת״ל אש המזבח תיקד בו. נראה לפרש דרך מוסר, כי יש מינים האומרים דסגי שיהא לו לב טוב בפנימיותו, ואין צריך ח"ו לעשות מעשה המצוות. אולם באמת כל מחשבה טובה שאינה קשורה עם מעשה בפועל אין לה קיום, וכדאיתא בשם הרמב״ן ז״ל לפרש קרא (שיר השירים ב׳ ז׳) אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ, שאם מתעורר אדם בלבו למעשה טוב, צריך שיעשה מהתעוררות זו חפץ ומעשה כדי שלא תפוג ההתעוררות מלבו, והיינו אם תעירו ואם תעוררו את האהבה, צריך שיהא עד שתחפץ, שיעשה מהתעוררות זו חפץ כדי שתהא לה קיום. ובבחינה זו יש לפרש אמרם (אבות פ״ב מ״ב) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, כי תורה בלב בלא מעשה אין לה קיום, והיינו תורה שאין עמה מלאכה, שאינו מקיים את המצוות ע״י מעשה בפועל, סופה בטלה.
וכן הרי אותם מינים ואפיקורוסים למיניהם סותרים עצמם שהרי פעם אומרים שמקיימים מצוות בלב, אבל אומרים שגם צריך "השתדלות" שהרי איך אפשר לעשות משהו בלי השתדלות... והכל מוביל למקום אחד שמדובר בתורה ומצות 'בלב', ולעבירות 'השתדלות', רח"ל.
ולכן ראוי לכל אדם לזכור שאין מספיק האמירה 'מקיים מצות בלב' ועושה רק שמתאים לי, אלא יחזק עצמו ויתעורר לקיים תורה ומצות בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו בהידור רב עד היכן שידו מגעת, ולא יחוש למלעיגים עליו בטענות אי אלו ואחרות כי...
סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.
------------
[1] רבי מאיר חיים ב"ר יעקב אונגר זיע"א – בנו של רבי יעקב אונגר, ב"ר יחיאל מיכל אונגר, ב"ר אברהם צבי אונגר, ב"ר חיים אונגר. מגזע האר"י הק' זיעועכי"א. שימש כאב"ד דק"ק לאקענבאך יצ״ו, ורב ומו"צ בעיה"ק ירושלים תובב״א, בעה"מ הספה"ק שו״ת מאור החיים. חמיו של רבי נתן גשטטנר זיע"א (ר"י פנים מאירות בב"ב עיה"ק).
