לכבוד ז באדר דרשת החתם סופר

להלן דרשה מופלאה לכבוד יומא דהילולא דרעיא מהימנא, משה רבנו ע"ה, שדרש רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס' זיע"א (דרשות חת"ס ח"א, דרוש לז' אדר"ש, תקפ"ו לפ"ק פ' ויקרא[1], דף קנא ע"ב-קנב ע"ב)

ועוד נציין שדרשה זו דנה בדבר שקשור מאוד לימינו אנו למה שאנו עוברים

וברבה[2] פ' זו, ויקרא אל משה, כל תלמיד חכם שאין בו דעה נבילה טובה הימנה, צא ולמד ממרבע"ה וכו' דלא נכנס אלא א"כ נקרא שנאמר ויקרא אל משה ע"ש עם כי אין לשונו, ויש לתמוה, חדא איך שייך לומר כל ת"ח שאין בו דעה, א"כ אין זה ת"ח, והרי זה כאילו אמר חכם שהוא שוטה אין חכם, ותו מ"ט דוקא נבילה טובה הימנה, ועוד וכי זה צריכים ללמוד ממרבע"ה, ממילא תו האיך שייך לומר מי שאיננו כמרבע"ה נבילה טובה הימנו, לבוא אל המכוון בעהש"י נבאר הפסוק במגלת אסתר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אשר לא יקרא אחת דתו להמית, ותשובת מרדכי היתה רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, הנה החליט כי לא ימוש ה' עמו ובכל צרתם לו צר, והנה דבריו טובים ונכוחים, אך אין להם מקום כאן להשיב לאסתר אדרבה היה לו להפחידה שאם לא תכניס עצמה בסכנה עבור היהודים יהיה ח"ו צרה קרובה כי אין עוזר זולתה, הנה ידוע בכל מקום שנאמר מלך במגלה סתם קאי על מלך עליון ית"ש, כמו שנדדה שנת המלך מלכו של עולם, וכמו ותלבש אסתר מלכות שלבשתה רוה"ק, וה"נ ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום, ר"ל שלא לבשתה רוח הקודש זה שלושים יום, מיום י"ג אדר למפרע, שזה היה בי"ג בניסן כידוע, והנה במה שאמרה אשר יבוא אל המלך אשר לא יקרא הוא דבר תימא, איך אפשר שיגזר המלך כן, וא"כ בטלת כל משפטים ודינים וגבר חמס וריב, וא"ת שישתדל אצל הפרסים העומדים לפני המלך שיקראנו המלך, א"כ גם אסתר תוכל לעשות כן, וע"כ אין שום אדם יכול לבוא אל המלך אפי' הסריסים, והוא דבר הנמנע, ואמנם מצאתי בספר מנות הלוי שמפרש להראות את אסתר ולהגיד לה לבוא אל המלך לבקש מלפניו שרצונו שהתיר לה לבוא אל המלך לתשמיש ולעורר לו תאות נשים ולהראות לה דין זה מיעל אשת חבר הקיני ע"ש - היות כן שציוויו של מרדכי שתעוררה אהבת המלך לבוא אליה, הנה כי כן היה תשובתה כי כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך ר"ל איש המעותד לתועבה כנהוג אצלם, וכן חשה ונשיו ופלגשיו אשר יבוא לעורר לו תאוה שלא בקריאה וחפץ המלך, אחת דתו להמית, ויהיה פסוק זה כמו אידך פסוק לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם, והיינו הך דהכא, ונכון הוא -[3]

ומלכותא דרקיע כעין מלכותא דארעא ומקרא מלא דבר הכתוב[4] השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את אהבה עד שתחפץ ואחז"ל שלהי כתובות[5] שהקב"ה השביע את ישראל שלא לדחוק הקץ ומחוייבים אנחנו רק להזמין עצמינו להיות ראוים להגאל אבל לא לעורר האהבה ולדחוק הקץ בכח -[6] וה"נ נביא יחיד שראוי להשראת שכינה בכלל שבועה שלא לעורר ולדחוק שהשרה עליו שכינה, וברוך בן נריה התלונן יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי (ירמיה סי' מ"ה פס' ג') ופירשו חז"ל על שלא באתה לו הנבואה ולא התנבא ובאתה התשובה עזבתי עמי נטשתי נחלתי ואתה תבקש לך גדולות לא תבקש וממילא מובן תשובות במה שנוגע למלך עליון ית"ש, שידוע שלהכניסה למלך צריכה לבישת רוה"ק, כאשר היה באמת, ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות רוה"ק, והנה הרגישה שרחק ממנה רוה"ק ואיננה כי לא נקראתה לבוא אל המלך זה שלושים יום ואיך תדחוק השעה לעורר אהבה העליון בכח, וידוע אשר יבוא ולא נקרא אחת דתו להמית, שהרי מושבע בצבאות ואילות השדה, ופרש"י שיהיה מאכל לצבאים ואילים זה י"ל היתה טענת אסתר - ואמנם שבועה זו היתה על תנאי, אם תעוררו אהבה עד שתחפץ[7], אבל בזמן חפץ ורצון וגאולה מצוה לעורר אהבה מלמטה ואז הקב"ה יענהו מלמעלה[8], והנה אסתר באשר חשבה גזירה נחרצה ואין זמן חפץ ואסור לה לעורר אהבה שלמעלה, אך מרדכי ידע והבין כי הוא זמן גאולה ובנין בית שני וחבלי גאולה הם. ועכ"פ רווח והצלה יעמוד ליהודים, ועת דודים הוא לעורר אהבה, שכל המונע עצמו באותו שעה נענש ע"כ באתה תשובתו בדקדוק רווח והצלה יעמוד וכו' ואת ובית אביך וכו', כי תענש אם תמנע, ע"כ ציותה להתענות עליי ג' ימים להחזיר להרוה"ק, לעורר אהבה שלמעלה בעת חפץ, וכן היתה לובשת ביום השלישי מלכות רה"ק כנ"ל:

והנה שבועה הנ"ל היא גזירה נחרצה בצבאות או באילות השדה ולא קנס מיתה סתם אלא החמיר עליו בטרפות חיות השדה, ואחז"ל במס' שבת דף ק"ח ע"א דנבילה עדיפא מדנהרגה בידי אדם ומכ"ש נטרפה ע"י חיות, ומשלן לשנים שנתחייבו מיתה, אחד הרגו מלך ואחד הרגו אספקלטור זה שהרגו מלך חשוב טפי, וה"נ נבילה עדיפא שהרגו מלך ע"ש, וא"כ זה המעורר אהבה של מעלה גרוע משארי חייבי מיתה בידי שמים שהורגם מלך, והוא גרוע שיהיה טרוף מצבאות ואילות, והן הנה דברי המדרש הנ"ל, ת"ח שאין בו דעה דבר הלמד מענינו, דמיירי מת"ח גדול ומופלא וראוי לרוה"ק, והוא דוחק לעורר אהבה, ואינו לומד ממרבע"ה שנאמר יכנס בלי קריאה וזה הת"ח דוחק השעה בזה לכאורה חייב מיתה כדכתב אחת דתו להמית, אלא שנבילה טובה הימנו, שהוא טרוף בפי חיות היער ויהרגנו אספקלטר ולא המלך:

והנה יסוד גדול למדנו מהחת"ס זיע"א. שה'רע-בנים' של בעלי הדעות המשובשות הם 'כביכול ת"ח' אבל רק כביכול כי אין בהם דעה, ונבילה טובה מהם...והדברים ידועים וניכרים לעין כל, ואכמ"ל.

והנה יש להוסיף לבאר שמא יבואו בעלי הדעות המשובשות פלפולי סרק בחינת שמים שוא, כי להבין כמה מלשה"ק של החת"ס, אחרת יבואו לאותה בחינה שציינתי לעיל

~~~~~~

א. ראויים להגאל

רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס' זיע"א, תורת משה, פר' נח, עמ' ל"ב

ראוי הי' כבר כמה פעמים שיגאלנו הקב"ה גאולה שאינה שלימה כמו פקודת בית שני, ואם יקלקלו אורחותיהם אז יחזרו ויגלו כמו שהי' בבית שני.

אלא שנשבע הקב"ה (ישעי' נ"ד ט') "כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ" וכו', ע"כ א"א לגאלם עד שיהיו ראויים כ"כ שלא יוסיף להגלותם עוד.

רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס' זיע"א, תורת משה, פרשת שופטים

והנה אפשר כבר הי' ראוי מכמה פעמים להיות נגאלים גאולה שאינה שלימה, או לשום שלום בינינו ובין אומות העולם שאנו שוכנים בצלם, או יותר מזה להיות גאולה ממש כמו בבית שני וכדומה, אבל אין חפץ בזה, כי אם גם אנחנו אפשר שנתפשר ונקבל גאולה כזה רק להיות גאולים, מ"מ אבותינו הקדושים לא יתרצו עתה כ"א בגאולה שלימה, וטוב לישראל לסבול אורך הגלות כדי שתהי' בסוף גאולה שלמה:

~~~~~~~

ב. הרחבה בעניין העונש של איסור שלוש השבועות

רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס' זיע"א, תורת משה, דרשה לחנוכה, עמ' ל"ו

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, בפסיקתא כשהכניס שהע"ה ארון הקו' להיכל הוצרך להעלות ארונו של דוד המע"ה לשם ולהתפלל עלי' ואז שרתה שכינה וע"ז כתיב כי דליתני וכו' והעלית מן שאול נפשי שהרי העלוהו מקברו כנ"ל, יראה לפרש עפ"י הפסיקתא שאמר הקב"ה (לדוד) דמים הרבה שפכת לפני, אותן דמים הם כשפיכת דם צבי ואיל דכתיב ושפכת וכתיב ושפך את דמו ונחשב כדם הקרבנות שנאמר לפני, אמר דוד המלך ע"ה א"כ מאי טעמא לא אבנה את הבית א"ל הקב"ה עתידים ישראל לחטוא ואשפוך חמתי על עצים ואבנים ואם אתה תבנה לי לא יחרבו מעשי ידיך ויצטרך ח"ו להרוג ישראל עיי"ש, ונ"ל פירושו אמת, דמים הרבה שפכת לטובת ישראל וארץ ישראל והוא חשוב כדם קרבנות לפני והיינו אם הוא כשפיכת דם נקי א"כ יתחייבו בנפשם על שפיכות דמים רבים של אוה"ע ואי ליכא ביהמ"ק יצטרכו לשלם בדם עצמן של ישראל חלילה ע"כ אתה לא תבנה הבית כנלע"ד פירושו ועפי"ז נקל להבין כל הפרשה עיין במזמור וק"ל:

~~~~~~

ג. הגאולה לפי החת"ס (ואליבא דכל הראשונים והאחרונים)

משיח בן דוד ובית המקדש בנוי ומשוכלל, שהרי כך כתב במפורש בדרשה זו

~~~~~~

ד. וכך זה גם אליבא דתלמידיו ותלמידי תלמידיו

ילקוט השבעתי אתכם - כרך החת"ס ובית מדרשו