מתי ישוב ארץ ישראל לפי אנשי כנסת הגדולה

בעלי הדעות המשובשות ניסו תמיד למצוא אי אלו רמזים לתפיסת עולמם המשובשות, אבל מכיוון שדעת תורתינו הק' איננה סובלת את החנפין לא מצינו שיש להם אפילו טעם אחד ראוי להתיר את הע"ז הלאומית - ובין כה וכה אין זה מונע מהם להתיר עריות בפרהסיא (סנהדרין סג ע"ב), כי כל עוד השקר מכניס להם כסף לכיסים אז הם משתמשים בשקר.

ומן הראוי להרחיב כאן בעניין יקר מעין זה וזהו ברכת השבח של 'מודים דרבנן' וברכת 'מעין שלוש' שתיקנו אנשי הכנסת הגדולה ע"ה, וכיצד הם הביעו את הרעיון של ישוב ארץ ישראל ובכוונה אין לציין את התיבה 'מצוה' לפני 'ישוב ארץ ישראל' מכיוון שלא מצינו בחז"ל[1] ביטוי מסוג זה אלא ההפוך הגמור כפי שנראה משתי הדוגמאות הללו

אנשי הכנסת הגדולה ע"ה, מודים דרבנן

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ. שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֱלֹקֵי כָל בָּשָׂר. יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְּמֵנוּ. וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ. וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת:

וב' דברים יש ללמוד מהנוסח של אנשי הכנה"ג והם כדלהלן:

א. שבניין בית המקדש (חצרות קדשך) נבנה ע"י משיח בן דוד ולאחר מכן קיבוץ גלויות[2], שהרי "וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ", לאן לבית המקדש שהרי כתיב "לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ" (לגבי הביטוי של בית המקדש חצרות קדשך ניתן ללמוד בפשטות שהכוונה היא לבית המקדש מהתוספת "על הניסים לחנוכה" שכתיב בה "וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ").

ב. דבר נוסף הנלמד מברכת מודים דרבנן היא שלאחר בניין בית המקדש ואיסוף הגליות הוא ע"מ "לִשְׁמוֹר חֻקֶּיךָ. וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם" והדבר מובן ואכמ"ל.

וכן חזרו על סדר זה אנשי הכנסת הגדולה ע"ה גם כן בברכת מעין שלוש

וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, רַחֵם (נָא) ה' אֱלֹקֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

דהיינו קודם כל בניין בית המקדש ע"י משיח בן דוד ולאחר מכן קיבוץ גלויות.

וכן "וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה" לאפוקי ממה שבעלי הדעות המשובשות טוענים... ובאמת שאין לעיין בדבריהם שהרי חשיבתם היא הפך דעת תורתנו הק', לכן אין ראוי להתחשב בדעה של מי שאומר הפך התורה.

ואין ראוי לעיין כלל וכלל בדברי השטות של בעלי הדעות המשובשות שמעוותים דברי הרמב"ם ועוד ראשונים ואחרונים, רק כדי לחזק את האידיאולוגיה הלאומית שלהם, דהיינו שמכופפים את ומשנים את דברי ההלכה ודא"ח ע"מ להתאים תפיסת עולמם הלאומית הצרה, ואח"כ כותבים מאמרים וספרים שטותיים בשביל לחזק טענתם, כביכול שרק בגלל שהם כתבו דברי השטות כאלו יש להתייחס שזה נכון, אבל לרוב זה משפיע רק על רפי שכל שלא מעניין אותם מה באמת כתוב אלא רק שיש לו בחינת "שיש לי רב" קלי' דעשו שאומר לו לעשות עבירות ומחפש היתרים לפי התורה, נבל ברשות התורה 'נבל' אותיות 'לבן' שביקש לעקור את 'הכל' (בכל מכל כל), ר"ל.

~~~~~~~~

והיו כבר שניסו להקשות הנוסח של ה'מודים דרבנן' שמופיע בסידור האר"י שסידר זקן משפחתי כ"ק האדמו"ר הזקן בעל התניא זיע"א, וכבר עמד על משמרת הקודש כ"ק האדמו"ר מחב"ד, רבי שלום דובער מליובאוויטש זיע"א, אגרות קודש ח"א, אגרת ק"ל, והשיב להם על השטותים שלהם

ב"ה [מוצש"ק י"ד שבט תרס"ד לפ"ק ליובאוויטש]

כבוד ידידי הרב המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה מרדכי יצחק שי' [שור]

מכתבו נכון הגיעני. ומאד עגמה נפשי לראות אשר עוד העם שומע אלה מטיפים הרשעים המשחיתים ומחבלים ר"ל כרם ישראל לקצץ בנטיעות ולנטוע [שורש פורה ראש ולענה] הרעיון הציוני אשר בו רעל וארס הממית ושורף את הנשמה ר"ל. אחרי אשר כבר נתגלה קלונם ברבים וכפרותם ורשעתם כבר נראה ונגלה לעין כל[3].

אמנם בדבר אשר אחד יצא מקהל עדתם והראה ענין קיבוץ גליות המבואר בסידור רבינו נ"ע ע"פ תהלתו בקהל חסידים, הלא כל רואה יראה שזהו בגמר הבירורים וכמ"ש שם וז"ל אך הנה ענין קיבוץ גליות היינו לאחר שיושלם בחי' הבירור כו' וכן כתב אח"כ אחר שכבר עשו ותקנו מה שביכולתם לתקן כו'. ובכתבים נמצא ג"כ ע"פ הנ"ל ושם נא' מפורש וז"ל אך לע"ל בגמר ותכלית כל הברורין שיתקבצו כל האורות דתהו שנתפזרו בבחי' קיבוץ והתכללות באחד אז גם החסדים שנתפזרו בשבילם יתקבצו ויתאספו בבחי' קיבוץ להתעלות למקורן אחד הפשוט, עכ"ל. וענין קיבוץ גליות ברוחניות הוא אסיפת וקיבוץ נצוצי החסדים וגם אסיפת וקיבוץ נצוצי הגבורות הן הניצוצות דתוהו הנבררים ע"י ניצוצי החסדים ונכללים בהם וכמש"ש בסידור בענין והטבך והרבך מאבותיך כו'.

ועמש"ש ע"פ נדחי ישראל יכנס דשרש ענין קיבוץ גליות הוא בירור ועליות נצוצות דתוהו, והיינו דנש"י לפי שהן בבחי' החסדים דשם מ"ה וירדו ונתלבשו בלבושי נוגה ולזאת בעבודתם ופעולתם המה מבררים את הנצוצות דתהו שנפלו בק"נ, ולעתיד בגמר הברורים יתאספו ויתקבצו נצוצי החסדים והגבורות ויתעלו בבחי' אחד פשוט. ובפע"ח בכוונת ברכת קיבוץ גליות דהיינו ברכת תקע בשופר כ' שהו"ע בירור ועליות הנצוצות כו' ושם לכוין בשם היוצא מפסוק חיל בלע ויקאנו דהיינו הוצאות-הנצוצות מהם שיתעלו אל הקדושה וזהו"ע קיבוץ גליות (ומ"ש שם בפע"ח עוד בענין הנ"ל עמ"ש בסידור ע"פ עושה משפט לעשוקים).

ואם האיש המראה באמת רוצה לתמוך יסודותיו על סידור רבינו נ"ע הלא יראה מש"ש בענין נדחי ישראל יכנס דבנין ירושלים קודם לקיבוץ גליות [וכדאיתא בזהר פ' פינחס (דף רכ"א ע"א יעו"ש). וכן הוא שיטת הש"ס סוכה דף מ"א ע"א, להאוקימתא דסתמא דגמרא, הטעם לתקנת ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור דבמהרה יבנה ביהמ"ק כו' (כמש"ש רש"י בד"ה אי"נ ותוס' שם)] (וענין בנין ירושלים הוא בנין בהמ"ק דלעתיד שיבנה מלמעלה כידוע והשראת השכינה בתוכה וכמו שאנו אומרים בברכת בנין ירושלים ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כו') והוא מהזהר ס"פ חיי שרה דקל"ד ע"א וז"ל עד דקב"ה יבני בי מקדשא בקדמיתא ויתקן היכלא ויבני קרתא דירושלים ולבתר יוקים לה מעפרא הה"ד בונה ירושלים ה' כו' בונה ירושלים בקדמיתא ולבתר נדחי ישראל יכנס ויומא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלים כו' ויתכנש גלותהן דישראל כו' עכ"ל. וכ"ה במדרש הנעלם בפ' תולדות דקל"ט ע"א וז"ל בהמק"ד קודם לקיבוץ גליות קיבוץ גליות קודם לתחה"מ כו' עכ"ל. וכ"ה בגמ' ברכות דמ"ט ע"א אימתי בונה ירושלים ה' בזמן שנדחי ישראל יכנס ופרש"י בונה ירושלים ואז נדחי ישראל יכנס. ובעה"מ שער רישא דז"א פי"ב דקל"ב ע"ב כ' וז"ל וביאת משיח צריך להיות קודם קיבוץ גליות ובנין בהמ"ק ובנין ירושלים עה"ק שיורידם הקב"ה משמי מרום הוא קודם לקיבוץ גליות וקיבוץ גליות הוא קודם לתחה"מ עכ"ל. והיינו דקיבוץ גליות יהי' ע"י משיח. ומפורש הוא במד"ר שה"ש פ"ב ע"פ השבעתי אתכם כו' א"כ למה מ' המשיח בא לקבץ גליותיהן של ישראל. וכן משמע בגמ' חולין דס"ג ע"א בענין העוף הנק' רחם וגמירא דאי יתיבא ארעא ושריק אתי משיחא שנא' אשרקה להם ואקבצם ובזהר שמות ד"ז ח' וט' מאריך בענין משיח ושם ד"ט ע"א כ' וז"ל בההוא יומא מלכא משיחא שארי ויכנוש גלותא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא כו' עכ"ל.

[והרמב"ם הל' מלכים פי"א [הלכה א'] כ' וז"ל המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה [כו'] ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל [כו'] עכ"ל. [ובהלכה ד'] כ' וז"ל ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כו' ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל כו', עכ"ל. הרי דקיבוץ גליות יהי' ע"י משיח. ובס' צדה לדרך מ"ה פ"ג כ' וז"ל, ואמר בעבור משיח ודרך כוכב מיעקב בעבור שהמשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ עד קצה הארץ כו', עכ"ל, והוא מהרמב"ן על התורה. וכן מבואר בכמה ספרים ראשונים ואחרונים. והוא אמונה פשוטה בלב אחינו עפ"י התורה ונבואת הנביאים, וע"ז אנו מצפים ומייחלים בכל יום ויום כו'].

ומ"ש בסידור ע"פ תהלתו בקהל חסידים דקיבוץ גליות יהי' קודם לביאת משיח היינו לפי שהגילוים דמשיח למטה יהי' לאחר שיתקבצו הגליות (והיינו אחר שיתעלו ניצוצי החסדים והגבורות שנתבררו) וכן הוא עפ"י פשוט דמל' שייך לאחר שיתקבצו הגליות דוקא אף שהקיבוץ יהי' על ידו מ"מ קודם שיתקבצו הרי אינו שייך מלוכה דאין מלך בלא עם כ"א אחר שיתקבצו ע"י אז תהי' מלכות עליהם ועל כל העולם וכמ"כ הוא ברוחני' דמאחר שיתעלו ניצוצי החסדים והגבורות שנבררו אז יהי' הגילוים של משיח. והענין הוא דהנה נא' לאאע"ה לזרעך נתתי את הארץ והוא שניתן הארץ לנש"י לבררה ולתקנה. והשיב שם עשרה עממין ועתה ניתן לישראל רק ארץ ז' עממין ובימוהמ"ש ינתן להם גם ארץ הג' עממין (כידוע) [וכדאי' בירושלמי קדושין ובמדרש לך לך ס"פ מ"ד]. והענין בזה הוא כי מה שניתן עתה לברר הוא מה שנפל בשבירת הכלים מז' מדות דתהו כידוע. וזה"ע ארץ ז' עממין שניתן לנו עתה, ובגמר הברורים דז"מ ויתעלו הניצוצות לשרשן אז יהי' גילוי בחי' כח"ב דתוהו וזהו"ע ארץ עשר עממין שינתן לנו לעתיד. וזהו גילוי המשיח שיתגלו בחי' כח"ב והו"ע טעמי תורה שיתגלו לעתיד ע"י משיח והיינו אחר שיושלמו הברורים דז"מ ויתעלו לשרשן כו' (ואחר הגילוי דמשיח יהי' תחה"מ שהוא עוד גילוי אור עליון יותר ולמעלה גם מבחי' טעמי תורה והוא מ"ש ואהי' אצלו שעשועים אצלו ממש כו' וכמ"ש ונחי' לפניו כו') וכמ"ש כ"ז באריכות בדרוש אל תצר את מואב. וז"ש דמשיח יחי' אחר קיבוץ גליות היינו אחר שיתאספו ויתקבצו ניצוצי החסדים והגבורות ויתעלו לשרשן אז יחי' גילוי מדריגת משיח שהוא גילוי בחי' כח"ב דוקא. דהבירור דז"מ זה ועבודתינו עכשיו וההתחדשות שיהי' ע"י משיח הוא גילוי בחי' כח"ב כו'. אמנם גם הנצוצות שאנו מבררים עכשיו יהי' תכלית עלייתם ע"י משיח. והענין הוא כידוע שיש ב' מיני עליות א' העלי' מן הפירוד וחב' שיתעלו ויתאחדו ממש בקדושה העליונה (והן ב' מיני ברורים בירור דאו"י ובירור דאו"ח. ועמ"ש מזה בתו"א ד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים ובלקו"ת ד"ה ושמתי כדכד בענין שוהם וישפה ובכ"ד) ומה שאנו מבררים ומעלים הנצוצות היינו העלי' הראשונה הנ"ל. אבל עלי' השני' שיתעלו ויתאחד וממש בקדושה העליונה זה יהי' ע"י משיח, אמנם זהו מה שמשיח יפעול העלי' האמיתית בהנצוצות שאנו מבררים עתה (והו"ע קיבוץ הגליות שיהי' ע"י משיח כנ"ל) אבל עיקר התחדשות הגילוי דמשיח יהי' אח"כ והיינו שיהי' גילוי בחי' כח"ב כו'. וזהו הכוונה שם בסידור.

[אבל זה ודאי דקיבוץ גליות יהי' ע"י משיח ואחר קיבוץ גליות יהי' הגילוים דמשיח וזהו"ע מלכות בית דוד.

ובזה (ימתקו) [יומתק] מה דאי' בירושלמי מעשר שני פ"ה אמתניתין [דתנאי הי' כשיבנה ביהמ"ק, זאת אומרת שביהמ"ק עתיד להבנות קודם ל] (יהי' שיבנה ביהמ"ק) מלכות בית דוד. ובגמ' מגילה די"ז ע"ב אי' ג"כ דכיון שניבנית ירושלים בא דוד כו'. ועמ"ש הב"ח או"ח סי' קי"ח בענין ברכת ירושלים [שמבואר] באריכות איך שצ"ל הכל מוכן [קודם], ואחר שיבנה ביהמ"ק וירושלים ויכונן כסא דוד אז בא דוד ויושב על כסאו שהכין לו ד' ית'.

ולא יסתר דבר זה להרמב"ם שכתב דמשיח יבנה את ביהמ"ק, דודאי ביאת משיח קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח וע"י תהי' קיבוץ גליות, [ואז יהי' אח"כ מלכותו והיא] מלכות דוד. וזהו דקדוק ל' הגמרא וכיון שנבנית ירושלים בא דוד, ולא קאמר בא בן דוד, דמשיח נק' בכמה מקומות בשם בן דוד במד"ר ובגמ' ואמר כאן בא דוד, הכוונה על מלכותו, וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם (יחזקאל ל"ז כ"ח, וע"ש במצודות. וקרוב הדבר לאמר (שלא) [שאז] יתוסף מעלה בו עצמו ומובן למשכיל ע"פ מה שנתבאר].

ואם יאמר האומר שאין לו עסק בנסתרות לברר וללבן הדברים. אם כן הוא אין לו עסק בתורת רבינו נ"ע, ולא יתלה כוס הרעי"ם שלו בקנה חכמת רבינו נ"ע. והגאון מהר"ל מפראג זצ"ל בס' נצח ישראל האריך בזה אשר קיבץ והתאחדות ישראל יחד יהי' כשיבוא מ"צ דוקא אבל קודם לזה צריכים להיות מפוזרים ומפורדים בארצות פזוריהם עד שיהי' רצון ה' ית' לקבצם ולאחדם כו' ובארצות פזוריהם צריכים להתחזק לדבקה בו ית' ובתורתו הק' כו'. והעמיקו הרחיב הענין בדברים הראוים למי שאמרם.

העולה על רוחם להתאסף ולהקבץ בכח עצמן הי' לא תהי', וכל התוקף והעוז שלהם וריבוי התחבולות וההתאמצות לא יועילו ולא יצליחו נגד רצון ה', וכלבוש יחליפו ריבוי רעיונות והצעות ועצת ה' היא תקום, והוא לבדו יתברך יאספינו ויקבצינו יחד מארבע כנפות הארץ אל מקום אחד ויהי' הכל אחדות אחת ומי שמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ומראה דבר הציונות בתורה בכלל ובדא"ח (פנימיות התורה) בפרט הוא כמעמיד צלם בהיכל. וכהאיש אשר השריץ צחנתו בבית קדה"ק לא יאבה ה' סלוח לו. והשי"ת ברוב רחמיו יסיר מאחב"י הרעיון הארור הזה. ויתן בלבם לשוב איליו באמת וללכת בדרכיו ונזכה לביאת מ"צ ב"ב וכמו שאמר לריב"ל (סנהדרין צ"ח ע"א) לאימת אתי מר א"ל היום כו' היום אם בקולו תשמעו. ובחסדו ית' חסד חנם [יחיש וימהר גאולתינו ופדות נפשינו ו]יביא לנו מ"צ בב"א.

[כ"ד ידידו דורש שלומו מלונ"ח אוהב דבק מאח לאוהבי ד' וליראי שמו המצפה לישועה במהרה בימינו אמן].

------------------

[1] 120 אנשי הכנסת הגדולה, (מסכת מגילה, דף יז ע"ב; מסכת ברכות ירושלמי, פ"ב ה"ד; מסכת מגילה ירושלמי, פ"א ה"ז)

[2] קידושין, פרק א' משנה י'; בבא קמא, דף פ ע"ב; בבא מציעא דף קא ע"א-ב

[3] וכן הסדר הזה מופיע בזוה"ק ח"א, מדרש הנעלם, דף קלד ע"א

עד דקודשא בריך הוא יבני בי מקדשא בקדמיתא ויתקין היכלא ויבני קרתא דירושל ם, ולבתר יוקים לה מעפרא. הדא הוא דכתיב (תהלים קמז) בונה ירושלים יי וגו'. בונה ירושלים בקדמיתא ולבתר נדחי ישׂראל יכנס, ויימא לה (ישעיה נב) התנערי מעפר קומי שבי ירושלים וגו'. ויתכניש גלותהון דישׂראל. הדא הוא דכתיב בונה ירושלים יי, בקדמיתא, ולבתר נדחי ישׂראל יכנס. וכדין הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם דא תחיית המתים. וכתיב, (יחזקאל לו) ואת רוחי אתן בקרבכם ועשׂיתי את אשר בחקי תלכו וגו'. ברוך יי לעולם אמן ואמן:

וכן נפסק להלכה ברמב"ם זיע"א, יד החזקה הלכות מלכים פרק יא הלכה א

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו

[4] וראוי לציין שאם כבר נגלה קלונם ורשעתם, מדוע בעלי הדעות המשובשות כ"כ להוטים לומר שרשעתם היא מצוה, אלא ככל הנראה הם מממשיכי דרכו בלעם הרשע, וק"ל (ואם אינך מכיר בכך דו"ק).