רבו המתפרצים בעם לפרוץ פרץ בישראל

אחי ורעי! דע לך שנוהגים בעלי הדעות המשובשות להשכיח את העיקר מכל דיון שלא יהי', ויש לצורך כך מסיחי דעת למיניהם.

דוגמא אחת מיני רבות ובפרט בדורנו אנו הם 'אנשי התקשורת', ובמקום לדבר על כך רבות אביא את דעת תורתינו הק' מפיהם של גדולי ישראל

כ"ק האדמו"ר מסאכטשוב, רבי אברהם בורשטיין 'אבני נזר' זיע"א, מכתב ע"ד ספרות ועתונות הפועלות[1], הודפס בירחון התורני "דרכנו" מס' 2, ה'תרצ"ה, עורך הרב א"ז פרידמן זצ"ל

שמעו נא בית ישראל! שמענו ותרגז בטננו. זה אשר רבו המתפרצים בעם לפרוץ פרץ בישראל ויוציאו בדפוס ספרים המטמאים כל גופם ונפשם של הקוראים בהם מלאים חרופים וגדופים ונאצות על מנהגי ישראל הקדושים המקובלים לנו מאבותנו האיתנים קדושי עליון, ומרעה אל רעה יצאו להלעיג על התורה כולה בכללה, המקובלת איש מפי איש עד משה רבינו ע"ה מפי הגבורה, יבוזו כי זקנה אמנו, גם יחברו ספורי אהבים ושירי עגבים מלאים זמה ידפיסו אותם בכל שבוע לאלפים ולרבבות ואנשים המונים יחשבו כי בקראם בהם ביום השבת יקראו לשבת עונג, ולב הותל הטהו לא ידעו ולא יבינו כי מדורת פתנים בקרבם ולאט לאט יגרמו להם דברי לצון להתרחק מעיקר האמונה.

בא וראה מה שכתב הרמב"ם ז"ל בלשונו הזהב, בסוף הלכות טומאת צרעת: "וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים, בתחלה מרבים בדברי הבאי, כענין שנאמר: וקול הכסיל ברוב דברים, מתוך כך באים לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר: תאלמנה שפתי שקר הדוברים על צדיק עתק, ומתוך כך יהי׳ להם הרגל לדבר בנביאים לתת דופי בדבריהם כענין שנאמר ויהי מלעיבים במלאכי האלקים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו ומתוך כך באים לדבר באלקים וכופרים בעיקר, כענין שנאמר ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ד' אלקים והרי הוא אומר שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, מי גרם להם לשית בשמים פיהם - לשונם שהלכה תחלה בארץ" עכ"ל.

לכן גודל המכשלה הזאת אין די באר על הכתב, תשחת הארץ מאד ועל זה נאמר כמשפטי הגוים ההם וכו' כמתוקנים שבהם לא עשיתם וכו', כי אצל העמים לא נמצא חבורים כאלה רבים כמו אתנו וכל יום קללתו מרובה מחברו ר"ל, ואם כי לא דבר חדש הוא כי ימים רבים לישראל אשר פשתה המספחת מאד, אך כעת עלה הכורת יותר כי המחברים האלה החלו לעשות בלשון המורגל בינינו (עברי טייטש) וידוע רשעת כוונתם כי הוא לצודד נפשות נקיים, המונים נשים וטף, קלי הדעת שלא ידעו להזהר עוד ולהבדיל בין האור והחושך, בין טהור לטמא, ואנחנו כאשר ידענו זה תתמר מר נפשותנו על מצבנו כעת.

לכן שמנו עצות בנפשותנו לכבות את התבערה ולרפא את מצבת ד' ההרוס ועלינו להודיע כי מדין הש"ס והפוסקים ומדרשים וזוה"ק במקומות רבות אשר עצמו מספר, שאסור לקרות בהם וכל הקורא בהם מטמא גופו ונשמתו אשר ממקור קדוש תהלך לרדת שחת.

לכן כל איש אשר דבר ד' נוגע בלבבו ועמדו אבותיו על הר סיני יעמד בפרץ – וכל אחד ואחד עד מקום שידו מגעת - להוציא את הטומאה מתוך הקדושה ולבער מתוך גבולו התועבות האלו. גם מי שקולו נשמע מחויב לזרז את הרבים אשר יוציאום לשרפה וצא טמא יקראו למו, ויזהירום כי בנפשם הדבר הזה. גם מאת כל המדפיסים אשר לא יוסיפו עוד להחטיא את הרבים ולא יוסיפו עוד להדפיס חבורים כאלה מלאים טפשות וסכלות לתת מכשול לפני עם חכם ונבון ובמקום החבורים האלה ידפיסו ספרי מוסר מלאים יראת ד' מושכים לבות בנ"י לאבינו שבשמים. ולמוכרי ספרים שבכל עיר ועיר וגם להעניים המחזירים על הפתחים עם התועבה הזאת גם להמספיקים למוכרי ספרים נבקש שלא יהי׳ מהמסייעים לעוברי עבירה ולא יסחרו בדברים טמאים כאלה ויזרום כמו דוה צא תאמר לו.

ומי שלא ישמע אלינו ויסבבו בעיירות למכור אותם, אז על הממונה על ביהמ"ד וביהכ"נ וכל מי אשר יראת ד' נגעה בלבבו יראה לגרש אותם מאת פני הקודש שלא יעמדו שם למכור סחורתם, כי מחטיאי הרבים יקראו. ולהמחברים דברים רעים כאלה נבקש מהם שיעשו למען כבוד ד' שלא יתחלל, על ידם לעזוב את דרכם הרעה ללכת בדרך הישרה ונהי׳ כלנו אגודה אחת לשם יתברך לעבדו שכם אחד. ולכולם להמחברים ולהמדפיסים ולמוכרי ספרים מקטנים וגדולים במקומם ושלא במקומם לא תהי להם התנצלות בזה כי פרנסתם גרמה להם לעשות מה שעשו, ידעו מהיום והלאה למשוך את ידם מזה כי אין זה התנצלות לפני הבוחן כליות ולב, ואין מעצור לד׳ להושיע ברב או במעט וליתן פרנסתכם בהיתר ולא באיסור.

וכל השומע לדברינו אלה ינצל מכל הרעות המתרגשות לבוא לעולם ויזכה לראות בנעם ד׳, כי ד׳ דבר טוב על ישראל. היום ל"א למב"י תרמ"ד לפ"ק.

הק' אברהם חופ"ק סאכטשאב

הנה יצאתי מדרכי המוסר לפתוח תחלה, לא מפאת רוח יתירה דאיתבי, אך כבר אמרו חז"ל הזריז בפקוח נפש הרי זה משובח, על אחת כמה וכמה להציל כמה וכמה נפשות נקיים מרדת שחת, ואין עת להמתין לחלוק כבוד לגדולים, כי כל שעה פסידא דלא הדר, אך זאת אני מתנה שלא להדפיס דברים הנ"ל רק ברשיון הצענזור הנפקד מהקיר"ה.

דברי הנ"ל

מכתב קודש שני לבי יהגה אימות ורעיונותי יצאו חוצה על דבר השערוריה אשר נהיה כעת בכרם ישראל ע"י השועלים המחבלים כרמים כרם ישראל להפיץ על פני תבל ספרי מינים וכפירה בתוה"ק ולהלל כל קודשהן בלשון עברית והן בלשון זשארגאן[2], ולטעת בצעירי צאן קדשים עולי ימים זמורת זר, לשרש בקרבם שורש פורה ראש ולענה ולשונם "לשון רמי'" להליט לספריהם בשמות של קדושה[3] כגון "תולדות חכמי ישראל" ודומיהם ובאו בם המים המאררים האלה למרים להכחידם מארץ החיים אנא אחינו בני ישראל! חזקו ואמצו ומכל משמרת נצרו לבכם לבל יבוא רע להמר הזה, וסורו טמא תקראו למו. ותראו בכל עוז להרחיק את בניכם ובנותיכם מלהביט במו, ותרעו את גדיותיכם על משכנות הרועים למען תלכו לבטח דרכם.

הק' אברהם חופ"ק סאכטשאב

------------------

[1] הערת שולים שהתפרסה באותו ירחון תורני: אנו מפרסמים כאן את מכתבו של האדמו"ר מסוכטשוב זצ"ל שכתב לפני חמשים שנה. מפני השיבוהו הרבה ומפני שלא אב ד א ת ערכו האקטואלי עד היום הזה, כשהעתונות והספרות החפשית והאי-מוסרית כובשת לה מקום ברחוב היהודים. מזמן לזמן נפרסם בעתוננו מכתבים כאל ה מגדולי התורה על עניני חיזוק ה דת והיהדות.

[2] עיתון בלע"ז

[3] מעין זה מצינו לרוב בפרסומים של הציונים והמשכילים גם יחדו שעשו , ציורים של קדושה והציגו את עצמם כדמויות הוד של האומה הישראלית, ה"י, וכל זה בשביל להטעות תמימים, כאלו הם מאן דאמר מהתורה, ה"י

כגון החולי הנפשי לטעון שיש לראש ממשלת ישראל דין מלך