מה נעשה כמשיח יבוא

אחי ורעי, דע לך שלכל מצוה כידוע ישנה טעם או טעמים לגביה אזי מה הטעם ש"איסור שלוש השבועות" שחז"ל אמרו לנו בגמרא ובמדרשים... אחת מהסיבות העיקריות של גלותנו היא שאנו מחפשים להדמות לגויים דהיינו שאנו מחפשים להיות בעלי כוח ושררה - לכן מדי פעם קרה שבמהלך ההיסטוריא שלנו באי אלו מקומות היו כאלו שעזבו את עמנו והתבוללו כי אמרו שלא מתאים להם ההבטחות של העוה"ב, אלא יותר מעניין אותם 'כאן ועכשיו'

מתוך כך נטושים את "הקל קול יעקב[1]" ומעדיפים את "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָֽׂו[2]" ו"וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ[3]" וידים עסקניות[4] הן, ואיתא במסכת עירובין דף כא ע"ב

אמר רב יהודה אמר שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים, יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני, ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר.

שטעם לדבר הוא לנקות מידינו את הטומאה הנ"ל..., אותו שלמה המלך ע"ה ששכתב בשיר השירים "השבעתי אתכם בנות ירושלים", שבועות שנועדו לנקות אותנו מהרצונות הטמאים, לטמא ידינו ב-"עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לֽוֹ"[5].

אין אנו מ-'הנהו בריוני'[6], דהיינו כפי שפירש"י (גיטין נו ע"א), ד"ה בריוני

אנשים ריקים ופוחזים למלחמה

וכידוע אותם בעלי הדעות המשובשות 'הנהו בריוני' יש להם הנאה-חולנית מעריכת ניסויים חברתיים, אי לכך ובהתאם לזאת אינם חושבים על הדברים עד הסוף, ולכן מצינו אצלם ביטויים כגון 'הישראליות המתחדשת', דהיינו שאין להם מושג מה באמת יכולה לגרום המציאות של 'מלכות של מינות'... ומכיוון שההלכה לא נר לרגלם הם מרשים לעצמם להמציא מחדש את התורה באופן שיתאים להם מבלי להתחשב בתוצאות, ובפרט של איסור שלוש/שש השבועות וכל המסתעף ממנו, והנה ג' רעות צומחות מהעברה על איסור השבועות:

חילול ה' – בכך שאנו נוהגים בדרכי הגויים של מלחמות ופאליטיק, ולא מממשים את יעודנו כ'אור לגויים', רח"ל.

שבזמן הגלות גורמים להריגת יהודים, ע"י הפיכתם להפקר 'כחית השדה', בגלל אי-שמירת השבועות רח"ל.

הרחקת הקץ, ע"י עבירות דהיינו שבמקום נגיע למצב של 'אחישנה' ע"י תשובה ומע"ט, גוררים את האומה הישראלית למצב של 'בעתה' ע"י צרות ויסורין, רח"ל.

וכן איתא ברמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות מלכים פרק יב

לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח[7], לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה.

אין השאיפה של האומה הישראלית להקים מדינה, אלא השאיפה היא שמשיח בן דוד שיקים מלכות ישראל, כי רק משיח בן דוד הוא היחידי שישפוט עמים בצדק, וכל מגמתו ומחשבתו לרומם את האנושות כולה, כדאיתא ברמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות מלכים, פרק ד' הלכה י'

כל הארץ שכובש הרי היא שלו ונותן לעבדיו ולאנשי המלחמה כפי מה שירצה, ומניח לעצמו כפי מה שירצה, ובכל אלו הדברים דינו דין, ובכל יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה', שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו.

אין מגמתנו להשתרר, והשררה שתהי' לנו מאת ה' ע"י משיח בן דוד, היא רק ע"מ להפיץ צדק ומשפט בעולם, אבל לא ע"י שפיכות דמים, שזהו איסור של "יהרג ובל יעבור", שהרי משיח ירומם את המציאות, וכן איתא בנביא זכרי', פרק ט, פסוק י, נבואה על מלך המשיח

וְהִכְרַתִּי רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ:

ופירש שם רש"י הק' זיע"א, שם

והכרתי רכב - שלא יהיו צריכין לה:

ועוד הוסיף לפרש רבי דוד אלטשולר זיע"א, מצודת דוד, שם

הכרתי - אז אבטל רכב וסוס וקשת מלחמה כי לא תהיה אז מלחמה ואין צורך לא לקשת ולא לרכב וסוס:

ודבר שלום לגוים - המלך המשיח לא יכניע את כולם ע"י מלחמה כ"א בדברי שלום יכניעם להיות סרים למשמעתו וזה יהיה העיקר והמלחמה טפלה לו:

ועוד כתיב בספר יחזקאל, פרק לט, פס' ט

וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים:

ופירש שם רבי דוד אלטשולר זיע"א, מצודת דוד, שם

שבע שנים - כי יהיו רבים מאד:

ועוד הוסיף לפרש מלבי"ם זיע"א, שם

ויצאו יושבי ערי ישראל. שלא יצאו עד עתה למלחמה יצאו אל השלל, ואז יקחו כלי הנשק לבער בם אש, כי לא יצטרכו מעתה לכלי נשק אחר שה' נלחם להם, ולא יוכלו להשתמש בם רק להבעיר בעציהם ובערו והשיקו, בין מה שיבערו לחמם, בין מה שישיקו התנורים לאפות, יהיה בנשק ומגן וצנה וכו' עד שכל מיני כלי זיין יתבטלו אז, (כמ"ש (ישעי' ב') לא ישא גוי אל גוי חרב, וכתתו חרבותם לאתים), ויהיו רבים כ"כ עד שיספיקו להבעיר בהם שבע שנים, הגם כי:

ועוד כתיב ספר ישעי', פרק ב פסוק ד

וְשָׁפַט֙ בֵּ֣ין הַגּוֹיִ֔ם וְהוֹכִ֖יחַ לְעַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־ יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה: פ

ופירש שם רבי דוד אלטשולר זיע"א, מצודת דוד, שם

ושפט - ר"ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין העכו"ם רבים בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעכו"ם עצומים היושבים ממרחק.

וכתתו - ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם:

ועוד כתיב ספר מיכה, פרק ד פסוק ג

וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד־רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה:

ופירש שם רבי אברהם ן' עזרא זיע"א, שם

ושפט - השופט הוא המשיח ויפת אמר השם הנכבד ודבר ה' ואחרים אמרו אנשי ירושלם כאילו אמר ושפט עמה ועוד היו' לא עבר דור שלא היתה בו מלחמ' ואם שקט מקום זה לא שקט אחר והכתו' אמר ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה:

ועוד הוסיף לפרש רבי דוד קמחי 'רד"ק' זיע"א, שם

ושפט - השופט הוא מלך המשיח וכן ויגד ליעקב המגיד ויאמר ליוסף האומר, אמר כי אם יהיה בין גוי לגוי מלחמה או תביעות ביניהם יבאו למשפט לפני המלך המשיח שיהיה אדון על כל העמים והוא יוכיח להם ויאמר למי שימצא אתו העול ישר המעוות לבעל דינך ומפני זה לא תהיה מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם ולא יצטרכו לכלי מלחמה וכתתו אותם לעשות מהם כלי עבודת האדמה:

ועוד הוסיף לפרש רבי דוד אלטשולר זיע"א, מצודת דוד, שם

ושפט - ר"ל וכאשר יבקשו כן יהיה כי השופט והוא מלך המשיח הוא ישפוט בין העכו"ם רבים בדברי ריבותם והוא יברר המשפט לעכו"ם עצומים היושבים ממרחק:

וכתתו - ישברו כלי המלחמה לעשות מהם כלי עבודת אדמה כי לא יעשו עוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ישפוט בדברי ריבותם:

ועוד הוסיף לפרש מלבי"ם זיע"א, מקראי קודש, באור הענין, שם

ושפט. והשופט אשר יהיה שם שהוא המלך המשיח ישפוט בין עמים רבים, ור"ל שאז יבוטלו הסיבות שבעבורם ילחמו גוי בגוי וממלכה בממלכה, שלפעמים תעמוד המלחמה בסבות חילוק הדת והאמונה, ואז מציון תצא תורה כללית לכולם, ולפעמים תעמוד מלחמה ע"י דין ודברים שיש בין עם לעם שאז החרב תכריע בדברי ריבותם, ואז ישפוט המשיח בין עמים רבים, ולפעמים תעמוד מרד במדינה עצמה, עז"א שאז יוכיח לגוים וישיבם אל היושר ע"י תוכחתו, וממילא יכתתו חרבותם לאתים ולא ישא גוי אל גוי חרב וגם לא ילמדו עוד תכסיסי מלחמה כלל:

ועוד איתא בדב"ק של רבי נחמן מברסלב זיע"א

משיח יכבוש את העולם בלי ירייה אחת של חומר נפץ

וכן עוד מבואר בדב"ק בספה"ק ליקוטי מוהר"ן תורה ב, אות א'

כי עיקר כלי זיינו של משיח הוא התפלה. שהוא בחי' חוטם. כמו שכתוב (ישעיה מ"ח) ותהלתי אחטום לך. ומשם עיקר חיותו. וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבוש הכל משם. כמו שכתוב (שם י"א) והריחו ביראת ה' וכו'. זה בחי' חוטם. וזה עיקר כלי זיינו. כמ"ש (בראשית מ"ח) בחרבי ובקשתי. ופי' רש"י תפלה ובקשה. וכמ"ש (תהלים מ"ד) כי לא בקשתי אבטח וכו' באלהים הללנו בחי' תהלתי אחטום לך:

ומכאן אנו למדים יסוד מאוד גדול לגבי כל אלו שמנסים ע"י מריבות בין גוי לגוי להביא את המשיח הרי הם טועים ומטעים וגורמים להרחקתו רח"ל.

ואין הם קשורים לבחינת משיח צדקנו, כי הם בחינת משיחי השקר

____________________________

[1] חומש בראשית פרק כז פס' כב'

[2] חומש בראשית פרק כז פס' כב'

[3] חומש בראשית פרק טז' פס' יב', וראה רש"י הק' שם, וללמוד מכך שאם כולם עושין כך אז מדוע אתה גם תנהג כך...

[4] משנה מסכת טהרות פרק ז משנה ח'

אף על פי שאמרת יודע אני שלא נטמאו ידי ידיו טמאות שהידים עסקניות:

[5] מגילת קהלת, פרק ח', פס' ט'

[6] מסכת גיטין דף נו ע"א

אמרו להו רבנן ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו לא שבקינהו אמרו להו ניפוק ונעביד קרבא בהדייהו אמרו להו רבנן לא מסתייעא מילתא

וכן איתא בפירוש של המהרש"א על גיטין דף נו ע"א

הוו בהו הנהו תלתא עתירי כו'. באיכה רבתי איתא כל הך עובדא בפנים שונים וחשיב שם נקדימון בן גוריון בתרתי והוו ארבע עתירי ואמר נקדימון שנקדה לו חמה כו' פי' שמותן ע"פ מ"ש בפ"ק דיומא במקדש שני שהיו עוסקין בתורה ומצות כו' ולזה אמר כיון שגם עשיריהם היו בעלי מעשים נקדימון שנקדה לו כו' ע"י תפלתו כמפורש בתענית בן כלבא שבוע שכל הנכנס כו' שהיה פתו מצויה לכל. בן ציצית כו' שהיה זהיר במצות ציצית כמ"ש בהם למען תזכרו את כל מצותי כו' וא"ד שהיה כסתו מוטלת כו' והיה בידו להתנצל עליהם בפני המלכות אי לאו כדמסיק משום דהוו בה בריוני כו' והם פריצי ישראל שהיו בהם כמפורש ביוסיפון והם מתוך שנאתן זה את זה גרמו להם החורבן והגלות שלא היו רוצים ליכנע לרומיים כדקאמר דא"ל רבנן ניעבוד שלמא כו' שכבר ידעו זה כי סימן אבות לבנים שאמר יעקב יעבר נא אדוני לפני עבדו גו' כמפורש בחידושינו באגדות דפ"ק דע"ז ולכך אמרו רבנן לא מסתייעא מלתא ליעבוד בהדייהו קרבא. ואמר מרתא בת בייתוס עתירתא כו'. נ"ל דאין זו מרתא בת בייתוס כו'. דקדשה יהושע בן גמלא כדתנן פרק הבע"י דההיא בזמן ינאי המלך הות כדאמרינן שם וינאי מקמיה דחורבן טובא הוה שהיה מבני חשמונאי כדמוכח בכמה דוכתין ומיהו ביומא פירשו התוס' דזה ינאי לאו ההוא ינאי דהוה מבני חשמונאי דא"כ לא הוה מוקים ליהושע לכ"ג דאיהו גופיה כ"ג הוה כדאמר פרק האומר:

[7] ברמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות תשובה פרק ט

אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל, וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד