איתא בזוה״ק בית המקדש בנוי ומשוכלל מן השמים

למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות מנסים להציג מקסם שווא של גאולת השקר שלהם כדבר שבנוי לפי פנימיות התורה (עפ"ל)

אבל בשביל דבר כזה הזוי לא נמצא כזאת מחלה שכאשר הם אומרים דברים שמנוגדים לפנימיות תורתינו הק' ועוד מנסים לטעון שהם כן

אבל קודם לכן השאלה הראשונה שיכולה להשאל מדוע בית המקדש יורד בנוי ומשוכלל מן השמים, ונתנו לכך כמה טעמים כפי שנראה מהדא"ח שאביא מהזוה"ק

אבל נראה שיש הסבר מאוד ברור לעניות דעתי מדוע 'בנוי ומשכולל מן השמים' והוא שיש לומר שקיימת הווא אמינא אצל בעלי הדעות המשובשות שאומרת "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" שאנו נבנה אותו בכוחות עצמו, ומזה גם יכול להגיע גם אל הטעות שאפשר לבנות קודם ביאת משיח צדקנו, ולא עוד אלא אפילו להקריב קרבנות לפני ש'ירד בנוי ומשוכלל מן השמים', רח"ל

ולכן הסיבה לכך ש'ירד בנוי ומשכולל מן השמים' כעת נהירה יותר, ונביא מדב"ק של הזוה"ק והמקובלים האמיתים ולא המזוייפים שקמו בדורות האחרונים שמנסים להתהדר שמבינים בתורת הסוד, אבל בפועל נותנים כוח לסט"א דהיינו 'מדינת ישראל'.

זוה"ק ח"ב, פ' משפטים, קח ע"א וע"ב

הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַ ם. מַאי הֵטִיבָה, אִתְחָזֵי דְּהָא טִיבוּ אִית בָּהּ, וְהַשְׁתָּא הֵטִיבָה עַל הַהוּא טִיבוּ. וַדַּאי הָכִי הוּא, דְּהָא מִן יוֹמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתָּדַּל בְּבִנְיַן בֵּי מַקְדְּשָׁא לְעֵילָּא, עַד (ויקרא רכ"א ע"א) כְּעַן, הַהוּא הֲטָבָה דְּרָצוֹן, לָא שַׁרְיָיא עַל הַהוּא בִּנְיָן, וְעַל דָּא לָא אִשְׁתָּכְלַל. דְּהָא בְּשַׁעֲתָא דְּרָצוֹן דִּלְעֵילָּא יִתְּעַר, יֵיטִיב וְיַדְלִיק נְהוֹרִין דְּהַהוּא בִּנְיָן, וְהַהוּא עֲבִידְתָּא, דְּאֲפִילּוּ מַלְאָכִין דִּלְעֵילָּא, לָא יֵיכְלוּן (לא) לְאִסְתַּכְּלָא בְּהַהוּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְלָאו בְּהַהוּא בִּנְיָן. וּכְדֵין בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְכָל עוֹבָדָא אִשְׁתָּכְלַל.

תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַם, וְכִי מִן יוֹמָא דְּאִשְׁתַּדַּל בְּבִנְיַן בֵּי מַקְדְּשָׁא עַד כְּעַן, לָא בָּנָה לוֹן. (או) אִי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַ ם עַד כְּעַן לָא בָּנָה, בֵּי מַקְדְּשָׁא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל עוֹבָדוֹי, לָאו כְּעוֹבָדֵי דְּבַּר נָשׁ.

בְּנֵי נָשָׁא כַּד בָּנוּ בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, בְּקַדְמִיתָא עָבְדוּ שׁוּרֵי קַרְתָּא, וּלְבַסּוֹף עָבְדוּ בֵּי מַקְדְּשָׁא. שׁוּרֵי קַרְתָּא בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין לְאַגָּנָא עָלַיְיהוּ, וּלְבָתַר בִּנְיָינָא דְּבֵיתָא. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָאו הָכִי, אֶלָּא בָּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּקַדְמִיתָא, וּלְבַסּוֹף, כַּד יָחִית לֵיהּ מִשְּׁמַיָּא, וְיוֹתִיב לֵיהּ עַל אַתְרֵיהּ, כְּדֵין יִבָּנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַ ם דְּאִנּוּן שׁוּרִין דְּקַרְתָּא. וְעַל דָּא אָמַר דָּוִד עָלָיו הֲשָׁלוֹם, (תהלים נא) הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר תִּבְנֶה (דף ק"ח ע"ב) חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַם.

זוה"ק ח"ג, פ' פנחס, דף רכא ע"א

וּמִדְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ בְּמַדְבְּרָא, מִיתוּ, וְאַכְנָס לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנַיְיהוּ בְּאַרְעָא. (אוליפו עובדיהון) וּבֵיתָא אִתְבְּנֵי עַל יְדָא דְּבַר נָשׁ, וּבְגִין כַּךְ לָא אִתְקְיָּים. וּשְׁלֹמֹה הֲוָה יָדַע, דִּבְגִין דְּהַאי עוֹבָדָא דְּבַר נָשׁ לָא יִתְקָיָּים, וְעַל דָּא אָמַר, (תהלים קכז) אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, דְּהָא לֵית לֵיהּ בֵּיהּ קִיוּמָא. בְּיוֹמוֹי דְּעֶזְרָא, גָּרַם חֲטָּאָה, וְאִצְטָרְכוּן אִינּוּן לְמִבְנֵי, וְלָא הֲוָה בֵּיהּ קִיוּמָא. וְעַד כְּעַן, בִּנְיָינָא קַדְמָאָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא הֲוָה בְּעָלְמָא, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (תהלים קמז) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ ם יְיָ, אִיהוּ וְלָא אָחֳרָא. וּבִנְיָינָא דָּא אֲנָן מְחַכָּאן, וְלָא בִּנְיָינָא דְּבַר נָשׁ, דְּלֵית בֵּיהּ קִיּוּמָא כְּלַל.

תיקוני הזוהר, תקונא תמינאה

וּבְזִמְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּנֵי לוֹן כְּמִלְּקַדְמִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמז ב) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַםִ יְיָ', בְּהַהוּא זִמְנָא וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה (ישעיה כד כג), אֵימָתַי, בְּזִמְנָא דְכִי מָלַךְ יְיָ' צבאו"ת, דְּבִנְיָינָא קַדְמָאָה אִתְעֲבִיד עַל יְדָא דְבַר נַשׁ, וּבְגִין דָּא שַׁלִּיטוּ עֲלַיְהוּ, בְגִין (תהלים קכו א) דְּאִם יְיָ' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, וּבְגִין דְּבִנְיָינָא בַתְרָאָה יְהֵא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יִתְקַיַּים, וְעַל דָּא אָמַר קְרָא, (חגי ב ט) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְיִתְבְּנֵי בִנְיָינָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעִילָא וְתַתָּא, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה (ישעיהו ל כו), וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה, דְאִינוּן נוּקְבִין דְּסמא"ל, וּבְגִין דְּלָא דְחִיל סמא"ל מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ שָׁמַיִם, וּבַת זוּגֵיהּ לָא דְחִילַת מִשְּׁכִינְתֵּיהּ דְּאִיהִי אַרְעִיהּ, אִתְּמַר בְּהוֹן (שם נא ו), כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ, וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה, הוּא סמא"ל וּבַת זוּגֵיהּ:

תיקוני הזוהר, דף כז ע"א

וְכֵן אַחֲזֵי לֵיהּ דְּבֵי מַקְדְּשָׁא דְאִיהִי בִנְיָנָא דְבַר נַשׁ דְּעָתִיד לְאִתְחָרְבָא, וְיִתְבְּנֵי זִמְנָא אָחֳרָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן (חגי ב ט), בְּגִין דְּאִתְּמַר בּוֹ (זכריה ב ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְיָ' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, אִתְּמַר בְּבֵי מַקְדְּשָׁא בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַם יְיָ'.

תיקוני הזוהר, דף ס ע"ב

בְּהַהוּא זִמְנָא כָּל חֵיוָן יִתְעָרוּן בְּנִגּוּנָא, וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמָעִִלָה לְקַבְּלָא לֵיהּ בְּחֶדְוָה, וְכֻלְּהוֹן יְהוֹן רָצִין וְשָׁבִין בְּנִגּוּנָא, וּשְׁלִיחוּתָא לְגַבֵּיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל א יד) וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, לְבַשְּׂרָא לְיִשְׂרָאֵל, וּבְהַהוּא זִמְנָא הַלֲלוּ אֶת ד' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהוֹמוֹת וְגוֹמֵר (תהלים קמח ז), כֻּלְּהוּ לְעִילָא וּלְתַתָּא מַה דְּאִתְבְּרִי עַד יִתּוּשׁ זְעִירָא, כֻּלְּהוּ מְשַׁבְּחִין לֵיהּ, כִי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ד' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים (ישעיה יא ט), בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיַּים קְרָא, (צפניה ג ט) כִּי אָז אֶהְפּוֹךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד' וְגוֹמֵר.

בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְבְּנִי בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בֵּית הַבְּחִירָה עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ (זכריה ב ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ד' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וַאֲנִי אֶבְנֶה אִינוּן אֲבָנִין טָבִין דְּאִתְבְּנִי מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל ג) וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה, נְטִיעִין קַדִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ס כא) נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, וּבִנְיָינָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא תְהֵא בְּנוּיָה מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּתְהֵא מְרַקְּמָא מִכָּל צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וַעֲלָהּ נַהֲרָא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעִילָא, לְעִילָא מְרַקְּמָא מִכָּל מִינֵי גַוָּונִין דִּנְהוֹרָא, וְרָזָא דְמִלָּה יְרוּשָׁלַםִ הַבְּנוּיָה כְּעִיר שְׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו (תהלים קכב ג), דְּאַנְהָרָא עַל גַּבּוֹי.

רבנו בחיי זיע"א, כד הקמח, סוף ערך פסח ב

ואמרו במדרש בית ראשון ובית שני שנעשו על ידי בשר ודם והם שלמה וכורש לפי שסופן ליחרב נקראו על שמו של בשר ודם שנא' (ישעיה כט) ציון היא עיר דוד וכתיב (ד"ה א י"א) קרית חנה דוד אבל הבית השלישי שעתיד להיות הבנין בנין שמים ועתיד להתקיים לעולם לכך נקראת על שמו של הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעולם שנאמר (ישעיה ס) וקראו לך עיר ה' ציון קדוש ישראל,

האלשיך הק' זיע"א, מלכים א, פרק ט פס' ד-ח

ואמר (ז - ח) והבית הזה יהיה עליון, הוא מה שכתוב במקום אחר, ובאו בה זרים וחיללוה, כי כשבאו בה זרים נעשה חול שקדושתו עלתה למעלה, וזה יאמר והבית הזה יהיה עליון ועל ידי כן לא אחוש להחריבה עד שכל עובר ישם כו'. או יאמר מאמרנו על פסוק חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו והוא כי אין קו אלא לבנות, ובזה יאמר אל תתמהו איך השחית יתברך את בית מקדשו, כי הלא מאז חשב להשחית חומת בת ציון נטה קו למעלה בשמים לבנותו, וְעֵד ממהר יחזקאל שפירש כל מדות הבית השלישי מטרם יחרב הראשון והוא בשמים. כי לעתיד רוחני ירד מן השמים כנודע, ועל ידי כן לא חש הוא יתברך על חרבנו של זה כי הלא על השמים כבודו מונח, וזה יאמר אל תתמהו שאניח לשלוח יד במקדשי כי הלא הבית הזה יהיה עליון ועל ידי כן לא אחוש גם שפה יחרב עד שכל עובר ישום, כי גדול כבודו עשוי ומוכן למעלה ואמרו העוברים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ולבית הזה, מה פשע הארץ והבית שלקו:

כ"ק האדמו"ר מקאמרנא, רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין זיע"א, אוצר החיים, פרשת תרומה, דף ריג'

ומצוה זאת על הציבור בזמן שהמלכות של ישראל מולכת[1] ואף שגם בזמן הזה יכולין להקריב קרבנות אף בזמן שאין בית כי קדושת המקדש לא בטלה ויכולין לעשות כל הנ"ל.

אעפי"כ מסורת לנו מאבותינו שלא ניבנה בית ולא נקריב קרבן בזמן הגלות שלא יבואו טמאים[2] ויטמאו המקדש ויעבדו שם פסיליהם כי את זה לעומת זה עשה אלהים

ואנו מייחלים ומצפים שיחזור המלכות לבעליה ויבנה המקדש מעשי ידי הק"בה בית ראשון ושני יחזור לנו מלך עליון במהרה בימים לא כביר ומלך עליון ירחם:

-----------------------

[1] דהיינו מלכות ישראל ולא מלכות של הערב-רב

[2] ואין הכוונה היא רק לגויים אלא ג"כ לאלו מהמזרחיסטנים והאגודיסטנים ושאר חולי הנפש הידועה בשם 'לאומיות' למיניהם