זז מות
אחי ורעי! בפרשה זו אנו קוראים על מצות מזוזה
"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"
ובזכות מצות מזוזה אנו זוכים לאריכות ימים. וכמו שכתוב:
"למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה, אשר נשבע ה' לאבותיכם"
עוד איתא במסכת שבת, דף כג ע"ב:
הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה
ועוד איתא במסכת מנחות, דף מג ע"ב
רבי אליעזר בן יעקב אומר כל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו הכל בחיזוק שלא יחטא שנאמר (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק ואומר(תהלים לד, ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם
וכן איתא בתיקוני זהר, דף סו ע"א
וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך, אלין תרין סמכי קשוט, זז מות מן ביתא דאיהי שכינתא, ולא אתקריב לגבה, הדא הוא דכתיב והזר הקרב יומת, ואתוון דמזוז"ת אינון ממש ז"ז מו"ת, ובגין דא מאן דנטיר ברית מילה דאיהו חותמא דיליה, זז מות מניה, דאיהו שטן, יצר הרע, רע, טמא, צפוני, מלאך המות, ולא יתקריב לגביה, ולא ימות על ידיה:
ומאן דמשקר בברית מילה, הוא משקר בחותמא דמלכא, דאיהו רשים ביה שד"י מלבר יקו"ק מלגאו, מנא לן מהאי קרא משמע, מ"י י"על"ה ל"נ"ו ה"שמימ"ה, רישי תיבות מיל"ה, סופי תיבות יקו"ק, ובודאי מאן דמשקר בברית מילה, אסתלק מניה יקו"ק ושד"י, ושריא עליה שטן דאיהו אל אחר, חויא שריא באתר דיקו"ק מלגאו, וסם מות שריא באתר דשדי מלבר, ודא איהו דאמר קרא את מקדש ה' טמא וכו', אם לא תב בתיובתא, וסביל כמה יסורין:
אזי שיש להזהר במצוה זו כדקא יאות.
נעבור לצד ההלכתי
א. חשוב לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים, אבל אם ישנם בעיות בבית רצוי לקחת אותם מהרה לת"ח ירא שמיים שיבדוק אותם.
ב. אם ח"ו והתברר שהמזוזה פסולה יש למסור מזוזה שנפסלה לגניזה אצל הת"ח שבדק את המזוזה שיגנוז אותה כראוי מכיוון שיש אזכרות שם ה' עליה.
ג. ואכן עם ישראל בכל הדורות זוכים במצוה יקרה זו, ועל פתחי הבתים אנו רואים מזוזות.
ד. בתקופה האחרונה, רבו המזוזות הפסולות העשויות מנייר, או שנכתבו ע"י גויים, שבהם לא מקיימים את מצוות מזוזה.
ולכן חובה על כל יהודי הרוכש מזוזה לקנות מזוזה אך ורק מסופר תלמיד חכם וירא שמיים. ועל ידי זה יהיה בטוח שיקיים את המצווה כהלכתה.
אמנם יש כלל בתלמוד (חולין י ע"ב) ש'עד אחד נאמן באיסורים'[1] אך כלל זה אינו מספיק למזוזה בזמן הזה, שהרי כתבו הט"ז (יו"ד סי' קיט' סק"ב) ומהרש"א אלפנדרי. שרק בזמנם שרוב ככל עם ישראל היו בחזקת כשרות, הייתה חזקה זו, אבל בזמן הזה שנחלשה היראת שמיים. אין עד אחד נאמן, אלא אם כן הוא מוכר לנו כירא שמיים ותלמיד חכם, ולכן אין לקנות ספרי תורה, תפילין או מזוזות מסוחרים או חנויות שהמוכרים אינם מוכרים לנו אלא יקנו ממכור ירא שמיים
ה. ובשולחן ערוך (יו"ד סי' רפ"ט ס"א) אמרו שלפני שקובע את המזוזה יברך: 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה'.
ו. כל עם ישראל חייבים במצוות המזוזה ואף אלמנה או גרושה חייבות לקבוע מזוזה, בכל חדרי הבית
ז. צריך לכבד את מזוזה. ואין לקבוע מזוזה בשירותים, או באמבטיה, ואין לעשות כנגדה שום דבר שיבזה את המזוזה, ולכן יש להקפיד שגם הילדים לא ילכו בבית ללא מכנסים.
ובכלל זה אסור להניח מזוזה בכנסיה או במסגד, וכן בחדר שיש שם ספרי מינים. וכמו שפסקו בדרך פיקודיך (מל"ת יא.) מבעל בני יששכר ופסקי תשובה (סי' לז') שדומה לבית כסא רוחני, צא תאמר לו. עיין שם.
וראה לעיל בשם תיקוני הזוה"ק שפגם הברית גורם לפגם במזוזה.
וכן בבתי קולנוע, דיסקוטקים, אסור לקבוע מזוזה ולכן אסור לקבוע מזוזה בחדר שמצוי בו מכשיר טלויזיה ואינטרנט פרוץ. ואין לומר שהטלויזיה ואינטרנט פרוץ, מחוסרת מעשה הדלקה, שהרי גם בספרי מינים, רק בגלל הימצאותם, אסור שתהיה מזוזה, כל שכן, בטלויזיה ואינטרנט פרוץ, שרואה ושמוע בלי מאמץ דברי כפירה, פריצות, ניוול פה, ולשון הרע.
והמתבקש לקבוע להם מזוזה. יסביר ויבקש בנועם מהם שיוציאו את הטלויזיה מהבית משום "ולא תביא תועבה אל ביתך" ולא ישחית נפשות בני ביתו.
ח. בקיץ יש נוהגים ללכת כשהם מעורטלים למחצה. ואין הצניעות נשמרת בבית כראוי, ולכן רצוי להשתדל לשמור על כבוד המזוזה, ולהתלבש בצניעות אפילו בביתו.
ט. לגבי הבתי מזוזות, ראוי שיהי' עשוי מעץ או פלסטיק, ולא ממתכת (מובא כן בשם הבעש"ט, בספה"ק דעת קדושים, סימן רפט סק"א), מה גם שהלחות שנוצרת שם יכולה לגרום להרס הדיו, ה"י.
י. רבו לאחרונה כל מיני בתי מזוזות עם שלל גוונים ועיצובים שחלקם הוא יכול לגרום לזלזל במצות המזוזה, ולכן ראוי שהבית (מזוזה) יכבד בעליו (הקלף). ועוד יש לאסור השימוש בבתי מזוזה שיש עליהם את 'השתי וערב הציוני' ושאר סממני הציונות.
בעזהי"ת נזכה לקיום כל המצות בשלימות, ועל ידי כך יסירו על מיני המקטרגין מעל בית ישראל, בב"א
----------------------
[1] פירש"י, שם
עד אחד נאמן באיסורין - דכל יחיד ויחיד האמינתו תורה וזבחת מבקרך ומצאנך ושחט את בן הבקר (ויקרא א) ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו להעמיד עדים בדבר ולא הצריכה תורה עדים אלא לעונש ממון או מיתת בית דין ולעריות דגמרינן (גיטין צ.) דבר דבר מממון:
