לכבוד יומא דהילולא דכ״ק רבי אליעזר זוסיא פארטיגל מסקולען זיע״א
אחי ורעי! הנה עלה לתרופה לכבוד יומא דהילולא ה-36 של רבי אליעזר זוסיא פארטיגל מסקולען זיע"א שיחול ביום שב"ק, כ"ט במנחם-אב
כ"ק האדמו"ר מסקולען, רבי אליעזר זוסיא פארטיגל[1] זיע"א, איסור הקמת מקום תורה בכספי רשעים[2]
בעזהי"ת אדון כל ד' דברים ואו' לחודש מנחם אב שנת תורה שמחה לב אמונה שלום וישע רב בא יבא ויקרב לכ' ידידי אהובי הרב המופלא נכבד ונעלה ירא וחרד מר... שליט"א.
חיים ברכה ושלום.
אחדשה"ט באהבה תורנית. נודע לי שכ"ת רוצה לקבל או כבר קבל מעות מהממשלה החפשית לבנין המוסד חסד לאברהם הנני בתור נשיא ומיסד חסד לאברהם בכלל ומוסד תורה של מירון בפרט הנני מוחה נגד זה בכל תוקף ועוז אין עוז אלא תורה (זבחים קטז) אנו נקראים על שמו של אברהם אבינו חסד לאברהם ובס"ד אנו רוצים להתקשר ולהדבק במדותיו אשר אמר השי"ת לו בך חותמין כפירוש הצדיקים מתלמידי מהר"י בעש"ט זי"ע ועכ"י שבמדתו תהיו חתימת הגלות. ואברהם אבינו אמר אל מלך סדום הרימתי ידי וגו' אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך.
אם כי הציל את נפשם ורכושם, בכ"ז לא רצה לקחת מהם ומעשי אבות סימן לבנים ובפרט למוסד קדוש במקום קדוש מקומו של התנא רשב"י ודעמי' ח"ו שיהי יד זר מי יהודיניקעס מנוחי מתים וחיים: באמצע מוסד קדוש כזה אנו מקוים להשי"ת שהמוסד יבנה בס"ד מנדבנים מאמינים בתורה שומר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם אפילו מתמיכות שמידם יצילנו.
ע"כ יזהר וישמר כ"ת מלחלל שם המוסד הקדוש מלכנותו במעות שע"י צנור עכור כזה הרחק מהכיעור ומהדומה לו ומהדומה דדומה (לשון רבינו האוה"ח הק' זי"ע ועכ"י) אני מזהירו שאם לא ישמע לדברי - ידינו מסלקת מהמוסד הזה - ובמעות המנדבים שעל ידינו נבנה במקום אחר - ולא נחזיק יותר בל"ג לא כי מלבד שזה עון גדול גניבת דעת שאסור אפילו לנכרי. ואין אני מוחל לו בזה ובבא אם יעשה כן ויגנוב את דעתי - ובפרט ממי שהניח כל כך כחות בהמוסד לעשותו לשם ולתפארת מלבד זה ידע שיחטא בזה נגד השי"ת ונגד התנאים הקדושים שבעה"ק מירון והוי זהיר בגחלתן וכו' שאין לפי כבוד רשב"י ודעמי' לבנות מוסד תורה במקומם בדרכים כאלו ובגנבת דעת, ע"כ כלך מדרך זה וכלך בדרך ה' והשי"ת יהיו עמנו וכדאי רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק (בדוחק ממון) כמו שאמר לי אדמו"ר הק' מסקווירא זצ"ל בראשית הבנין ובס"ד נבנה את הבנין בזכותו של התנא רשב"י ודעמי' מנדבנים שומרי תורה ומצות ובס"ד יהי' כולו קודש לה' ויועיל לנו בעזהשי"ת זכות התורה וזכות התנאים הקדושים והאבות הקדשים שבדרכם נלך נזכה לראותו ולהראות בבנין בית מקדשנו ותפארנו בב"א סלה אבקש תכף תשובה אמיתית בברכת התורה הנצחית ידידי עוז הק' אליעזר זוסיא בהרהגה"ח רי"א ז"ל פרטיגיל.
דוד המלך ע"ה אמר זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך. לכאורה הלא פשיטא שאם הם רשעים - עזבי את התורה ול"ל לומר עוזבי תורתך. וראיתי פירוש נאה[3] שעוזבי מלשון עזוב תעזוב דלפעמים שרשעים רוצים לעזור לתורה למוסדותי' וכדומה כדי שיוכלו להתפאר ולומר אנו בונים אנו מיסדים מוסדות לתורה וכדי שהעם יגררו אחריהם ח"ו לזאת אמר דוד המלך ע"ה זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך שבאים לעזור לתורה - רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל נתן טעם להלכה שס"ת שכתבו אפיקורס ישראל ישרף מצוה לשרפו כדי שלא להניח שם לאפיקורסים ולמעשיהם.
אם כבר השתמש במעות שלהם יעשה חשבון ונחזור להם ואין אנו רוצים בהם ובטובתם כמשל האומרים לצרעה לא מדובשיך ולא מעקציך. ותיכף יניח ידו מליטול ולהשתמש בהם אפילו בתורת הלואה ובעזהשי"ת נגמור הבנין בלעדם תיכף תשובה אמיתית בברכה הנ"ל.
נ"ב אם לא ירצה כ"ת יחי' להתחשב עם דעתי וירצה לשאול פי רבנים גדולים אחרים נגד רצוני - לא יעשה כן רק אם יראה להם מכתבי זה גליון ראשון וגליון אחרון - בכל אופן אינני מסכים אפילו אם ירצה מי שהוא להתיר אני בס"ד עומד על משמרתי ובפרט במוסד מירון לא יתערב זר בשום ממון בעולם והמוסד יבנה ויעמיד בקדושתו בס"ד בזכות רשב"י ובניו וכל התנאים זכותם יגן עלינו ונזכה לקבל פני משיחנו במהרה בימינו א"ס.
--------------------
[1] רבי אליעזר זוסיא פורטוגל "הנועם אליעזר" זיע"א - אליעזר זוסיא פורטוגל (שם המשפחה נגזר בשל היות מוצאה של המשפחה מגולי פורטוגל אשר השתקעו ברוסיה) נולד בא' חשוון בשנת ה'תרנ"ח בעיירה סקולען במולדובה לרבי ישראל אברהם פורטוגל זיע"א (שהיה תלמיד רבי ישעיה שור זיע"א, בסוף ימיו היה רב קהילת העיר סקולן בסרביה) ולאמו, (בת רבי חיים אב"ד סלפקוביץ זיע"א, בחבל פודוליה). הרב זוסיא היה חסיד בוהוש וסדיגורה. הרב זוסיא נחשב כעילוי בבגרותו בשל התמדתו הנדירה שהייתה לו בהשקעת הזמן בלימוד התורני, משנפטר אביו, הרב אברהם בי"ח אייר (ל"ג בעומר) בשנת ה'תרע"ה היה הרב זוסיא כבן שבע עשרה, הוא הוכתר כממלא מקום אביו במשרת רבנות העיר סקולען. כשהתמנה לרבה של העיר סקולען היה הרב פורטוגל בקיא בש"ס ובשולחן ערוך. כשהתמנה לכהן כרב העיר חשב כיצד יוכל לעזור לבני קהילתו אז הוא החל לעסוק רבות בהלכות השבת ולבסוף כתב קונטרס גם בעברית וגם ביידיש. הרב פורטוגל הקים את תלמוד התורה הראשון בעיר סקולען לילדים ודאג למכירת אוכל כשר עבור יהודי העיר. החל ללחום עם התפשטות ההשכלה גם בחברה היהודית נגד דעות שנשמעו 'כופרות' נגד הדת היהודית. ברבות השנים החל קיבץ סביבו חסידים רבים שהעריצו אותו בשל פעולותיו הרבות לחיזוק היהדות בסביבה, הוא הוכתר כאדמו"ר וקרא לחסידותו 'סקולען'. הצלחתו בהפצת היהדות בסוקלען הוציאה לו מוניטין ברחבי סרביה ורומניה עד שנתבקש על ידי 'עדת יראים' בצ'רנוביץ כי יבוא להשתקע בה ולפעול בה. לאחר עשרים שנה במשרת הרבנות בסוקלען יעץ לו האדמו"ר מסדיגורה שהיה רבי מרדכי שלום יוסף לעבור לעיר צ'רנוביץ באוקראינה שם הוכתר הרב פורטוגל כרב העיר וכנשיא אגודת-ישראל. בעת מלחמת העולם השנייה החל מצב בריאותי להתדרדר באופן משמעותי וכמה פעמים אף ניצל ממות בעקבות מחלות רבות. לאחר סיום המלחמה החל לפעול למען הצלת יהודים ובעיקר הענקת עזרה לילדים יתומים שנצלו. ביתו נהפך לבית יתומים בו התגוררו מאות ילדים יתומים שבחלק ממסמכי הרישום שלהם אף נרשם כי הם ילדיו הביולוגיים. לאחר החרפת המצב בקרב יהודי העיר צ'רנוביץ בשל רדיפות הבולשביקים הבריח הרב פורטוגל את הילדים היתומים לעיר בוקראשט ברומניה. הקומוניסטים ברוסיה והמשטר עצמו רדף אחרי הרב פורטוגל בשל פעילותו למען הצלת יהודים. המשטר הקומוניסטי אסר את הרב פורטוגל ועינה אותו, לאחר שיחררו מהכלא הקומוניסטי המשיך לפעול למען הצלת הילדים היתומים אותם שלח לרומניה אך בחשאי. לאחר שנכלא בשנית עם בנו, הרב ישראל אברהם פורטוגל בא' ניסן ה'תשי"ט הופסקה פעילותו. הרב ובנו נכלאו בנפרד במשך חמשה חודשים בשנת ה'תשי"ט בערב שבת 'נחמו' הם שוחררו אך נאלצו לשבת בכלא עוד כמה ימים מכיוון שלא רצו לחלל את השבת. בספר "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו של הרב פורטוגל מכתבי אביו מקובצים דברי תורה של אביו. בספר מובא בקצרה על תקופת המאסר: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים". בא' ניסן ה'תש"כ הצליח הרב פורטוגל לצאת מרומניה והוא היגר לקראון הייטס בשכונת ברוקלין בעיר ניו יורק, שם ייסד בית כנסת והמשיך לפעול להצלת יהודים ניצולי שואה. כשנה לאחר מכן, בשנת ה'תשכ"א, כשהוא בן 63 נסע בפעם הראשונה בחייו לביקור בארץ ישראל ומאז ביקורו הראשון הרבה לבקר בה. הוא סיפר רבות במוסדות חב"ד בישראל כדי לספר לרבי מלובביץ' (מנחם מנדל שניאורסון) הגר בקראון הייטס על הפצת היהדות בקרב חסידיו. הרב פורטוגל ייסד גם בארץ את מוסדות "חסד לאברהם" ע"ש אביו, הרב אברהם פורטוגל להצלת ילדים יהודיים יתומים מהשואה (בעיקר מרומניה). בשנת ה'תשל"ו חלה במחלת לב וממנה נחלש מאד. בנו, הרב ישראל אברהם פורטוגל החל למלא את מקומו בחסידות. בערב ראש חודש אלול ל' אב בשנת ה'תשמ"ב כשהוא בן שמונים וארבע נפטר הרב אליעזר זוסיא פורטוגל. הוא ניטמן בבית העלמין היהודי במונסי ובנו הוכתר להיות האדמו"ר מסוקלען. חיבר את הספה"ק: נועם אליעזר; קדושת אליעזר; קונטרס השבת, ליודעי עברית ויידיש; "שם ושארית ישראל" - קובץ מכתבי תורתו שיצאו לאור לאחר פטירתו ע"י בנו.
[2] דברים שנאמרו בפרשת לך לך תשס"ב נמסר למערכת ע"י הרב אהרן ישראל גורלניק שליט"א, שו"ב העדה החרדית ותשוא"ח לו... מובא בקובץ התורני "תפארת" קובץ תורני ו', שנה שישית (טבת תשס"ב), עמ' רסט-ער, יו"ל ע"י ארגון בני הישיבות תפארת ירושלים, בעיה"ק ירושלים ת"ו
[3] מהגר"א מוילנא זיע"א
