שאין רצון הקב״ה עוד במלחמותיהם

אחי ורעי! דע לך שאין הקב"ה חפץ כלל וכלל במלחמות והוא 'לבדו בעל מלחמות' (ראה מאמר מקושר)

וכך מבואר בספה"ק באר הגולה המיוחס לרבי יעקב יהודה לאון זיע"א[1], ח"א פרק כ"ה, פיס' ב'

אבל עכשיו נפלו גיבורי ישראל ונאבדו כלי מלחמתן וכיון שגבר האויב ולא הצליח הכהן המשוח עם שר הצבא במלחמתם היו יודעים ישראל שאין רצון הקב"ה עוד במלחמותיהם וה' סר מעליהם עד זמן המשיח שיבוא ועל ענין זה ובשביל גלות ישראל התפלל דוד ואמר הלא אתה אלקים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו וגו' ומעתה אם יעמדו ישראל ויערכו מלחמה שלא ברצון הקב"ה יפלו בחרב כדכתיב (במדבר י"ד מ"ב) אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תנגפו לפני אויביכם. שכשם שהיה הקב"ה לוחם מלחמותיהם כשהיתה המלחמה ברצונו כמו כן יהפוך להם לאויב כשתהיה המלחמה שלא ברצונו כדכתיב (ישעיה ס"ג י') ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם וכתיב (איכה א' יג') ממרום שלח אש בעצמותי וגו'...וכיון שראו ישראל כך בחרו להם לפזר עצמן בכל ארבע כנפות הארץ וכדי שיראו האומות שלא יעלה על לבם לערוך מלחמה עוד עמהם ושלא יצאו מן הגלות עד זמן שיבא המשיח ואף על פי שיהיה להם בתוך זה הזמן אנשים גיבורי חיל ואעפ"י כן לא יערכו מלחמה נגד האומות שככה השביע אותם שלמה המלך הנביא בשם ה' ואמר השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. הנה אמר לבנות ירושלים אם תהיו בגלות בין האומות אל תעירו ואל תעוררו עמהם מלחמה מפני אהבת ארץ ישראל עד שתחפץ עד שיהיה רצון וחפץ ה' יתברך בכך וישלח לכם המשיח כדרך ששלח משה למצרים ואמר כה אמר ה' פקד פקדתי אתכם ואז ידעו שרצון הקב"ה שיאספו עצמן מכל ארבע פינות העולם ויהיו אז לעם גדול ועצום ליקח ארצם מיד הישמעאלים,...

וראוי לציין שדב"ק נשנו ע"י רבי חיים מיכאל דב וייסמנדל זיע"א, במאמרו הנפלא 'מי נתן ישראל לבוזזים?'

וכתב בספר ׳באר הגולה׳ פרק כ״א וז״ל: ״יודעים ישראל שאין הקב״ה חפץ עוד במלחמותיהם, ומעתה אם יערכו מלחמה שלא ברצון הקב״ה, יפלו בחרב, כדכתיב: ׳אל תעלו כי אין ה׳ בקרבכם ולא תנגפו לפני אויביכם׳, ובחרו להם לפזר עצמם בד׳ כנפות הארץ, כדי שיראו האומות, שלא יעלה על לבם לערוך עוד מלחמה עמהם״. וכתב עוד שם, וז״ל: ״ואעפ״י שיהי׳ להם בתוך זמן הזה, אנשי גבורי חיל, אעפי״כ לא יערכו מלחמה, מפני אהבת ארץ ישראל, עד שתחפץ, עד שיהי׳ רצון השי״ת בכך, וישלח להם המשיח, כדרך ששלח משה למצרים, וכיון שראו ישראל כך, לא בקשו ולא חשקה נפשם לצאת מן הגלות, עד זמן ההוא שיהי׳ רצון השי״ת בכך״, עכ״ל.

________________

[1] גלגולו של ספה"ק החל ע"י רבי יעקב טאפראווער זיע"א, אשר העתיקו מכי"ק אשר מצא בבית עקד הספרים בליפסיא. ושלחו לר' יחיאל ברי"ל ז"ל (בצעירותו תלמיד המלבי"ם זיע"א ומו"ל הירחון הלבנון, ולאח"ר לצערנו הרב נטה מדרך האמת והתחבר לתנועת חבת ציון).

כמו"כ נוספו לספ"ק זה מראה מקומות והערות מאת רבי ראובן הכהן ראפיפורט מטארנאפאל זיע"א.

ספ"ק זה נכתב בעילום שמו של המחבר, ר' יחיאל ברי"ל , מייחסו לחכם ספרדי רבי יעקב יהודה ליאון זיע"א, שהתגורר בהולנד, וחי בערך בתקופה בה סבל כלל ישראל ממשיח השקר שבתאי צבי שר"י.

הספר מפרט ענינים רבים הקשורים לארה"ק, קדושתה, חלקי המקדש על פרטיהם השונים, עניני הכהנים, עניני הסנהדרין ועוד.

הספה"ק י"ל במגנצא, בשנת ה'תרל"ז