השם משמואל על דחיקת הקץ ואיחוד לבבות

לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי! הנה לכבוד פרשת השבוע, יש לנו לעיין בדב"ק של כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב, רבי שמואל ב"ר אברהם בורנשטיין זיע"א, שם משמואל, פרשת ויגש, שנה ה'תרע"ה

והנה כל ענין יהודה ויוסף הי' דוגמא על לעתיד כמבואר במדרש ובזוה"ק, ומשמע שהויכוח שביניהם עד התודע יוסף אל אחיו הי' דוגמת זמן הגלות שעדיין יש פירוד לבבות בישראל ואחר התודעו הי' דוגמת לעתיד שיהי' כולם לאחדים וגוי אחד בארץ, ובמדרש (פ' ויחי) נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמן לגאולה. ובכן יש לומר דכל מה שהתאפק יוסף ולא התודע להם לא ממנו הי', אלא כמו שלא יתכן לדחוק את הקץ למהר את הגאולה קודם הזמן, כן לא הי' יכול להתודע טרם הגיעה העת, ומ"מ אף שאנו מושבעים שלא נדחוק את הקץ שפירש"י (כתובות קי"א.) שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדי, עדיין נשארה לנו עצה למהר הגאולה היינו לעשות אגודה אחת וכבמדרש (פ' ויחי) הנ"ל, אך כמעט אין הדבר בידינו כי תוקף הגלות עושה פירוד ואינו מניח להתאחד:...

...ואפשר שהמלאכים האלו הם מיכאל וגבריאל בעצמם או ממחנות שלהם וזה מותר כנ"ל ועשיתם אגודה אחת, וזה שאמר ועכשיו היינו טרם שירדו המלאכים שור וארי מתנגחין ועומדים היינו שכל אחד עומד במדתו והקנאה ביניהם עד שבא משיח, ובכן במה שירדו ועשו סיוע להתאחדות הלבבות בזה עצמו עשו סיוע להקדמת ביאת משיח וזה שאמר לפיכך בשביל ירידתם זו וסרה קנאת אפרים:

והנה יש לנו לימוד גדול מדב"ק של בעל השם משמואל

הראשון - שחל עלינו איסור דחיקת הקץ, ולא כדעת בעלי הדעות המשובשות בשו"ת אבני נזר (יו"ד, סי' תנד-תנו) שהוא היה אביו של בעל השם משמואל.

השני - שהדרך להביא את הגאולה בחינת 'אחישנה' מבלי לעבור על איסור שלוש השבועות היא ע"י אחדות, אלא שהגלות היא עשתה פירוד לבבות.

השלישי - שלעשות סיוע לאחדות הלבבות, הוא סיוע להקדמת ביאת המשיח (אבל להקדמתו ולא לביאתו)

והרביעי - שראוי לראות אותו בין השיטין עסקינן באיחוד לבבות בין צדיקים ולא בין פורקי עול תורה ומצות ולא בין צדיקים לרשעים, כי דווקא מרחיק את הגאולה ולא מקרב אותה, רח"ל.