הקנאות וחנוכה

למען אחי ורעי! הנה לכבוד חנוכה דא"ח שנצרך בשביל לבאר את עניין חשיבות הקנאות שהיא נשרשת מתוך אהבת השי"ת

של רבי גרשון ב"ר אברהם חיים ליבמאן זיע"א, חייך שלך גדולה משלהם (דרשה לחנוכה ה'תשל"א)

בפרשת בהעלותך מביא רש"י ז"ל דברי חז"ל למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא הי' עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, א"ל הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות. וברמב"ן שם: אבל ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בבית שני ע"י אהרן ובניו, ר"ל חשמונאי כהן גדול ובניו וכו' אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו וכו'.

ולכאורה צריכין להסביר מה הי' החלישות דעת של אהרן הכהן, ואיך נתפייס במה שאמר לי' הקב"ה, ורמז לו על חנוכת הנרות של חשמונאים.

אבל באמת מדברי הרמב"ן הנ"ל אנו לומדים בחינה גדולה ויסוד גדול בעניני עבודת השם, והוא; ישנם כאלה שחושבים שענינים של העמידה בפרץ נגד פרצות בדת תורתנו ונגד מפירי הדת, וכמו שקוראים זה בלשון "קנאות", דברים אלו אינם תלויים וקשורים בעבודת ה' המוטלת על האדם, אלא הם דברים צדדיים או נוספים לעבודתו. זה רק נמצא באנשים שטבעם ומזגם מעורר אותם לזה, אבל ישנם אחרים שטבעם ומזגם הם לא לענינים כאלו, ולא מחויבים בזה, ולא נגרע מעבודתם.

אמנם טעות הוא, העמידה בפרץ והקנאות הוא בחינה אמיתית לדרגת אהבת השם ויראתו שישנו לאדם, ולפי דרגתו בהם כן הוא אש קנאותו, זהו חלק ובחינה נכונה על דרגת עבודתו התמימה בלב שלם ודבקותו בהקב"ה. כי מי שהוא דבוק בה' ביראה ואהבה, א"א לו בשום אופן לשתוק בראותו איך שעוברים על דבר ה' ומבזים את דבריו.

ובזה אנו מבינים חלישת דעתו של אהרן קדוש ה'; בראותו את הנדיבות לב הגדולה של הנשיאים בהביאם את קרבנם לחנוכת המזבח ולא הוא ולא שבטו זכו לדרגה כזו באהבת השי"ת, ועל זה א"ל הקב"ה ישנה עוד בחינה ויותר גדולה של אהבת השם, והיא: עד כמה האדם עומד בפרץ ומערה נפשו למען קיום התורה והאמונה בה', ואנשים כאלו יצאו מחלציך הם החשמונאים שהם תלוים בשורש נשמתך הקדושה והטהורה שהם ימסרו נפשם ויעמדו בפרץ על קיום דת תורתנו הק', והבחינה הזו היא יותר גדולה משלהם - חייך שלך גדולה משלהם - כי מה שלך גדולה משלהם כי זה היא הבחינה הנכונה על אמיתת אהבת השם שישנו לאדם. כי האדם באהבתו את השי"ת אי אפשר לו לסבול מה שעושים נגד רצונו יתברך.

---

Appel de Rav gershon Liebmann sur Hanoukka

Dans la Parashat Ba'alotach Rachi rapporte les paroles de Ḥaza"l qui pose la question :

Pourquoi a-t-on juxtaposé la section de la menora et des Présidents?

Car quand Aaron a vu l’inauguration qu’avait fait les Présidents, il a été déçu du fait que lui et les lévites n’avaient pas participé. Alors D.ieu lui dit « sur ta vie, le tiens est plus grand que le leur car toi tu allumes et tu prépare les bougies. »

Et le Ramban de préciser que le but de ce maamar Ḥaza"l est de nous donner une allusion au bougies de hannouka, et c’est de cet allumage que lui parle le bon D.ieu.

A priori il faudrait expliquer:

Pourquoi Aaron a été déçu ?

Comment il a été satisfait de ce que le bon D.ieu lui a dit c’est-à-dire l’allusion au bougies de hannouka ?

Rav gershon liebmann explique ce Ramban :

Aaron en voyant voir que toute les tribus a travers leurs offrandes ont pu arrivé à un niveau très élevé d’amour de D.ieu, a été déçu de voir que lui et sa tribu n’avait pas pu arrivé a un niveau similaire . Alors, vient Hachem et lui dit « Sur ta vie », il y a encore un niveau supérieur dans l’amour de D.ieu qui est ancré en toi et ta génération. Et c’est par ce niveau que se sont illustrer les maccabéens c’est ce qu’on appelle la Extrémisme: la capacité d’agir pour la torah avec passion et fureur, de ne pas supporter ce qui va à l’encontre de D.ieu.

Et c’est cela « le tiens est plus grand que le leur » ton niveau d’amour de D.ieu est plus grand car toi et ta tribu êtes des extrémistes,car ton amour est tellement grand que tu supporte pas qu’on puisse agir à l’encontre d’Hachem.

Et les gens qui disent que la Extrémisme est accessoire au judaïsme se trompe car c’est en vérité un niveau élevé de l’amour de D.ieu auxquelles chacun devrai aspirer.