לכבוד יומא דהילולת המנחת אלעזר זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד לכבוד יומא דהילולת כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר שפירא זיע״א, אביא כמה עלים לתרופה מדב"ק

כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר ב"ר צבי הירש שפירא זיע"א, חיים ושלום עה"ת, פר' שלח, עמ' שנה

(וכל מה שאירע לאבות סימן לבנים, גם עתה קודם ביאת גואל צדק נתפשטו דיעות נפסדות בעולם, של הציאניסטען וגם אביזריהו המזרחיסטען או האגודיסטען ודומיהן, לעשות ישוב ארץ ישראל בדרך הטבע, ולזה יחשבו שיהיה גאולת ישראל, והוא טעות וכפירה ר"ל, כמו שביארתי כבר באריכות במקומות רבות.

וז"ש) אשר אני נותן לבני ישראל, (כי השם יתברך כביכול הבטיחנו ליתן ארץ ישראל, והבטיח זאת לאבותינו, והוא יתברך שמו למעלה מן הטבע, וגם עתה יתברך שמו יקיים הבטחתו ליתן לנו ארץ ישראל, כדין התורה שמבטיח לאחד ליתן לו הדבר הזה, צריך ליתנו לו בעצמו, או על ידי שלוחו מבני ברית, היינו ישראל, ולא על די נכרי או ישראל מומר שאינו בר שליחות, [ולכן] בעל כרחך יתברך שמו יתן לנו ארץ ישראל, ולא על די הנכרים או הציאניסטען שאינם מאמינים ויראים). אולם גם אז המרגלים היה להם טעות זה, שחשבו שיירשו ארץ ישראל בדרך הטבע כמבואר בהמשך הכתובים, על כן יראו מפני הערים בצורות ומפני בני ענק שלא יוכלו לכבשם, ובאמת הוא הכל שלא כדרך הטבע, וברצונו יתברך שמו ליתנה לנו כנזכר לעיל.

כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר ב"ר צבי הירש שפירא זיע"א, צוואת רבינו חיים אלעזר זצ"ל, אות ב'

בעה"י, א' ויק"פ י"ט אדר תפר"ח...

כב"ב שיחיו ובתי תחי' וידידיי שיחיו ותלמידיי שיחיו (אשר מעולם לא קראתים בשם זה בכתובים (וכמו שביארתי בחי' דברי תורה מה"ק) וגם לא בע"פ כי המה אצלי כבנים וחברים ורבותי, ומתלמידי יותר מכולם כשאחז"ל עכ"ז לאשר אצל רבים מהם הוא חביבות ביותר לקרותו בשם "תלמידי" גם בזה אעשה רצונם אך הפעם גם בשם זה לחביבות). נא ליזהר לילך בדרכנו שהוא דרך אבותינו[1] זי"ע בלי שום דיעות או מעשה המתחדשים ח"ו רק ביראת ה' כל הימים ושלא להתחבר לשום חבורה וארגיגיזאציאן גם מהפושטים טלפים, צבועים וחנפים, כמו אגודיסטע'ן ישוביסטע'ן וכיוצא כי מרה אחריתם ר"ל ובכולם יש מינות (רחמנא לישזבן מדעתא דילהון) ומעכבים הגאולה בעוה"ר וכאשר הזהרנו כבר בצירופא דרבנן גדולי וצדיקי הדור הי"ו.

רבי דב בער ב"ר משה שמואל עהרמאן[2] הי"ד זיע"א, זכרנו לחיים[3], מתוך הספד על מרן כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי חיים אלעזר שפירא זיע"א

ושלשה אנשים אלו [בעל בני יששכר ובעל שם שלמה ובעל דרכי תשובה] שמשו בכתר הרבנות בק"ק מונקאטש בזה אחר זה וברואין זה את זה, והם המה עומדים עליו [להמנח"א] להגן עליו ולשמרו ולסעדו ולתמכו למען יוכל לשמור את דרך עץ החיים לעבדה ולשמרה ושלא לישא פני איש (כקטן כגדול), וכן היה עבודתו תמה ושלימה, ותבר גזיזי דברדא ביומא דסתוא,

והתגבר כארי גם להכות נדיבים עלי יושר ולחרף ולגדף גם גדולי הדור אשר התחברו להאגודה, ומכש"כ כי הכה על הציאניסטען ובעלי פעור (באלפור ובאלשאוויק) ודומיהם.