חיפוש
תרגום התורה ליוונית
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי! הנה רק לפני מספר ימים חגגנו את נס חנוכה שהספיק השמן לשמונה ימים, ואיך הצלחנו לטהר את המקדש מפני טומאת היוונים... וכעת אנו עומדים בצום י' בטבת ומתענים בין היתר על תרגום התורה ליוונית, ואיתא במסכת סופרים, פרק א'
"מעשה בחמשה זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית, והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל, שלא הייתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה.
וזה דייקא תחילת השעבוד לא רק למלכות יוון, אלא לתרבות יוון, מכיוון שהפיכת התורה לתרגום היא ירידה מהערך של המקור, זה חיקוי, כך תרבות יוון עשתה חיקוי לכל מקום שכבשה, וברגע שהגיע לישראל... ואצלנו אין 'תרבות' אצלנו התרבות נתפסת רק כ-'תרבות אנשים חטאים', ומכיוון שהס"א מנסה לחקות את הקדושה 'כקוף אחר אדם'.
ולכן אחד מהדברים עליו אנו מתענים בצום י' בטבת הוא על תרגום התורה ליוונית, והתיקון לכך הוא ע"י ביטול התרבות היוונית, דהיינו לנסות להפוך את התורה למה שמכונה אצל בעלי הדעות המשובשות 'תרבות יהודית' או 'תרבות ישראלית' (שאלו ביטוים ששגורים בפיהם של בעלי הדעות המשובשות הידועים בשם הציונות הדתית), 'תרבות אמריקאית', 'תרבות אירופאית' כי זה דייקא מה שהתרגום התורה ליוונית מנסה להחדיר לתודעה, הוא הפיכת התורה ל'תרבות', רח"ל
וזה הסיבה מדוע שיום זה הי' קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל ע"י הערב-רב, דהיינו שמנסים לגרום ליהודים לרקוד סביב עגל הזהב ולומר "אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ אירופה ונתנו לך מדינה, צבא חזק ותרבות נפלאה עם מוזיאונים תקציבים לישיבות ומשחקי כדור-עגל למיניהם... וזה גורם ליהודים להמשך אחר אותו העגל כי הוא נוצץ כזהב, ונמשכים אחרי הזהובים, דהיינו התקציבים, ה"י...
~~~~~~~
ואם ישאל השואל מה ההבדל בין זה לבין תרגום יונתן ותרגום אונקולוס, על כך יש ביאורו של רש"י הק' זיע"א (קידושין, דף מט ע"א)
המתרגם פסוק כצורתו - שבא לחסר תוספת התרגום שלנו לומר לא אתרגם פסוק זה אלא כצורתו כגון לא תענה על ריב (שמות כג) לא תסהיד על דינא הרי זה בדאי:
והמוסיף עליו - שבא לומר הואיל וניתן רשות להוסיף אוסיף גם אני בכל מקום שארצה:
הרי זה מחרף - מבזה את המקום משנה את דבריו, ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו כדאמרי' במגילה (דף ג.) ושום שכל זה תרגום:
ויה"ר שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלמה מלפני השי"ת בב"א, ויקוימו בנו דברי זכריה הנביא ע"ה (פ"ח פס' יט)
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים.
פוסטים קשורים
הצג הכולכ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל ב"ר יו"ט ליפא טייטלבוים זיע"א, דברי יואל מועדים חלק י' – שבועות, סימן קל"ג, משנת תרצ"ג ויהי בימי שפוט...