לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה
למען אחי ורעי! דע לך שבעלי הדעות המשובשות מרשים לעצמם להגיד כדרכם בטומאה דברי כפירה בתורת משה רבינו ע"ה, ובעזות שלהם מעיזים להרים ראשם ולהביע דעתם הנפסדת, שב"ישיבות" שלהם לומדים תורה יותר טוב מאשר בישיבות של חרדים לדבר ה' (עפ"ל).
אבל הכיצד אפשר לומר כך מאחר שלאח"מ זורקים כיפותיהם ו/או ההתקדמות הרוחנית שלהם מסתכמת סך הכל ברב בית כנסת ו/או ר"מ בישיבות
וההסבר לכך נעוץ בכך שהינם מתרברבים לומר שצריך להרבות בלימוד ספרי 'אמונה' וכוונתם באמירה זו היא לגבי ללמוד לפי ההקדמות המשובשות שלהם
ואף המציאו להם מושג חדש הקרוי 'גדול דור באמונה' (רח"ל), ואף טוענים שגדול דור צריך להמדד ע"י הבקיאות שלו בספרי אמונה כגון הכוזרי רמב"ם מהר"ל וקוק (ועל האחרון יש להוסיף המשכיל שר"י)
וכן איתא בזוה"ק, רעיא מהימנא, כ"ג, פרשת כי תצא, דף רפא ע"ב
...שכינתא מלכות הקדש (בראשית מח) בך יברך ישראל כ"ב אתוון דאורייתא כ"ב כלילא מתלת דרגין כ' כתר ב' בינה ידו"ד כליל תרווייהו חכמה וכלא כליל כוכ"ב דרגא דעמודא דאמצעיתא ושכינתא איהי לבנה לבון ההלכה, רחמי בסטרא דחסד ואתקריאת חמה ברה כחמה מסטרא דגבורה פני משה כפני חמה, סיהרא אפילה מעוט דסיהרא שפחה דילה גיהנם חמה בישא שפחה דיליה שבתאי לקותא דנהורין חילול שבת שפחה דילה דאהדרת עורף לגבירתה בכל יומא
דהיינו שמי שממעט מגילוי 'הלבנה' (השכינה) דהיינו 'ליבון הלכה' גורם לכך שנותן מקום ל'שפחה כי תירש גברתה' דהיינו שנותן שליטה ל'ערב רב' לעירבובא בין טוב לרע, לחילולי שבתות וכו', ר"ל.
ועוד איתא בדב"ק של רבי ישעי' קרליץ 'החזון אי"ש' זיע"א, בספה"ק אמונה ובטחון, פרק ג' פיס' יא
ובני אדם השלמים בטוב המדות בהיותם מתלמדים עליהם בנערותם בספרי תיקון המדות, ואת הלכות המשפט לא למדו, ולבם לא קנה את אהבת המשפט, צפוים המה לחלי של עוות הדין יותר מאלה ההדיוטים שלא למדו את מוסר היראה ותורת המדות, כי ממדת היצר הרע להכניס גבהות הלב ותקיפות הדעת בלב המשתלם, ומביט על אנשי המון הבטה גאונית, כאילו הוא מורם מהם למעלה למעלה, וכל מה שהוא עושה הוא בעיניו מן המעשים היותר נדיבים ומתוקנים, וכשחוק יהיה בעיניו אם יחשדוהו כי הוא עושה חמס נגד הדין, הלא מעשי הם תמיד לפנים משורת הדין ומיושרים תכלית ההטבה, לא עלי נאמר שמירת המשפט, זה יתכן לאנשים האוהבים את עצמם שמעשיהם בלתי שלמים וכל נטיותיהם אחרי הבצע, אבל לא לבעלי היראה בעלי השלימות, ולא עוד אלא החושד בו, הוא בעיניו כבוזה את החכמים ומחלל כבוד שמים חלילה:
ודבר זה מצוי מאוד אצל בעלי הדעות המשובשות, כידוע לכל
