חיפוש
בכיה חינם, שנאת חינם, אהבת חינם
למען אחי ורעי! קול המולה אנו שומעים במחנה, קול של הטפת מוסר מצד אינשי דלא מעלי, שאינם שייכים למחנינו, שטוענים שאנחנו צריכים 'אהבת חינם' כלפי פורקי עול תורה ומצות, עפ"ל.
ואני הדל אנסה לבאר בצורה נוספת את המושג 'חינם' שמצוי כאן והוא איננו נע בין 'שנאה' ל'אהבה', אלא ה'חינם' שהיא עבודה-זרה כדאיתא במס' סנהדרין, דף צז ע"ב:
"חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו" חנם נמכרתם בעבודת כוכבים ולא בכסף תגאלו".
ועוד פירש"י, ישעיה פרק נב פסוק ג:
'חנם נמכרתם - על עסקי חנם הוא יצר הרע שאינו לכם לשכר. ולא בכסף תגאלו - אלא בתשובה'.
ועוד שהשורש לשנאת חינם היה 'בכית חינם' כדאיתא בפירש"י, תהילים, פרק קו פסוק כז:
'ולהפיל זרעם בגוים - מאותו שעה נגזר עליהם חורבן הבית שהרי ליל ט' באב בכו ואמר הקב"ה: 'הם בכו בכיה של חנם, ואני אקבע להם בכיה לדורות'.
יוצא לנו לפי ביארנו ע"פ דברי חז"ל שה'חינם' הוא עיקר הבעיה - והשורש לשנאת החינם הוא הבכיה לחינם - כמו שלפעמים מציעים לנו משהו חינם ואח"כ אנחנו משלמים על כך בכפלי כפלים, רח"ל.
כאשר מציעים לנו פתרון ל'שנאת חינם' ע"י כך שמתעלמים מצויים ברורים כגון: "אוהבי ה' שנאו רע" "הלא משנאיך ה' אשנא ובמתקוטטיך אתקוטט" "תכלית שנאה שנאתים", וכיו"ב... אז בעצם מציעים לנו להתעלם ממה שאנו מחוייבים, כי יש לנו מצות שהם מחייבות אותנו לשנוא, ואילו בבית שני סיבת החורבן היא משום ששנאו שנאה לחינם שלא לצורך, דהיינו חשדו ל'חינם'.
ועל דרך זו אמר החזו"א זיע"א (מפי הרב שד"פ שליט"א):
'בזה שכלל ישראל שונאים את הציונים, מכפרים בזה את העבירה של שנאת חינם שעי"ז נחרב הבית המקדש, מפני שהשנאת חינם שלהם היתה שלא עפ"י תורה והשנאה לציונים היא עפ"י תורה[1]'.
ואנו צריכים לדעת שכאשר ישנם כאלו שמדברים על 'אהבת חינם' יש לחוש שאינם מבינים מהי אותה אהבה כי אם אולי כל כוונתם היא בשביל לפרוק עול תורה ומצות כדאיתא בשם החזו"א זיע"א (בשם ר"ש סירוקה זיע"א):[2]
'בשעת הפולמוס של גזירת גיוס הבנות אמר רבנו החזו*א: כיצד נוכל להדבר עם פורקי עול בעוד שאין לנו אתם אפילו לשון משותפת, מה שהם קוראים בשם "אהבה" נקרא אצלנו שם "כרת".
ולכן בעזהי"ת אנו צריכים זהירות מרובה לגבי אותם המתיימרים לדבר על 'אהבת חינם' האם באמת מדובר על המצוה של 'ואהבת לרעך כמוך' בתורה ובמצות, או שמא שהיא אהבה חינם שלא לצורך.
ולכן נתפלל להשי"ת שיעזור לנו בקיום מצוה חשובה זו של 'אהבת ישראל' כדקא יאות, ולא נבקש 'אהבת חינם' שלא לצורך שמא ניפול לאהבות פסולות, שהם סך הכל לצורך מילוי תאוות, רח"ל.
ועי"ז נזכה לקיים בהידור רב את מצות 'ואהבת לרעך כמוך' כדקא יאות, ולא ח"ו 'אהבת ישראל' שהיא בחינה של 'אהבה התלויה בדבר' (אבות, ה טז) כפי שישנם כאלו שתולים אהבתם בשיוך מגזר פוליטי זה או אחר של מפלגות שעושות פילוגים באומה הישראלית.
כי אהבת ישראל מסוג כזה ברגע שאותו דבר בטל (שיוך מפלגתי), גם האהבת ישראל תהי' בטלה, אלא שנזכה ל'אהבת ישראל' מצד כך שהיא תהי' אהבה שאינה תלויה בדבר זה או אחר.
אהבה לא של חינם שלא לצורך, אלא אהבה מצד שהשי"ת מצווה אותנו לשנוא רשעים ולאהוב צדיקים.
_______________________________
[1] ככל הנראה שהשורש לדב"ק הינם מהרמב"ם ספר המצות, מצות לא תעשה, מצוה יז:
'שהזהיר המוסת מאהוב המסית או להאזין לדבריו והוא אמרו ית' "לא תאבה לו" ולשון ספרי מכלל שנאמר "ואהבת לרעך כמוך" יכול אתה אוהב לזה תלמוד לומר לא תאבה לו'.
רמב"ם ספר המצות, מצות לא תעשה, מצוה יח:
'שהזהיר המוסת מעזוב לשנא המסית אבל חייב לשנא אותו בהכרח וכשלא ישנאהו עובר על מצות לא תעשה והוא אמרו ית' "ולא תשמע אליו" ובא הפירוש מכלל שנאמר "עזב תעזב עמו" יכול אתה עוזב לזה תלמוד לומר "ולא תשמע אליו".
