דרשת רבי חיים מוולוז׳ין זיע״א לכבוד ראש השנה

אחי ורעי! הנה מקצת עלה לתרופה דרשה לכבוד עשרת ימי תשובה, שהנני מקווה שנוכל ללמוד ממנה הרבה הכיצד אנו ראויים להתפלל ולכוון לתקן את עצמנו בבכיה לקראת הימים הנוראים...

דרשה מאת רבי חיים מוולוזי'ן זיע"א הידועה בשם 'דרשת מהר"ח מוולוזי'ן זיע"א לעשרת ימי תשובה'[1]

...ע"כ צריך כל אדם לכוון בבקשתו רק על נפשו שיהי' לפלטה, ויהי' מבני היכלא דמלכא, גם בהתפלות שנתקנו על בקשת הגאולה מהגלות, יהא ג"כ כוונתו על גלות השכינה כביכול, וגלות נפשו אשר אינה יכולה להשתלם עתה בעסק התורה והמצוה כראוי מגודל כובד הפרנסה, כי בהיות ישראל שרוים על אדמתם, איש תחת גפנו ותאנתו בלי דאגת הפרנסה בנקל הי' יכול כל איש לשים על לב לתקן נפשו העלובה בעסק התורה והמצוה, אבל עתה מרוב טרדת הפרנסה, גורם בטול התורה והמצות, וע"כ מתאחר הגלות מאוד, כי אין הקב"ה נפרע מאומה עד שנפרע משרה תחילה, ושרו של עמלק הוא הס"מ הוא השטן הוא היצה"ר, אשר אנחנו בעצמנו מוסיפים לו כח לקטרג על חטאינו המתרבים מיום ליום ר"ל, וכמ"ש בזוהר על פסוק הן עוד היום גדול, ואיתא בגמ' חגיגה פרק ראשון ע"פ ודמוע תדמע עיני, ג' דמעות הללו למה, א' על מקדש ראשון וא' על מקדש שני ואחת על ביטול תורה, ופריך למ"ד על ב"ת מאי כי נשבה עדר ה' ומתרץ כיון שנשבה עדר ה' אין לך ביטול תורה גדול מזה, ובזה יבואר שאלה אחת מסבי דבי אתונא לריב"ח מילחא כי סריא במאי מלחי, ע"ד מאמחז"ל נאמר ברית מלח בבשר ונאמר ברית מלח ביסורין מה מלח ממתיק את הבשר אף יסורין ממרקין את העונות, וכן עיקר הגלות הוא רק כדי למרק את העונות, אך אנו רואים שאדרבה מחמת הגלות אנחנו באים יותר לכמה עונות. וזה ששאלו מילחא כי סריא, היינו כיון שמחמת הגלות אתם מרבים יותר עונות מבתחילה, וצריך גם על העונות של הגלות עוד יסורין למרקן, וא"כ אין לדבר סוף ח"ו ובמאי מלחי לה שיהיה לכם תיקון ע"ז, והשיב להם ריב"ח בשליתא דכודנייתא רמז לחבלי לידה של העקדה, כמשחז"ל שהקב"ה מעמיד להם אדם קשה כהמן ויחזרו בתשובה[2],

ע"כ מהראוי לכל איש הישראלי לשום עקרי בקשותיו באלה הימים הנוראים על נפשו העלובה שלא תאבד ח"ו, ובעוה"ר היצר מסמא את עיני המון עם, בשומו מענה ומשל בפיהם לומר שהעולם אומרים שגם עוה"ז הוא עולם וגם בעדו יש לחשוב, ובאמת צדיקי עולם העובדים את ה' מאהבה בלא שים כוונה, זולתי שרצונם לעבוד ה', להם נאה לומר כן, כאשר כן שמעתי כמה פעמים מפי קדשו של רבינו הגאון החסיד מו"ה אלי' מווילנא ז"ל נ"ע, מה העה"ב חשוב ואין ערך ודוגמא כלל נגד שעה אחת בעה"ז בעסק התורה והמצוה, מאחר שבעוה"ב אי אפשר לעבוד ה', אבל אנחנו שפלי הערך איך נדמה לעזוב חיי הנפש מפני חיי הגוף, וז"ש דוד המלך ע"ה "סמר מפחדך בשרי", כי ידוע שהגוף הוא נקרא רק בשר אדם, ועיקר עצמות האדם הוא הנפש, וז"ש שמפחד יראתך גם בשרי שהוא הגוף ירא, אבל ממשפטיך יראתי דיקא ר"ל שנפשי יראה מאוד כי לא חשתי על הגוף נגד צרכי הנפש:

__________________________

[1] מה שדרש ביום א' הסליחות בשנת תקע"ב הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ נהורא דעלמא רבן של כל בני הגולה מו"ה חיים זצללה"ה אב"ד ור״מ דק״ק וואלאזין זיע"א.

[2] מסכת סנהדרין, דף צז ע"ב

רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.