חיפוש
לכבוד יומא דהילולת רבי יצחק בלאזר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א
אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי יצחק בּלָאזֶר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א, הנה עלים לתרופה מאורח חיים וכתביו
'מעשה רב' מרבי יצחק בּלָאזֶר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א (מובא מתוך הספה"ק לב אליהו, פרשת אחרי מות, עמ‘ לו)
כשבא הגרי“צ לארץ ישראל, וירד בעיר יפו – עשה לכבודו הרב דיפו (קוק) קבלת פנים בכבוד גדול, ונאספו עוד רבנים גדולים ונכבדים וחיכו להגרי“צ שיבוא... תיכף ניגש אליו וחיבקו, והעלהו בכבוד גדול בעל כרחו, והושיבוהו בראש השולחן... לאחר זמן קט, ביקשו ממנו שיאמר דבר מה לכבוד בואו לארץ הקדושה, וסירב ואמר בזו הלשון: ’להפה של האדם יש ב‘ שומרים: השיניים והשפתיים, והיות שכבר חסר לי שומר אחד – היינו השיניים – לכן אני ירא לפתוח את הפה‘... מיד פתח הרב דיפו ודרש, ובתוך הדברים הזכיר את הפסוק (ירמיהו ב, ז): ’ותבואו ותטמאו את ארצי‘, ופירש: הלואי שתבואו ותטמאו את ארצי! מיד שאמר הרב פיסקא זו, עמד הגרי“צ ממקומו ואמר בקול: ’אבל יש עוד פסוק (ויקרא יח, כח): ”ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה‘! ואם כן, מה יועיל אם יבואו לארץ ויטמאו אותה? הרי שוב יגלו!... ”
ומכאן נלמד שכאשר אומרים דברי שטות ופרשנות משל עצמם, אפילו שיהי' הרב הראשי של יפו, לא ימנע עצמו אפילו שחסר לו אחד מהמשומרים על פיו
ועוד שהנה היארצייט שלו חל בזמן הגירוש של גוש קטיף ויש בכך רמז לכך ש'משה אמת ותורתו אמת', ודי למבין
'אגרת קודש' מרבי יצחק בּלָאזֶר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א (מובא מתוך הפלס ה'תרס“ה, עמ‘ תרו
ירושלים עה״ק תובב״א יום כ"ז לחדש ניסן, תרס״ה
...והן עתה אבוא להשיב ע"ד אשר ישאלני חות דעתי בדבר הציונית מזרחית מה טיבה אם יש בה שינוי מהציונית הכללית, הנה מתחלה הייתי תמה הנה אחרי אשר רבים מגדולי גאוני דורנו כבר גלו את דעתם הדר"ג, כי אין ביניהם כ"א שינוי השם בלבד, וכאשר באו דבריהם בדפוס ב"הפלס" מירח כסלו שנה זו, עתה מה מקום לשאלה. אכן אחשוב למשפט כי בצדק ישאלני יען אשר לא קבל ממני מענה על מכתבו אלי מתחלת החורף הנ*ל, ע"כ חושב אולי הוא מאשר לבי נוטה בצד מה לציונית המזרחית וכ"ג אשר לכל תכלית הוא חוקר לדעת פשר דבר ע"כ ישאל גם חות דעתי.
וע"ז הנני להשיבו בקצרה, כי הנני תמים דעים עם כל גאוני דורנו אשר כבר החליטו כי אין בין מזרחית למערבית כ״א שינוי השם והכל אל מקום אחד וכל דבריהם אמת וצדק. ועיין ב"ב דף כ"ה, כשעירם עלי דשא זו רוח מזרחית שמסערת כו' ובתוס' שם ד"ה רוח מזרחית כו' ואנחנו מצפים כל יום רק להיום אשר יתקע בשופר גדול וכו'.
הכ"ד המכבדו ומוקירו כערכו הרם. יצחק בלאזער, מלפנים רב בע"מ פעטרבורג
והנה הלץ צי"ה קוק כתב דברי שטות נגד גדולי ישראל כדרכו בטומאה (מתוך התורה הגואלת, ח"ב, עמ' רצב) ועשה מעצמו צחוק בכך שטען שרבי יצחק בלאזר לא כתב שום דבר נגד הציונות וגרוריהם, והתלבט על כך, וציין ברוב שטותו שלא התפרסם דבר משמו בספה"ק 'אור לישרים', עפ"ל.
רבי יצחק בּלָאזֶר ׳ר׳ איצל׳ה פטרבורגר׳ זיע״א, כוכבי אור, מאמר נא - עם מרדכי, עמ' פא-פב
ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי (מגילת אסתר ג'). הנה יש לשאול כיון שכוונת המן בגזירתו להשמיד את כל היהודים, הי' רק לכוף בזה לע"ז, כמבואר במדרש, למה הי' לו לגזור גזירה על כל ישראל, הי' לו לגזור רק על מרדכי לבדו כדי לכבשו שיעבוד ע"ז מחמת פחד, וממילא כיון שהיה ראש כל בני הגולה, אם בהארז יפול שלהבת ממילא ימשכו אחריו כל ישראל, כמו שמצינו באומות העולם שהי' להם בדתיהם הרבה תעניתים, אבל אח"כ התחילו הראשים שלהם לבטל מעט מהם, ומזה נתפשט הביטול על כל המון העם כידוע.
בע"כ צריכין אנו לומר שהמן ידע שבדבר הזה משונה הרבה כחן של עם ישראל מכל העמים, אשר אילו יצויר אם הגדול והמפורסם שבדור חלילה יקל לעצמו לאכול בשר בהתשעה ימים של חדש אב, לא יתפשט היתר לכל ישראל, אלא אדרבה יתפשט ביטול עליו, ויפרסמו עם ישראל איש לרעהו סרחונו, לכן ידע המן כי לא יועיל כלום אם יעשה כפיה רק על מרדכי לבדו, כי עם ישראל מלומדי בקורת המה, ונושאים אחריות קיום התורה על עצמם, ואם יראו כי מרדכי משתחוה לצלם לא ילמדו ממנו, אלא יאמרו עליו שנתקלקל ויפרסמו קלונו ברבים כדי לעמוד בפרץ, וע"כ הי' מוכרח לעשות כפיה של להשמיד וכו' על כל אחד ואחד. וז"ש ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו, בחשבו אם יפול הראש יפלו כל הנגררים אחריו, ולמה הזניח מחשבה זו? כי הגידו לו, "עם מרדכי". כלומר: כי יועציו הסבירו לו הכח של "עם מרדכי" שכל אחד ואחד נושא על עצמו אחריות התורה, וזה גופא למדם מרדכי אשר גם הגדול שבגדולים, אם יגע כל שהוא בגוף התורה, אז יבטלו אלף שלמה ואל יבטל אות אחת מן התורה, כמבואר בתשובת הרשב"א (במכתב החרם), כששמע שא' מפילוסופי ישראל הי' דורש על אברהם ושרה וכו', והוציא מידי פשוטו, כתב עליו הרשב"א וז"ל: האם עולה על דעתו שאין שום בעלים על התורה ויכול כל אחד לדרוש בה כמו שלבן חפץ, "אני עודני חי", ואני עומד על המשמר לבלתי לישא פנים לשום אדם אם יגע בקוצו של יוד בגוף התורה, ואני מכריז חרם וכו'.
ועד"ז צריכין להתנהג אנשי המוסר לשמור דרך המוסר ואורחות חייםועל כל ספק אם לא תדעי לך צאי לך בעקבות הראשונים אבל לא לעשות עקבות חדשות סותרות עקבות הראשונים.
