ויהי בימי בהלת הקורונה
למען אחי ורעי! הנה העולם פתאום אחזו חלחלה חיל ורעד מפני וירוס המכונה קורונה.... וישנם החושבים עניין זה למגפה, אבל לנו יש את השלחן ערוך שאומר שאין בכלל מגפה, אבל בכל מקרה יש גם ללמוד מימים אלו להתחזק בתורה ויראת שמים
אבל בכל זאת כדי להסיר קצת מפחד ולעורר תקוה אצל יהודים יש ללמוד דאיתא בשולחן ערוך, סימן תקעו, סעיף ב
וכן על הדבר איזהו דבר עיר שיש בה ת"ק רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר.
יצאו ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר, היו בה אלף ויצאו ממנה ששה מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר, יצאו ביום אחד או בארבעה אין זה דבר.
וכן לפי חשבון זה ואין הנשים והקטנים וזקנים ששבתו ממלאכה בכלל מנין אנשי המדינה לענין זה היה דבר בארץ ישראל מתענין שאר גליות עליהם (ודוקא דאיכא דבר בכולה ולא במקצתה) (ר"ן פרק ג' דתענית).
היה דבר במדינה ושיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת שתיהן מתענות אף על פי שהן רחוקות זו מזו:
אזי שלפי דב"ק אין אנו בכלל במציאות של מגפה, ונקווה שבעזהי"ת לא יהי', ובכל זאת אנו מחוייבים לשמור על ענייני הבריאות רק כפי הקבלה והמסורה שיש לנו מידי רז"ל, וכדי שח"ו לא נגיע למצב של מגפה.
לגבי כל הדיבורים לגבי להתכונן לביאת משיח, שהמשיח הגיע וכיו"ב, זה אנו מחוייבים כל יום. ולא להתרגש מכל מיני ארגוני "התשובה" למיניהם שמשתמשים בקורונה בשביל למצוץ כסף מאנשים.
ובוודאי שיש לנו ללמוד מכך שאנו צריכים לנטוש את הרעיון הציוני מכיוון שלא תשועה מהם ומהמונם כפי שראינו מהבחירות החוזרות ונשנות, אלא צריכים לקיים 'קום קרא לה' אלקיך' להתפלל שהשי"ת יעזרנו למען כבוד שמו לחזור בתשובה שלמה ולעשות מעשים טובים
~~~~~
והנה עוד כמה עצות להתחזק מהבלבול שקיים כעת בעולם כולו
עצה מרבי אהרן ראטה זיע"א, שומר אמונים, מאמר הבטחון והתחזקות פרק ב'
וזה אפשר הכוונה אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו, פירוש שלא יהיה הוא בעצמו הגורם להמנע ממדת הרחמים, בהסיר בטחונו מאלקיו, רק יחזק בטחונו חזק בה', ועל זה מביא שפיר ראיה מהכתוב לו איחל דייקא, שהוא מדת בטחון והבן. וכן מובא מרבינו האר"י ז"ל כשיש ח"ו דבר בעיר אין יכול לשלוט רק באלו שיש להם פחד, אבל באלו שמתחזקים בלבם בבטחונם על ה' ומתגברים על הפחד, אין שום דבר רע יכול לשלוט בהם, עיין (בספר תורת נתן פר' ויחי) וזה לשונו שם ולכן צריך גם כן ליזהר שלא להתירא בשעת הדבר רח"ל מס"ם וחיילותיו, אלא להתפלל לה' והוא יענם, כי המתירא מלפניו הוא נותן לו כח וגבורה להתגבר במגפה בר מינן בעיר, אלא חבי כמעט רגע עד יעבור זעם, ויעסוק תמיד בתורה ובמעשה הקטרת ויתבטל מותנא מעלמא עכ"ל. וכן מובא בגמרא (ברכות דף ס' ע"א) יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא, אתנח, אמר ליה יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה, דכתיב (איוב ג) כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי, והא כתיב (משלי כח) אשרי אדם מפחד תמיד, ההוא בדברי תורה כתיב ע"כ, הרי שאם מפחד מאיזה דבר על ידי זה מביא זאת על עצמו ח"ו, ויש רמז לזה מהכתוב (משלי כט) חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישגב.
ותפילה מרבי נתן מברסלב זיע”א, ליקוטי תפילות, תפילה קל”ו
אַתָּה סֵתֶר לִי (יפסיק מעט) מִצַּר תִּצְרֵנִי, רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה. תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכּוֹ בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן”.
מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִפְרָט עַל כָּל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוֹלְכִין וּמְסַבְּבִין בָּהֶם מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן רַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶאֱמֹר לַמַּלְאָךְ הֶרֶף יָדֶיךָ, וְיָשִׁיב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ. חוּס וַחֲמֹל עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבוֹא אֶל בָּתֵּיהֶם לִנְגֹּף, אוֹ לְהַזִּיק וּלְהַחֲלִישׁ חַס־וְשָׁלוֹם.
רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, בַּעַל הָרַחֲמִים בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְּהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִימֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עַד הֵנָּה, לְמַעֲנָם וּלְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, רַחֵם עָלֵינוּ וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ אוֹתָנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּמֵחוֹשִׁים שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְתִשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְכָל אוֹתָם (מִיִּשְׂרָאֵל) אֲשֶׁר כְּבָר הִכִּיתָ אוֹתָם בְּאֵיזֶה חֹלִי אוֹ מַכְאוֹב רַחֵם עֲלֵיהֶם וּרְפָאֵם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף. אֵל נָא רְפָא נָא לָהֶם לְמַעַן שְׁמֶךָ (ואם מבקש גם על אדם שחלה, יוסף: ובפרט לחולה פלוני/ת בן/בת פלונית) כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה. אֵל חַי וְקַיָּם, מְחַיֶּה חַיִּים, תֶּן לָנוּ חַיִּים וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גְּאָלֵנוּ מִמָּוֶת פְּדֵנוּ מִשַּׁחַת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי וָמִי אוֹרְבִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט עַל מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו אֵיזֶה גְזֵרָה לֹא טוֹבָה חַס־וְשָׁלוֹם, וְרַק אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַסְתִּיר וּלְהַצְפִּין אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מֵהָאוֹרְבִים הַמְסַבְּבִים עָלָיו. רַחֵם עַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט עַל כָּל מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו אֵיזֶה גְזֵרָה לֹא טוֹבָה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַצִּילֵם [וְהַסְתִּירֵם] בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מִכָּל צַר וְאוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין.
רַחֵם עָלֵינוּ וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ, וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה. חוּסָה יְהֹוָה עַל עַמֶּךָ וְהַצִּילֵנוּ מִזַּעְמֶךָ, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ מַכַּת הַמַּגֵּפָה וּגְזֵרָה קָשָׁה כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. מָרָא דְעָלְמָא כֹּלָּא, “שׁוֹמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה”, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶרֶךְ, בְּאֵיזֶה שֵׁם, לְהַסְתִּיר וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מִכָּל פְּגָעִין וּמַרְעִין בִּישִׁין, וּמִכָּל מִינֵי גְזֵרוֹת רָעוֹת, בֵּין קֹדֶם גְּזַר דִּין וּבֵין לְאַחַר גְּזַר דִּין, רַחֵם עֲלֵיהֶם וְשָׁמְרֵם וְהַצִּילֵם בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְהָאוֹרְבִים וְהַמַּסְטִינִים לִכְנֹס וּלְהִתְאַחֵז חַס־וְשָׁלוֹם תַּחַת הַמִּסְתָּר וְהַמִּכְסֶה אֲשֶׁר אַתָּה מְכַסֶּה וּמַסְתִּיר בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים [הַטְּהוֹרִים] וְהַנּוֹרָאִים.
וְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת. שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה. סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי. שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ”. כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. “וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ”.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי, אָמֵן וְאָמֵן:
נא לחץ על התמונה
