לכבוד יומא דהילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע״א
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי שמעון בר יוחאי ע"ה, הנה עלים לתרופה מדב"ק
זוה"ק ח"ג, סוף דף רלט ע"ב
כגוונא דא לזמנא דאתי כתיב, (עמוס ט יא) אקים את סוכת דוד הנופלת, כתיב (שם ה ב) נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל, מאי ולא תוסיף קום, (משמע דהא זמנא אחרא קמת). אלא בזמנא אחרא קמת, היא קמת מגרמה, ולא אוקים לה קודשא בריך הוא,
דהא בגלותא דמצרים קודשא בריך הוא אוקים לה, ועבד כמה נסין בגין לאקמא לה,
ובגלותא דבבל הוא לא אוקים לה, בגין דלא עביד לון נסין, דגרים חובה, אלא היא קמת, וסליקו בני גולה כאינון דלא הוה לון פרוקא, ולא הוה תיאובתא דקודשא בריך הוא עלייהו, בגין דגרם ההוא חובה דאינון נשים נכריות, ועל דא קודשא בריך הוא לא אוקים לה לכנסת ישראל, ולא עבד לה נסין וגבוראן בההוא זמנא כדקא יאות.
אבל לזמנא דאתי ולא תוסיף קום כתיב, לא תוסיף קום מגרמה, אלא קודשא בריך הוא יוקים לה, דכתיב אקים את סכת דוד הנופלת, וכתיב (ירמיה ל ט) ואת דוד מלכם אשר אקים להם, ובגין כך כתיב הכא ויקם משה את המשכן.
א. שהגאולה האמיתית שתהי' בב"א היא תהי' באותו ובמופתים בחינת 'גואל אחרית כראשית' ממש ע"י ניסים ומופתים ללא שום התערבות מצדנו אלא השי"ת הוא יעשה ניסים ונפלאות כפי שעשה ביציאת מצרים.
ב. איך נדע מהי הגאולה, רק אם יהיו ניסים ומופתים מצד הקדושה, כי אם אין ניסים ומופתים סימן שאין זו גאולה מצד הקב"ה, אלא כל פעולתם והצלחתם ו/או אי-הצלחתם מצדם של ישראל בלבד.
ג. והטעות הגדולה היא שחושבים לעצמם בעלי הדעות המשובשות לטעון שאנחנו בגאולה ע"פ לימוד מפקידה בעלמא שהיתה בבית שני, שהרי הזוה"ק אומר במפורשות שהגאולה מהגלות האחרונה היא תהי' רק על דרך שנגאלנו מגלות מצרים והיא ע"י אותות ומופתים גלויים... שהשי"ת ישדד מערכות הטבע ע"י שליחו נאמן ביתו, בב"א
ומכאן אנו למדים את גודל העמארצות של בעלי הדעות המשובשות באופן מבהיל ביותר, ולא רק שאינם מבינים ברזי דרזין שאורייתא אלא אפילו בפשטי תורתינו הק', רח"ל, ואכמ"ל
* * *
הזוה"ק, כרך א, פרשת ויחי, דף ריב ע"ב
רבי חייא פתח ואמר (שיר ב') השבעתי אתכם בנות ישראל בצבאות או באילות וגו', ר' שמעון אמר מהכא (ירמיה ל"א) מרחוק יי' נראה לי ואהבת עולם אהבתיך וגו' הכא רזא בגלותא תקנתא יהון בנוהי דישראל משתרי גלייא ויתרעי למימר יהון בגיא קדישא דאתגלוון על חוביהון בדינא שנין סגיאין יהא (ויקרא כ"ו) שבע כחטאתיכם (בראשית ד') כי שבעתים יוקם קין בגלותא קדמאה דמצראי דהיא זעירא, תניינא גלותא דשופטים דאתמתל לארבעים שנין בשבע דאינהו סגיאי מניה, תליתאי גלותא דאנן ביה אריכא דאתמתל למאה שנין לארבעין והיינו דא ע"ג עלאה דאמר (דניאל י"ב) ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם וגו':
רבי יהודה לייב הלוי אשלג 'בעל הסולם' זיע"א, פירוש הסולם על ספר הזהר, שם, אות כא
כא) ויהיו ימי יעקב שני חייו וגו': כאן בקמ"ז שנה של חיי יעקב, סוד המספר לתקוני הגלות, שיהיו לתקוני הגלות, שיהיו לבנים שגלו במדת הדין. בג' גליות. תקון הראשון הוא למצרים. שנמשל בשבע שנים. רבי חייא פתח ואמר, השבעתי אתכם וגו' אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. אף כאן מספר שבע של חיי יעקב הוא לשון שבועה, שיורה, שלא לעורר את האהבה, דהיינו הגאולה עד שתחפץ.
