כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה

אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע שופטים, הנה עלה לתרופה מדב"ק של כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה ב"ר דוד שפירא זיע"א, פדה בשלום, פר' שופטים, דף קז

כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עלי' לתפשה לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן וגו', כי ענין הגאולה שאנו מקוים ומצפים כעת אין בידינו להלחם עם אוה"ע מלחמה גשמית ליקח ירושלים מידם ביד חזקה כדאמרי' בש"ס כתובות (דף קי"א ע"א) שלש שבועות הללו למה אחת שלא לעלות בחומה פירש"י ביד חזקה עיי"ש, אמנם יש לנו כלי מלחמה רוחניים לכבוש את ירושלים ולעלות לתוכה והיינו ללמוד תורה, כמבואר בש"ס סנהדרין (דף צ"ט ע"ב) הלומד תורה לשמה מקרב את הגאולה, והנה אנו רואין שזה כמה שגלינו מארצנו ולא בא עוד העת לתת עלינו עין חמלה לגאלנו, אף שהרבה בני תורה לומדים תמיד. אמנם הדבר מובן כי בגמ' שם איתא הלומד תורה לשמה (דייקא) ודא עקא כי בעוה"ר לא זכינו ללמוד התורה לשמה כראוי בלי שום פניה, ועושים מן התורה עטרה להתגדל בה וקרדום לחפור בה, ונודע מחובת הלבבות (שער ייחוד המעשה, פרק ד') דאם בשעת עסקו בתורה ומצוות כדי שיראו בני אדם ויהנוהו עובר על איסור ע"ז שעובד לא לשם השם יתברך רק בשביל הרואה ושומע. וזהו ביאור הכתוב כי תצור אל עיר, (היינו ירושלים, וכמו שאמרו במדרש תנחומא פ' תבא ברוך אתה בעי"ר זה ירושלי"ם שנקראת עיר שנא' הזאת העיר וגו'). ימים רבים להלחם עלי' לתפשה, (מיד אוה"ע, ולשכון כבוד בארצינו הוא כנס"י שזאת המלחמה עומדת כל ימי גלותינו זה זמן ארוך מאוד בעוה"ר, וכלי המלחמה היא רק עסק התורה כנ"ל, ולזה מזהיר הכ') לא תשחי"ת את עצ"ה, (ע"ץ נקרא התורה כמבואר בש"ס תענית דף ז' ע"א למה נמשלה ד"ת לעץ שנא' עץ חיים וגו', והשחתה נקרא ע"ז כדכתיב פן תשחיתו"ן ועשיתם לכם פסל וגו' וכמבואר בש"ס (קידושין ל"ו ע"א) בנים משחיתי"ם היינו ע"ז והיינו לא תשחי"ת את עצ"ה לעשות ע"ז מהתורה ח"ו כשתלמד לשם פניות כנז'. ואמר הכ' מה הם הפניות ואמר) לנדוח עליו גרזן, (היינו לעשות קרדום לחפור בה [לשם ממון], ואונקלס תרגום לנדוח עליו גרזן לארמה עלוהי [לשון גבהות], היינו עטרה להתגדל בה לעסוק בתורה כדי שיראוהו בנ"א ויגדלוהו ויהללוהו דזהו כעע"ז כנז') והגאולה הוא רק על ידי תורה לשמה כנז'. ובזה י"ל (בפ' ראה) ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון לא תעשון כן לה' אלקיכם כי אם אל המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם לשום שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה, דהנה עסק התורה לשמה הינו שם הו"י' שצוה לעסוק בתורה ועושה בזה רצונו ית"ש ובזה משרה שם הו"י' על לימודו, וגם כדי שבזכות לימוד התורה יבנה המקדש ולא תהי' עוד השכינה הקדושה בגלותא כנודע, וזהו שאמר ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, לעקור ולבטל ע"ז, ואמר עוד שבאיסור זה דע"ז, יש עוד ליזהר מאביזרייהו דע"ז וז"ש לא תעשון כן לה' אלקיכם (דהיינו כשאתם עוסקים בתורה שהוא עניני עבדות ה' לא תעשון כן (דהיינו ע"ז) שתעסקו ח"ו לשם ממון או שאר פניי' אלא יעשה שיהי' להש"י נחת רוח מלימודו) כי אם אל המקום אשר יבחר ה"א מכל שבטיכם (היינו לצורך המקדש שיבנה ב"ב), לשכנ"ו תדרשו (לצורך השכינה הקדושה ע"י הלימוד להקימה ולאפרקא מגלותא לזה יהי' כוונתכם וע"י כן מבטיח הכ' (ובאת שמה (שע"י לימוד לשמה תזכה לגאולה לבא שמה להר הקודש בירושלים).

תפילה השב לכ"ק האדמו"ר ממונקאטש, רבי שלמה שפירא זיע"א