top of page

לכבוד יומא דהילולת חכם מנחם מנשה זיע״א


חכם מנחם מנשה זיע״א

לכבוד יומא דהילולת חכם מנחם מנשה זיע״א, הנה כמה עלים לתרופה מהליכותיו בקודש


מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה[1], עמ' קפה

איש אמת היה רבינו שעמד בפרץ וגדר גדרי הדת, בכל פירצה שהיתה ביהדות היה רבינו מתייצב כארי כחומה בצורה ועומד בכל תוקף לתקן את הפירצה.


בכל מערכות היהדות החרדית היה רבינו ניצב בחדא מחתא לעמוד בפרץ נגד ראשי הציונים והערב רב למיניהם שנסו בכל כוחם להרוס ולעקור מהשורש את שארית הפליטה, אותם יהודים שלא סרו מדרך אבותם ההולכים בדרכי ישרים.


פעמים רבות ארגן בעצמו הפגנות ומחאות במסירות נפש נגד מחטיאי הרבים, למרות שהדבר היה כרוך במסירות נפש וזאת מפני ששוטרי הציונים לא הססו מלהכות ולפצוע כל הבא לידם.


מה גם שבאותם זמנים עלו רבים מארצות שונות לארה"ק והחלו להעבירם על דתם, רבינו בראותו זאת כאב מאד את חורבן הדת שגורמים ולחם בכל נימי נפשו להציל את עולי הגולה מידם.


פעולותיו התבטאו הן ע"י ספרים וקונטרסים שחבר והפיץ, והן בכך שכתת את רגליו ממקום למקום להזהיר את העולים משליחי השלטון הרוצים לעקרם מדרך התורה, וכן חזקם שיעמדו על דעתם וימשיכו בדרכם ולא יתפתו לשליחים בשום אופן.



מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קפח

רבינו מנחם היה ידיד גדול של רבי עמרם בלוי זצוק"ל והיו מתאמים ביניהם מספר פעמים באיזה מקום ילכו למחות ולאחר מכן מגיעים יחד ומוחים בכאב לב על חורבן הדת. ידידות זו היתה ביניהם עוד לפני הקמת השלטון פה בארץ, עוד מאז היה מודיע פעמים רבי עמרם לרבינו היכן יש פירצה בכדי שיבוא עמו למחות.



מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קפט

רבינו בראותו כיצד מכים השוטרים אנשים צדיקים וחסידים ואנשי מעשה כאב מאד את זאת, ודבר על זאת רבות לפני הציבור מגודל צער השכינה שגורמים הערב רב, וכה היה אומר רבינו באותה תקופה: "הפסוק אומר למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק, מרומז על זמן אחרית הימים שאז אומות העולם יגידו שוטים היו הגוים הראשונים שלא ידעו איך להפיל את ישראל, אך אנחנו נבוא על ה' ועל משיחו ע"י שנראה להם פנים טובות ולהחניף להם ולמשוך את לבם אלינו וכך נוכל להחטיאם". והיה אומר, "זה בדיוק מעשה הערב רב בדורנו שראשית כל נותנים חופש להמון העם איש הישר בעיניו יעשה ואסור להוכיח אחד את חבירו כאשר הוא מזלזל בשבת קודש, שזה מפר את הסדר. ואם אחד רוצה להוכיח את חברו, ערב רב יש להם מספיק כוחות לתת מכות מות עד זוב דם, ולהעניש אותם בעינויים קשים בידי מלאכי חבלה שיש להם בסתר (מלשונו של רבינו),


ולא עוד אלא שהם נותנים חופש לפריצות כאשר נשים נשואות ובתולות הולכות בפריצות נוראה ברחובות ארצנו הקדושה בלי שום בושה, כמו שכתוב גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחון. אך בני ישראל העם הקדוש לה' מזרע אברהם יצחק ויעקב סובלים גלות ויסורים ושמורים תורת שמים ומאמינים על הגאולה העתידה שתהיה במהרה בימינו אמן".



מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצב

בנוסף לכל פעולתיו הרבות של רבינו כשנודע לו על גזירות שונות כגון גיוס בנות, גיוס בני הישיבות, והקמת בריכה ראשונה בירושלים עיר הקודש, מיד עמד בקשר עם צדיקי הדור גדולי התורה והשיג הסכמה שיש לבטל את הגזירות, א. ע"י מכתבים בשם גדולי הדור הרבנים מכל העדות, ב. על ידי קיום תפילות של נוער וילדי ישראל בכל אתר ואתר, ג. על ידי השפעה על גדולי ומנהיגי הקהילות שבקרו בארץ שיוכיחו וימחו בשלטונות שאין לעשות כדברים האלה, ועוד פעולת רבות שעסק בהם רבינו.


למרות שמחטיאי הרבים עשו ככל העולה על רוחם ועקרו נפשות רבות מעם ישראל היה אומר עליהם רבינו את הפס' יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו, שעם ישראל ישאר תמיד עם התורה והמצות ולא אלמן ישראל בכל דור ודור ה' שולח צדיקים המגנים עלינו, ובזכותם נצלנו וננצל בעז"ה.



מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצה

הזהיר בתקיפות לא להיות רב מטעם השלטון.

מחמת כל האמור לעיל ומספר סיבות נוספות היה רבינו מנחם מתנגד בכל תוקף לשלטון השולט פה בארץ ולא היה משתתף בבחירות של המפלגות למיניהם יהיו אשר יהיו, וכך גם הורה בתקיפות לבני משפחתו ולאנשים החפצים באמת שאיסור גדול להשתתף בבחירות של כל המפלגות למיניהם וכך גם קבל מגדולי ירושלים שהזהיר בחומרה רבה בנקודה זו.


בפרט עקירת הדת מבני עדות המזרח היתה עובדא שמכאיבה לו ביותר בראותו איך עקרו אנשים שהיו יראים ושלמים והפכום לחופשיים! ועל כן עמד בכל תוקף על כך שאסור להתחבר עמהם ולא לבוא במגע עמהם כלל, ומי שצריך פרנסה אמר: שילך ויעבוד ביראת ה' ללא שיהיה לו חלק עמהם בשביל מנת כסף.


מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, עמ' קצו

פעמים שהיו באים מטעם משרד הדתות לבית מדרשו של רבינו בכדי לבדוק את ביהמ"ד לגבי חלוקת התקציב וכו' אך בנו של רבינו רבי יעקב ע"ה היה מונעם להכנס באומרו ביהמ"ד זה אינו נהנה מתקציבי השלטון כפי ציווי אבי זצ"ל איני לוקח שום כספים מהשלטון לביהכנ"ס שהזהירני אבי מפורשות אפילו אם יתנו לי כסף השלטונות בכדי שאפתח ישיבה לכל אורך הכביש לא תקח מהם מאומה, ודי לו בפנה קטנה זו הבנויה בקדושה וטהרה ללא שום תמיכות מהשלטון, ועל כן אין לכם מה לבדוק היות ואיננו רוצים לקחת ממכם שום כספים.

מתוך הספה"ק חכם מנחם מנשה, מתוך "שיר נעים לכבוד רבינו חכם מנחם מנשה זיע"א"

הציל ילדי ישראל רבים. מצפרני השליטים. למדם תורה במסתרים. גדלו יראים ושלמים.

נתן גוו למכים. ולחייו למורטים. חסם בגופו האוטובוסים. אשר לחלל שבת היו חפצים.

אהב כל היהודים. קרובים ורחוקים. לחם באלו את ה' שונאים. בעקירת הדת הם חפצים.


________________________________________

[1] מתוך הכריכה הפנימית:

בזה הספר יובא מעט מזעיר מקורות חייו הנהגותיו ופועלו של הצדיק שפעל למען הכלל והפרט...

נלקט ונערך בחסדו יתברך ע"י אחד מניניו של הרב

ירושלים תשנ"ה

כריכה מצות ישוב ארץ ישראל,שלוש השבועות,דחיקת הקץ,רמב"ן,יעקב אבינו,אברהם אבינו,יצחק אבינו,ארץ ישראל,ארץ הקודש,מלחמת מצוה,מלחמת רשות,אורים ותומים,מגילת אסתר,רמב"ם,אגרת תימן
מלחמת מצוה כריכה - הדמיה_edited.jpg
כריכה קדמית - לגלות ולהראות את הנס.jpg
כריכה בר-כוזיבא.jpg
הדמיה ילקוט השבעתי אתכם-חנות.jpg
הדמיה ספר גבול ההר.jpg

אנו שמים דגש על 'אהבת ישראל' (שאינה תלויה בדבר).

            

ולכן, אם נתקלת בקושי להבין דבר-מה, אנו כאן נשמח לענות לך על השאלות שלך, השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

עקוב אחרינו

  • ילקוט השבעתי אתכם בקול הלשון
bottom of page