חיפוש
לכבוד יומא דהילולת רבי אליהו החסיד 'הגאון מווילנא' זיע״א
למען אחי ורעי! לאחר שמצינו מה שקוק וכת דיליה מנסים להנחיל כבתור לימוד תורה, שכולל בתוכו ביקורת המקרא, לימודים של גויים על התורה, הספרות הקראית ופילוסופיות ועד המשכילים, רח"ל
אבל כדי להצדיק את תפיסת עולמם המשובשת הנה מנסים כמובן להתלות בגדולי ישראל כבתור ממשיכי דרכם (עפ"ל)
והנה מצינו שניסו להתלות באילנא רברבי רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן קרמר 'הגאון מוילנא' זיע"א,
אבל הנה כמה וכמה מדב"ק שניכר מתוך דב"ק שאותם בעלי דעות משובשות לא למדו בכלל את דב"ק וסתם זורקים סיסמאות לאוויר
הנה כמה עלים לתרופה מנחת אליהו, עמ' ט (מובא בפי' אבני אליהו בסידור אשי ישראל)
איש בער לא ידע, וקאי אדלעיל מינה טוב להודות לה' כו' כי שמחתני מה גדלו כו' אבל איש בער לא ידע והיינו מפני כי בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כו', ובפשע ארץ רבים שריה ואיש כל הישר בעיניו יעשה, ומזה יציצו כל פועלי און ולא ידעו ולא יביט שהיא לאבדם ולשמדם עדי עד, [רבינו משלי כ"ח ב']:
בפרח רשעים הפריחה בכתוב מורה על ממשלה וכאשר ישיגו הרשעים איזה ממשלה אז יציצו כל פועלי און אמנם ואתה מרום כו' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כו' [רבינו בדבר אליהו על איוב]:
ויציצו כל פועלי און הם כת הרע של חטאים ואם יפלא מדוע המציא הממציא זה הכת ע"ז בא כמתרץ להשמדם עדי עד, ר"ל עיקר בריאת כת הרע והחטא ועון היא להשמדם ולתן שכר למאבידיה' וז"ש ותרם כראם קרני וגו' צדיק כתמר יפרח וגו' להוסיף שכרו [הגר"א ר"ח פ"ה מ' א']:
ומביאור זה נראה לי בסייעתא דשמיא שיש לדייק מהפס' שמופיע לפני כן
(ז) אִֽישׁ-בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא-יָבִ֥ין אֶת-זֹֽאת:
ש'איש בער' לא יוכל לדעת את הדבר הזה, וה'כסיל' לא יוכל להבין, את מה...
(ח) בִּפְרֹ֤חַ רְשָׁעִ֨ים׀ כְּמ֥וֹ עֵ֗שֶׂב וַ֭יָּצִיצוּ כָּל-פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן לְהִשָּֽׁמְדָ֥ם עֲדֵי-עַֽד:
שכל מה שה'רשעים' בזמן הזה פורחים כמו 'עשבים' ואחריהם ג"כ מציצים ה'נגררים אחריהם, כל זה על מנת 'להשמידם עדי-עד'
ועוד איתא בדב"ק של הגר"א זיע"א, ביאור משלי, פרק טז פס' ד
כל פעל ה' למענהו שהכל ברא לכבודו. וגם את הרשע ברא בשביל היום רעה לענוש בו להסרים ממצותיו ועוד שקאי אלעיל ומהו רצון ה' אומר שתדע שכל מה שפעל הוא למענהו כלומר למען ה' ו' תורה שבכתב ושבע"פ ה' חמשה חומשי תורה ו' ש"ס משנה והן מ"ע ול"ת וז"ש בא דוד והעמידן על אחת עשרה וחושב שם ה' מצות ל"ת ומ"ע ומסודרים שם במזמור מי יגור גו' וא"ת כיון שאין רצונו רק בההולכין בתורתו ולמה ברא את הרשע וזהו גם רשע ליום רעה לענוש בו להעוברים על רצונו וסוד הענין של הד' פסוקים הם דרך להאדם איך להתנהג ולילך ברצונו יתברך ועצה טובה כי כל אדם ואדם יש לו דרך בפ"ע לילך בו כי אין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומין זה לזה ואין טבע ב' בני אדם שוה וכשהיו נביאים היו הולכין אצל הנביאים לדרוש את ה' והיה הנביא אומר ע"פ משפט הנבואה דרכו אשר ילך בה לפי שורש נשמתו ולפי טבעת גופו וזהו לאדם מערכי לב שלו לא היה רק לערוך לבבו לדרוש את ה' בכל לבבו ומה' הי' מענה לשון ע"י הנביא איך יתנהג וכשבטלה הנבואה היה רוח הקודש ישראל ואיש רוחו הוא יודיענו איך להתנהג ורוה"ק יש לכל אדם ואדם אך אשרי אדם אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה כלומר כי מחשבות אדם הוא מ"ד טבעות אמר"ע והן נגד ד' רוחות השמים והן נגד ד' אותיות ה' וכאשר יש באדם רוח שלים שכל הד' רוחות וכן הד' יסודות הן מרכבה לד' אותיות ה' ואין ברוחו שום דופי אז תוכן רוחות ה' וכל דרכי איש זך בעיניו וזהו רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום אבל מי יאמר זכיתי לבי שאין ברוחו רמיה כלל ואין טבעו מתאוה ונוטה חוץ מדבר רצונו ית' כמ"ש בזוהר פרשה וארא כי זה שאין ברוחו רמיה זה דבוק ממש במדותיו של הקב"ה אבל אם ח"ו יש בלבבו שורש קטן שפורה ראש ולענה אז יש ברוחו רמיה אם יהיה מתנהג ע"פ רוחו ודרכי איש זך וישר בעיניו ויפול משמים לארץ עד אשר לא יוכל לקום ויסור מדרכי ה' ומצותיו ולא ידע בעצמו וזהו גול אל ה' מעשיך. כלומר עכשיו אין לנו להלוך בגדולות ונפלאות אך לראות שיהיה מעשינו אל ה' היינו לפי רצונו ית' ויכונו מחשבותיך כלומר המעשים עצמן שהן מ"ע בקיומן וזהירות מל"ת הם יכונו מהשבותיך כי כל פעל ה' למענהו כלומר שעיקר רצון ה' הם התורה והמצות וכל מה שפעל הכל למען ה' ו' שהן מ"ע ול"ת תורה שבכתב ותורה שבע"פ ואמר פעל שהוא נסתר והוא השכר טוב הצפון כלומר מה שנסתר הכל הוא למען ה' ו' שהוא התורה והמצוה שבנגלה והן עיקר הכל וגם הרשע שהוא הס"א המענשין הוא ליום רעה למי שעובר על מצותיו ולכן לא תזוז מהם והם יכונו אף מחשבותיך ואמר כל פעל גו' וגם רשע גו' כי נ' שערי בינה נבראו בעולם ושער הנ' לא נתגלה עד ביאת הגואל שהוא סוד עלמא דחירו והיינו כי להס"א אינו רק מ"ט שערי טומאה שער נ' אין לו וכאשר נתמלא כל המ"ט שלו אז יתבער הוא מן העולם כי יבער כאשר יבער הגלל עד תומו ולכן יתגלה שער הנ' ויתבער הוא מן העולם וזהו כל פעל גו' הוא נש"ב וגם רשע גי' הוא מ"ט שערי טומאה ליום רעה כי בפרוח רשעים גו' להשמדם גו':
וכן זה כתב מאחד מתלמידיו הגר"ח מוולוזי'ן זיע"א, ספר רוח חיים על אבות, פרק ה משנה א
וכל עיקר מציאת הרע לא תמצא רק כדי שיתבטל וליתן שכר למבטלין. וזהו שאמר דוד (תהלים צב, ח), בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און וגו'. הוא הכח הרע של חטאים. ואם יפלא מדוע המציא הממציא זה הכח, על זה בא כמתרץ להשמדם עדי עד. רצה לומר עיקר בריאת כח הרע להחטא ועון היה להשמדם. וליתן שכר. וזה שאמר ותרם כראים קרני וגו'. צדיק כתמר יפרח וגו' להוסיף שכרו: