חיפוש
המולך - על פי לשון שלמדה אותנו התורה
למען אחי ורעי! הנה יש לנו להתבונן כיצד עבודת היום הזאת של יום אידם נערכת, דהנה מצינו במסכת סנהדרין ירושלמי, לח ע"ב
ר' בא ר' חייה בשם ר' יוחנן ראה לשון שלימדתיך התורה מולך כל שתמליכהו עליך אפילו קיסם אפילו צרור.
דהיינו וישנו כאן חידוש חשוב מאוד לגבי העבודה זרה הזאת הנקראת 'מולך', שרבי יוחנן ע"ה מבדיל אותה משאר העבודות זרות שהיו אז, לזאת יש יחוד בפני עצמה...
שבכל העבודות הזרות הידועות לנו היו לוקחים אבנים או עצים או גרמי שמים ומייחסים להם יכולות אלוהיות...
אבל ה'מולך', ר"ל, לא היו אומרים שהוא 'אלהים' אלא אומרים שהוא 'מלך' דהיינו שיש לו דין מלך, דינא דמלכותא דינא וכיו"ב בשביל להעביר את הילדים באש בשביל המולך הציוני, והנה מצינו איסור דאוריתא מפורש לגבי העבודה זרה, עבודת האלילים הבזויה הזאת הנקראת 'לאומיות' (ראה מהרש"א, מס' סוטה דף מא ע"ב; רבי אלחנן ווסרמן הי"ד זיע"א, עקבתא דמשיחא), ולקחו את השם הקדוש שהיא שאיפת גאולתנו 'ציון' בחינת וטימאו את אחותנו ב'לאומיות' עם מיתוג בשם 'ציונות'.
אזי שכוונת בעלי הדעות המשובשות היא לא לחפש את מלכות ה', אלא לחפש סתם להמליך עליהם "אפילו קיסם אפילו צרור" ולהעבירו באש (התאוות) למולך הציוני, של מרד בהקב"ה (רח"ל).
ואם נלמד ממה שכיום הציונות עושה מאותם יהודים שנהרגו ונשלחו לטבח על ידם, ניכר הדבר שאותם עובדי המולך היו אח"כ בוודאי טוענים שאותם ילדים שהקריבו למולך נפלו למען הגנת המולך.
ועוד איתא בדב"ק של רבי שמואל דוד ב"ר רפאל שלו' שאול הכהן מונק זיע"א, דברי חיזוק[1] שהשמיע הרב הגאון וכו' רב הקהלה החרדית בחיפה, בהיכל ישיבת תורה ויראה בדברים העומדים על הפרק בענין רוח הזמן במרחשון ה'תשל"ד, פיס' ד':
'איתא במדרש איכה רבתי שבשעה היו כומרי המולך שורפין את הבן היו מרבין לנגן, כדי שלא ישמע האב את צעקות בנו הנשרף. כך היא המדינה, הציונים מרעישים עולם ומלואו בהבליהם כדי שלא יתבוננו בני אדם בצרות רבות ורעות שבאו עלינו על ידי המדינה בעוה"ר.
ועוד נלענ"ד שניגון כומרי המולך לא עשאוהו בקול גדול דווקא כדי שיגבר על קול הבן, כי דבר כזה לא יועיל אלא לאב טיפש ביותר, אבל העיקר הנלענ"ד הוא שהיה ניגון ערב ביותר המושך את הלב כידוע שהנעימה מעוררת את הנפש, יש ניגון מעורר גבורה ויש ניגון מעורר עצבות ועוד, והאריך בזה רב סעדיה גאון בסוף ספר האמונות והדעות. ועדיין עד היום הזה יודעים כומרי עבודה זרה לעורר בנפש השומע דמיונות התרוממות הנפש בניגוניהם, ונראה שכן היה דרך כומרי המולך, והאב היה מסיח דעתו מצערו של הבן אע"פ שהיה שומע צעקתו, כי הרגיש בנפשו עילוי נפלא המרוממו על כל מקרי העולם השפל הלזה.
וכן עושים לנו כומרי הציונים המרדימים נפשותינו בעוה"ר בהבלי חלקלקות פיהם, כאיש חולם חלום ואינו יודע שהאש מלהטת סביבותיו רח"ל.
השי"ת יהי' בעזרנו לא לקחת חלק בעבודת המולך הציונית של המלכת קיסם או צרור
ועל ידי כך נזכה לראות משיח צדקנו בכך שנקיים צווי זקנינו יעקב אבינו ע"ה (ברא', לה ב)
ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם
ועוד כתיב ע"י יהושע בן נון ע"ה (כד כג)
ועתה הסירו את־אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את־לבבכם אל־ה' אלהי ישראל
ולהמתיק עניין זה תמיד יש לזכור שהקליפה קדמה לפרי, ואין לנו לעבוד את הקליפה אלא תמיד לזכור שבסופו של דבר צריך לזרוק את הקליפה לפח, ולא להלל אותה
__________________
[1] מובא מתוך שו"ת באין חזון, עמ' צז-קד; ראה גם בקובץ תורני 'העמק' (ירושלים, טבת ה'תשל"ד) (יוצא לאור ע״י כולל יראי ה' בעיה״ק ירושלים תובב״א), עמ' נז-סד.
Comentários