הרצל מייסדה של הציונות הדתית
- הרב אביעד נייגר
- 16 באפר׳
- זמן קריאה 3 דקות
למען אחי ורעי! כשם שהתנועה הציונית הוקמה על ידי נוצרים אוונגליסטים, כך גם בפועל הוקמה הציונות הדתית לא על ידי הרב ריינס, אלא בפועל היא הוקמה ע"י ד"ר הרצל ימ"ש
שמא תטענו שזוהי המצאה של קנאים נגד הציונות, הרי נאמר שזה לא המצאה הרי במפורש יהודה מימון-פישמן שר"י, פרסם העניין בעצמו...
ואם תשאלו מה הסיבה לכך הסיבה נוצרה בעקבות שאלת הקולטורה בקונגרס הציוני התעורר הצורך אצל ד"ר ה' ימ"ש למצוא "רבנים" שיהיו ממושמעים לדרכו, ולכן הקים את 'תנועת המזרחי' כפי שתיאר זאת פישמן-מימון (עיתון הארץ, שנה ל”ח, י”ד כסלו תשט”ז, ראיתי שמעתי, הרצל והמזרחי, עמ’ 2, טור 9):
‘בנימין זאב הרצל הוא שיזם את הקמת המזרחי כארגון מדיני־דתי בתוך התנועה הציונית. עובדה זו גילה הרב י. ל. מימון, במסיבה שנערכה שלשום לכבודו בהגיעו לגבורות. בדברי תשובתו למברכיו סיפר הרב מימון כי הוא שמר את הדבר בסוד, כפי שגזר עליו הרב ריינס, אולם עתה, לאחר שעבר מאז זמן רב, התיר לעצמו[1] לגלות את הסוד ברבים.
המעשה שהיה כך היה: הרצל הרגיש צורך בהקמת גוף מדיני בתנועה הציונות כמשקל נגדי ל”חובבי ציון” הרוסיים[2], שגילו התנגדות לעמדת הציונות המדינית של הרצל. המנהיג חשב, כי בקרב היהדות הדתית ימצא תמיכה לעמדתו ולכן פנה אל הרב מימון, שיטפל בהקמת ארגון ציוני בקרב היהדות הדתית. הרב מימון מסר את הטיפול בענין זה לרב ריינס וכעבור חצי שנה נקרא כינוס היסוד של המזרחי. אולם כדי לקיים את הכינוס זקוק היה הרב ריינס לתקציב של 800 מרקים, הרצל נתן לו את הסכום מכיסו, מתוך הנחה, שהוא יוחזר מקופת ההסתדרות הציונית. אך בהשפעת הועד הציוני הרוסי נתקבלה החלטה שלא להחזיר את הכסף להרצל. הרב מימון הוסיף כי אם יחטטו בארכיון הציוני, ימצאו את המסמך ואת ההחלטה שלא להחזיר להרצל את 800 המרקים'.
דהיינו שהקמת המזרחי נועדה להוות התנגדות לתנועת ‘חובבי ציון’ של מז’ אירופה בה היו הרבנים שנציין לקמן.
מגמת תנועת 'המזרחי' שנוסדה ע"י ד"ר ה' ימ"ש ובעזרת י"ל פישמן-מימון ימ"ש, לגבש בתנועה הציונית כוח פוליטי שיהי' כפוף לתנועה הציונית, שיוצג כאלו הוא לוחם נגד מגמות מצד אישים שונים להעלות במסגרת הקונגרסים הציוניים את נושא 'התרבות' (שאלת הקולטורה), ע"מ לחזק את האופי החילוני של התנועה הציונית ומפעליה.
הסופר חיים הזז, מהוגי הדעות של ההנהגה הציונית (מוסף "הארץ" אלול תשכ"ג, 1943):
"אין הציונות והיהדות דבר אחד, אלא שני דברים השונים זה מזה.
בודאי שני דברים הסותרים זה את זה. כשאדם אינו יכול להיות יהודי, הוא נעשה ציוני. הציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות, ממקום שתש כוחו של העם…
דבר אחד ברור: הציונות לא המשך, לא רפואה למכה, היא עקירה והריסה. אדרבא, היא מסיחה את דעתה מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד רצונו ורוחו, חותרת תחתיו ועוקרת אותו, ופורשת ממנו רחוקה לדרך אחרת, למטרה ומסוימת. היא וקומץ אנשים בראשה, גרעין של עם אחר! בבקשה לשים לב: לא חדש ולא מחודש אלא אחר. מי שאינו סבור כך או שהוא טועה, או שהוא מרמה את עצמו'.
כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, ויואל משה, הקדמה:
'כי כל המעשים הנעשים נגד התוה"ק המה סתירה נגד האמונה, ומכש"כ אותה המדינה הציונית שהיא לגמרי נגד התוה"ק, ומיוסדת על כפירה נוראה ר"ל, שאין ספק שהוא לגמרי נגד האמונה בהשי"ת ובתורתו הקדושה,
ואי אפשר שיהיו אלו שתי האמונות - אמונה במדינה זו, ואמונה בתוה"ק - באדם אחד, כי המה שני הפכים לגמרי, ואי אפשר שישתמשו בכתר אחד, כאשר יתבאר עוד בהמשך דברי הקונטרס בפנים. ואף החסרי תבונה שאינם מרגישים בתחלה, לבסוף באים לידי כך, כמו שכתב העקידה פרשת ואתחנן על העובדים בשיתוף, שלבסוף עוזבים לגמרי את השי"ת ונשארים רק בע"ז , יעיי"ש באריכות דבריו, וכן הוא הסוף של כל הפוסחים על שתי הסעיפים'.
הערות שולים
[1] דהיינו שבענייני כאלו אפשר לסמוך שאיננו יהודי ששומר על מילתו.
[2] דהיינו הרבנים, כגון: הנצי"ב מוולוזי'ן, רבי דוד פרידמן מקרלין, רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטובה (מייסד ירחון הפלס) ועוד זיעועכי"א.
[3] דהיינו 45% מבוגרי הצה"ד, נהיים חילונים, נשארים רק עם הלאומיות... וכל זה למה משום "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" את מה בדיוק "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן" מהו... חוסר ידיעתם והבנתם, שבסופו של דבר השלטון של הרשעים נדון בשביל "לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד" (תה', צב פס' ז-ח).
ופירש"י, שם: 'בפרח רשעים כמו עשב" - אינם יודעים שהפרחתם אינה אלא להשמידם עדי עד שמשלם לשונאיו על פניהם להאבידם'. וע"ע ביאור הגר"א, הגר"ח בעל התניא בספרו בונה ירושלים, המלבי"ם ועוד.
Comentarios