חיפוש
ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם
למען אחי ורעי! לכבוד פרשת השבוע תרומה, הנה יש לימוד נפלא מדב"ק של הרמב"ם זיע"א, יד החזקה, הלכות בית הבחירה פרק א הלכה א:
'מצות עשה לעשות בית ליי' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה שנאמר כי לא באתם עד עתה וגו''.
ועלה השאלה האם בימינו אנו אנו מחוייבים אליבא דהרמב"ם ללכת ולבנות את בית המקדש, אזי שהתשובה היא לא, כפי שכבר ציין הרמב"ם בספר המצות מצות עשה כ', והובאה שם בשם רבי יוסף קראו זיע"א, כסף משנה, שם:
מצות עשה לעשות בית לה' וכו' שנאמר ועשו לי מקדש. ז"ל רבינו בספר המצות שלו, מצוה עשרים הוא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה והוא אמרו יתעלה "ועשו לי מקדש". ולשון ספרי ג' מצוות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק הנה התבאר שבנין בית המקדש מצוה בפני עצמה והא דספרי איתא נמי בפרק כ"ג (סנהדרין דף כ':) וסמ"ג כתב וז"ל תניא ג' מצות נצטוו ישראל וכו' ואחר שיניח להם המקום מכל אויביה' מסביב לבנות בית הבחירה שנאמר ועברתם את הירדן וישבתם בארץ ואח"כ והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם וכו' זמן מצוה זו של בנין בית הבחירה לא הגיעה עד ימי דוד וכן הוא אומר בדוד ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה עכ"ל. ונראה שלא רצה לומר שהמצוה היא ועשו לי מקדש כמ"ש רבינו משום דההוא קרא במשכן שבמדבר מיירי ורבינו לא נראה לו שהמצוה היא והיה המקום אשר יבחר ה' אלהיכם וגו' וכסמ"ג משום דהתם לא פקיד לבנות בית הבחירה אלא סיפור בעלמא הוא דקאמר שיביאו קרבנות למקום שיבחר ה' אבל לא מצינו במקרא ציווי שיבנו בית הבחירה ואע"פ שבפרק כ"ג הביאו מקרא דוהיה המקום אשר יבחר ה' לא לענין שיהא ציווי בנין בית הבחירה ממקרא זה אלא לומר שהכרתת זרעו של עמלק קודמת לבנין בית הבחירה מדכתיב והיה בהניח לכם מכל אויביכם וכו' והיה המקום אשר יבחר ה' ולפיכך לא רצה להביא ראיה מפסוק זה והביא ראיה מועשו לי מקדש ואע"ג דההיא פרשה במשכן שבמדבר מיירי משמע דהאי קרא כלל הוא לכל מקום בין למשכן שבמדבר בין לשילה ונוב וגבעון בין לבית עולמים ודיקא נמי דקאמר ועשו לי מקדש ולא קאמר ועשו לי משכן. וכן הוא בגמרא סנהדרין ט"ז שבועות י"ד וכן תעשו לדורות וכו''.
וכן מצינו שהרמב"ם שנה ג"כ את הברייתא הנ"ל במפורשות בהלכות מלכים, פרק א הלכה א-ב:
(א) שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ למנות להם מלך שנאמר "שום תשים עליך מלך", ולהכרית זרעו של עמלק שנאמר "תמחה את זכר עמלק" ולבנות בית הבחירה שנאמר "לשכנו תדרשו ובאת שמה".
(ב) מינוי מלך קודם למלחמת עמלק שנאמר "אותי שלח ה' למשחך למלך עתה לך והכיתה את עמלק" והכרתת זרע עמלק קודמת לבנין הבית שנאמר "ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וגו'", מאחר שהקמת מלך מצוה למה לא רצה הקב"ה כששאלו מלך משמואל לפי ששאלו בתרעומת ולא שאלו לקיים המצוה אלא מפני שקצו בשמואל הנביא שנאמר כי לא אותך מאסו כי אותי מאסו וגו'.
אזי שמזה אנו למדים שבנין בית המקדש הוא דווקא לאחר הכרתת זרע עמלק, ואם עדיין ינסו להקשות המקשים, הרי גם כתב במפורש לקמן בפרק יא הלכה א':
'המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה, וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו'.
ואם אפילו לאחר כל הנ"ל ינסה בעלי הדעות המשובשות לטעון שאפשר לבנות היום את בית המקדש ללא משיח צדקנו - דהרי שיטתם היא גאולה ללא משיח שהיא בגדר של כפירה כפי שביאר הרמב"ם.
הנה כבר כתב במפורש הרמב"ם זיע"א, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב הלכה יד:
'כל שיעורי הנסכים האמורין בספר יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם כולם מלואים הן ואין נוהגין לדורות, אלא הנביא צוה ופירש כיצד יהיו מקריבין המלואין עם חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי'.
אזי שאם כך כבר ניכרים דברי אמת אליבא דהרמב"ם, וכל מי שמנסה לטעון ההפך ולהבין בצורה קראית את הרמב"ם שאפשר לבנות היום את בית המקדש הרי הוא כסיל
ונמתיק העניין ע"פ הרמב"ם, ספר המצות, סוף השרש הארבעה עשר:
...'אין בו צורך ועוד כשאזכור המצות שאינן נוהגות אלא בארץ ישראל או בפני הבית יהיו עשה או לא תעשה אומר וזה אינו חובה אלא בארץ ישראל או בפני הבית, וידוע גם כן שהקרבנות כלם אינן קרבין אלא במקדש ושהעבודה אינה מותרת חוץ מן העזרה וכן דיני נפשות אין דנין בהם אלא בזמן שבית המקדש קיים ולשון המכילתא מנין שאין ממיתין אלא בפני הבית תלמוד לומר "מעם מזבחי תקחנו למות" הא אם יש לך בית אתה ממית אם לאו אין אתה ממית ושם נאמר גם כן מנין'.
Comments