ופרצו חומות מגדלי וטמאו כל השמנים

למען אחי ורעי! הנה זיכנו השי"ת להכנס לימי חנוכה הק', ומדי שנה בשנה אנו צריכים שוב פעם ושוב פעם להבהיר נק' מאוד חשובה, על מה בעצם אנו אומרים הלל בחנוכה וזה כמובן ע"פ הרמב"ם, כי בעלי הדעות המשובשות מנסים כל פעם לסלף ולשבש ע"פ 'שגגת הלימוד' שלהם המכוון בשביל להצדיק את אמירת ההלל על ימי אידהם.

דהנה הרמב"ם (הלכות חנוכה, פרק ג' הלכה א'):

'בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני'.

והנה בהלכה א' אין שום אזכור לגבי אמירת הלל ונס פך השמן, אלא רק, כפי שמתאר זאת רבי וידאל די טולושא זיע"א, מגיד משנה, שם

'בבית שני כשמלכי וכו'. ספר המאורע הזה פשוט וידוע בפ' במה מדליקין בשבת (דף כ"א ע"ב)'.

דהיינו כל עניינו של הפתיחה הנ"ל להלכות חנוכה היא סיפור המאורע, כדי שנדע במאי עסקינן

והנה כעת בהלכה ב' ובהלכה ג', הרמב"ם מבאר לנו על מציאת פך השמן ונס פך השמן, וסיבת אמירת ההלל:

'(ב) וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

(ג) ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס'...

דהיינו שסיבת אמירת ההלל בחנוכה אליבא דהרמב"ם היא משום נס פך השמן, ולא משום חידוש המלכות.

ועוד יש לנו לימוד גדול נוסף מהלכה א', והוא שהיינו יכולים לחשוב שאילו היו אומרים הלל על המלכות, אז זוהי טעות חמורה

א. אילו היינו אומרים הלל על המלכות, אזי שהיינו אמורים לומר הלל רק על יום כ"ה בכסלו, ותו לא, ולא עוד אלא היינו אמורים להפסיק לומר לומר הלל על הנצחון הצבאי משום שהמלכות התבטלה בחורבן הבית בתשעה באב, אזי מכאן יש ללמוד שאין לומר הלל כבר.

ב. היינו יכולים לחשוב שאנו אומרים הלל על הנצחון הצבאי שהי' לנו ביום הראשון, אבל יש לדייק שאמירת ההלל ביום ראשון של חנוכה הוא על מציאת פך השמן. כי שוב סביבי זה אנו אומרים הלל בחנוכה, על מציאת פך השמן שלא נטמא, ועל כך שהאור דלק עוד 7 ימים נוספים.

וניתן לראות כך מהסידורים נוסח ליוורנו ונוסח האר"י, דייקו בנוסח של 'על הניסים':

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת. וְעַל הַנִּפְלָאוֹת. שֶׁעָשִֹיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ. עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ. וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ עַל נִסֶּיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וִישׁוּעוֹתֶיךָ'.

לגבי התרבות היוונית שעדיין לצערנו נמצאת כעת בימינו אנו, השי"ת יהי' בעזרנו למען כבוד שמו ית' להכניע את קלי' יוון ולהוקיע את המתיוונים מתוכנו, כמו שכבר למדנו בפרשת השבוע שעברנו (בראשית, פרק לה פס' ב'):

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכֲכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם".

וביאר שם הקאצקר זיע"א, אמת ואמונה קוצק, עמוד מט:

'ויעקב אמר הסירו את אלהי הנכר בפנימיות הנפש להסיר ולמחות הרע מלבם בעומק',

---

והנה עוד יש לחדד בעניין מסויים (שדנתי יחדו עם א"ח) הרי אחרי המן שניסה להשמיד את הגוף של עם ישראל, בא כח חדש [ישן] בדמות היוונים והמתייוונים שרצו להשמיד את הנשמה של עם ישראל.

כמו"כ ראינו ג"כ ביציאת מצרים שעמלק בתחילה בא בצורה גלויה (סוף פרשת בשלח), ורק לאחר מכן הוא בא בצורה סמויה בדמות אומה אחרת (פרשת חוקת).

כך גם בימינו אנו אנו אנו נלחמים כעת באויב הסמוי מן העין שמנסה בכל כוחו להשמיד את הכוח הרוחני של עמך בית ישראל.

השי"ת יתן לכל כוח לעמוד איתנים נגד רוחות הסערה של הערב-רב העמלקי, שפועל בצורה של אחיזת עינים וסמיות עינים, והדרך לכך היא לא לקחת שוחד, דהיינו להשתתף בבחירות הטמאות...

🪔חג חנוכה שמח🪔

נר ראשון על מציאת פך השמן