לכבוד יומא דהילולת כ״ק האדמו״ר ממשכנות הרועים, רבי בנימין ראבינאוויטץ זיע״א

למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת כ״ק האדמו״ר ממשכנות הרועים, רבי בנימין ראבינאוויטץ זיע״א (ראש חודש שבט ה'תשס"ב), אביא כמה עלים לתרופה ובפרט בשבח הצדיק האדמו״ר מסאטמר זיע״א.

ספר עבודת בנימין, ח"ב עמ' תצ"ד:

כאשר שאל אחד עצה להנצל מנסיונות הזמן, השיב לו שילמוד בספר הק' "ויואל משה" ועוד ספרים בדומה לזה, ויפרש בפיו היטב את התיבות ואת הענין הנלמד, "גוט פארטייטשן" (לפרש היטב).

ספר עבודת בנימין, ח"ב עמ' רצ"ט-ש"ג:

'דיבר פעם ממצב הדור שאין לנו כהיום המנהיגים כמו שהיו משנות קדם, והתמרמר על זה מאד, ואמר שהרה"ק רבי הלל קאלאמייער זצוק"ל אמר שעיקר קיום הדת תלוי בהמנהיגים, והיה צריך להיות מנהיגים כאלו שירוממו קצת את העולם, אבל מה אנו יכולים לעשות, ורק הקב"ה הוא יכול לעשות, ויהי רצון שהוא יעזור...

ונענה ואמר, מ"מ רואים שהקב"ה השאיר לנו הסאטמאר רב זצוק"ל שהוא השאיר משהו, ושאלו הנוכחו, שהלא הסאטמאר רב כבר ג"כ אינו בעולם, השיב לו, מכל מקום הכח שלו יש עדיין בעולם, ואדרבה גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, והסייעתא דשמיא ניכר כהיום עוד יותר חזק מאז...

בהיארצייט של הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע היה רבינו נוהג להשתתף בסעודת ההילולא כשנערכה בביהמ"ד סאטמאר ברחוב יואל, ובכוחותיו האחרונים לא ויתר מלהשתתף שם, אף לעת זקנותו כשמנע את עצמו מלהשתתף על שאר כינוסים חשובים ושמחות וכדו', עכ"ז השתתפותו ביומא דהילולא של הרה"ק מסאטמאר וכן בכינוס של יום ההצלה של הרה"ק מסאטמאר כ"א כסלו, לא ויתר כל זמן שהיה עדיין ביכלתו...

בכמה מיני הזדמנויות היה רבינו חוזר על מאמר זה [מדברי הרמ"א בספרו תורת העולה (פרק ע"ה) יעו"ש בפנים באריכות] להביע את גדולתו של הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זצוק"ל, והיה מסיים על המאמר הנ"ל ואמר: הנה אצל הסאטמאר רב היתה ג"כ בחינה זאת, שהיה לו מדריגות וכוחות גדולות כאלו שאף בדור הקדום לו, לא השיגו מדריגות וכוחות כאלו, שבדורות האחרונים כבר לא היה שייך להשיגם, ורק מחמת צורך הדור האחרון נתנו לו במתנה מן השמים כוחות גדולות כאלו, כדי להציל את שארית הפליטה אחרי מלחמת העולם, להציל את כל הישוב באמעריקע, וללחום נגד כת הציונים שרצו לעקור את הדת בארץ ישראל ובכל העולם כולו, ומשום זה נתנו לו במתנה כוחות גדולות כאלו כדי להציל את הדור האחרון'.

כתבוני לדורות, פרק ג' הערה ס"ח:

הנני להעתיק מה שסיפר נכדו שפעם באו אצלו כמה מהנהלת אגודת ישראל, ושאלו להגה"ק רבי בנימין דהנה אמת נכון הדבר שכהיום יום נוכחו לדעת כמה ידע הסאטמארער רב זי"ע לראות למרחוק וצודק עם שיטתו, אבל נפשם רוצה לדעת שהיות שבאותן השנים היו צדיקים שרפי מעלה שהצטרפו אל האגודה, א"כ מדוע הם לא הטיבו לראות למרחוק מה שהסאטמארער רב ראה ברוח קדשו.

הראה להם רבי בנימין על ארגז הספרים שנמצא אז בחדר שלו, ושאל מהם: הכי סוברים אתם שהסאטמארער רב ברוח קדשו היה יכול לבנות ארגז כזו. וענו בשלילה שבוודאי לא, דכדאי לבנות ארגז צריכים ללמוד הכללים של מלאכת הסטאלערי"י. – א"כ ענה רבי בנימין – כמו"כ הוא בעניני ציונות, דרק מי שלמד היטב סוגיא זו יכול להבין הענין על בוריה.

וסיפר להם רבי בנימין שכשרבינו זי"ע היה בירושלים הלך הוא לעריכת השולחן של רבינו, ובאמצע הטיש רצה רבינו לשמוע אודות השערוריה שהיו אז בארץ ישראל, וסיים דברו בעת שרבנים אחרים עסקו בשב"ק אצל השולחן רק "ברזין דרזין", גם אז היה הסאטמאר רב טרוד בלימוד הסוגיא של ציונות.

כתבוני לדורות, עמ' תפ"ד-תפ"ה:

'אמרו לרבינו בשם תלמיד חכם אחד שטען נגד הגאב"ד מרן בעל ה"מנחת יצחק" זצוק"ל, שאוסר את ההשתתפות בבחירות, על אף שרוב רבנים התירו אותה, וא"כ צריך לילך אחר הרוב, וכשמוע רבינו דברים אלו, השיב בארוכה שאין זו טענה כלל, שהרי לגבי דברים אלו אין פוסקים עפ"י הרמב"ם והשו"ע והפוסקים לבד, דהרי בנוסף לבירור הלכה צריכים לדעת גם היקף עולמי, דהיינו הידיעות במלחמות נגד המשכילים, ואת פרשת הטיילונג שעשו תלמידי החתם סופר באונגרין שהתפרדו לגמרי מן כת ה"נעאלאגן", ומן כת ה"סטאטוסקווא", (עיין בתשובות בית הלל, להרה"ק רבי הלל מקאלאמייא זצוק"ל, תשובה מ"ו).

וחוץ מזה איתא במתני' במס' פאה (פ"ד משנה א') שאפילו תשעים ותשעה אומרים דבר אחד, ואחד חולק עליהם ואינו מסכים לדבריהם, מ"מ אם דבריו הוא עפ"י ההלכה שומעים אליו, מפני שאומר כהלכה,