חיפוש
לכבוד יומא דהילולת כ״ק האדמו״ר מפארציווא רבי נתן דוד רבינוביץ זיע״א
אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת כ״ק האדמו״ר מפארציווא רבי נתן דוד רבינוביץ זיע״א (ה'תרכ"ו - ז' בשבט ה'תר"צ), דור חמישי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחה זיעועוכי"א[1], הנה כמה עלים לתרופה
(צוואה אות כח)
ולא תתחברו לשום אגודה וכיתה שיהיה מי שיהיה חוץ מצרכי העיר. ואם ירצו מאתכם נדבה או צדקה שתדעו בבירור שהוא על מוסדי התורה והמסורה בלי פניה כלל תוכלו ליתן אך בלא תורת חבר ותגדלו בניכם ובנותיכם על מי מבוע התורה והמסורה בדרך רוח אפינו הבעש"ט ע"ה זי"ע ולא תוותרו מאומה אפילו במנהג קל שבקלים מהנהגת החסידות ויזכני הש"י עוד שנהיה ביחד באגודה אחת בעולם הזה עד שיבא משיח צדקנו במהרה בימינו ונזכה לראות בבנין בית המקדש ובתפארת ציון וירושלים, כי כבר הבטיחנו הש"י כי הוא בעצמו יקבץ נדחי עמו ישראל ויבנה ציון וירושלים בלי שום עזר ח"ו מצידנו רק ביכלתנו לקרב הגאולה במהרה בימינו בבחינת "אחישנה", לסייע בזה מתוך תשובה ומעשים טובים ולימוד התורה הקדושה כאמרם ז"ל גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ובפרט בלימוד תינוקות של בית רבן ומכל אותן הדברים שמבוארים בדברי חז"ל שמקרבים הגאולה ולא ח"ו בפעולה גשמית מצדינו ח"ו או בשום חבורות שיסדו לזה רק הש"י בעצמו יקבץ נדחי עמו ישראל במהרה בימינו ולירושלים עירו ישוב אמן.
(צוואה אות י"ב כפי שנדפס בדפו"ר)
גם שלא תאבו ולא תתרצו להתערוב (צ"ל להתערב) בכל מיני חברות להיות נמנה בחבירותיהם ובפרט להיות ראשי חברות ובאם חבריכם יהי' נמנים לדבר מצוה באמ"ת יהי' חלקיכם עימהם רק בדרך נתינה לא בתורת חבר וד"ל,גם זאת אדרוש מאתכם והנני מזהיר אתכם באזהרה גדולה עד מאד שלא תלמדו בניכם ובנותיכם ולא תקחו לבניכם שידוכים כאלה עד סוף כל הדורות שום לימודי חוץ ח"ו ובאם שיהי' דרוש עד מאד באין ברירה ח"ו לימוד שפת לשון המדינה ולא יותר ילמדו אצל מורה שיודעים ומכירים בו בבירור גמור שהוא מאנשים חסידים ויראי ה' גם לא יהא נלבש במלבושי זרים ולא ילמדו בשום ביכעלך ח"ו רק על ידי פארשריפטן כמו שנהגו מקדמת דנא וחלילה להראותם אפילו אות אחת בשום ביכל ובפרט בביכל לה"ק ח"ו רק באם ילמדו לה"ק יהי' דוקא על ידי פארשריפטן בלא דיקדוק רק בלשון הקודש של חכמינו ז"ל ולא בלשון הסרוח שבזמנינו אלה שהוא לשון טמא ולא לשון קודש והוא כקוף בפני אדם לגבי לשוננו הקדוש באמת.
(לך לך אות א)
וכן ארץ ישראל גם היא בבחינה כזאת כי לפי הנראה לעינים "ארץ זבת חלב ודבש" ומלאה גשמיות ומאידך עליה אמר הכתוב "עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה" כי אדרבה כמה שהקדושה יתרה בלבוש הגשמי קל יותר לשלוט בה וד"ל ולכן אותם האנשים שרצונם להיות בארץ ישראל רק מחמת גשמיות לבד אין להם שום תקומה כי העיקר שם היא הקדושה ומחמת רוב הקדושה שם יכולה להיות הגשמיות רבה מאד אבל בלי קדושה אין לגשמיות תקומה.
(לך לך אות ה)
וזה נקרא בחינת ארץ ישראל שכתיב בה "תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים י"א: י"ב), "עיני" לשון התבוננות ועיון. שצריך כל אדם להתבונן ש'ה' אלוקיך", שכח הוי' בכל הטבע תמיד שזה קדושת ביהמ"ק, שכל מה שיש בעולם יש במקדש. שכל העולם בפנימיות מלא רק חיות השי"ת ולא כמו שבעוה"ר עושים את בחינת ארץ ישראל לעבודה גשמית בכח הטבע בלבד שעל ידי זה מטמאים ח"ו את הארץ.
(לך לך אות ה)
וזה הענין כאן אצל אברהם שאמר לו הקב"ה "לך לך" ופירש"י "להנאתך ולטובתך" ההנאה בזה היא כי אין יכולים לבוא לתכלית הקדושה העליונה – לבחינת "ומלכותו בכל משלה" רק על ידי בחינת ארץ ישראל כנ"ל ועל ידי בחינת ברכה כנ"ל וזה 'להנאתך' כשיכולין ליהנות מן הדבר לאחר ברכה שהכל מלא רק בכח ה' לבדו אז 'לטובתך', אז משיגים את הטובה השלימה - תכלית הקדושה "וזה מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" היינו שצריכים לצאת מהדעה הכוזבת כמו בעוונותינו הרבים שבאים לארץ ישראל בכח גשמי ח"ו לעבוד את האדמה ולצאת מהכח העצמי בבחינת כוחי ועוצם ידי ח"ו.
(לך לך אות יב)
במוצש"ק פרשת לך (לך) אמר בחדרו שמה שאמר אברהם במה אדע כי אירשנה (ט"ו: ח), היינו שלא שאל ח"ו אות על ירושת הארץ רק הכוונה "במה אדע" שצריכים לדעת את הכוונה האמיתית של ירושת הארץ לא ח"ו כמו בעוה"ר שבאים לארץ ישראל לעבוד את האדמה בכח הגוף רק העיקר הוא הקדושה העליונה בחינת ביהמ"ק וזה שאמר לו הקב"ה קחה לי עגלה משולשת (שם ט וכפירש"י ז"ל לקרבנות והבן.) *
(וישלח אות ה)
כי באמת כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים (יבמות ק"ג ע"א) אין ח"ו הפירוש הטובה שעושים הרשעים לצדיקים, כי חלילה מעולם לא עשו הרשעים שום טובה לצדיקים אדרבה כל טובתן של רשעים שיש להם, היא מכח הצדיקים. אכן הפירוש הוא כל טובתן של רשעים – שיש להם עדיין צד טובה הוא מחמת כח הצדיקים שמוכרחים הם לוותר(כצ"ל) בכדי שיהיה קיום לעולם כמו שמשליכים לכלב איזה עצם כדי להחיותו, מחמת שיש בו צורך לעולם כי מכיון שנברא מסתמא העולם צריך לו.
(מקץ אות ב)
עוד נוכל לומר "וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים" כי הננו רואים בעוה"ר שכל הרשעים מצליחים ברשעם והצדיקים דווים וסחופים ח"ו הגם שבאמת אינו כן ח"ו "רק ראיתי רשע עריץ וגו'" (תהילים ל"ז: ל"ה), עכ"ז מחמת התגשמות וקטנות הדעת שבעולם נסתמו עיניהם ולבם מצרות השעבוד ומדמים שכן הוא חלילה וכו' אבל החשמונאים הקדושים קדשו את שמו יתברך והביאו תבונה בלב דורם עד שהבינו כלם שהטמאים הם ביד הטהורים לעשות בהם כחפצם.
(בשלח אות ג)
והנה בחינת ארץ ישראל היא בחינת דעת דהיינו "דע את אלקי אביך ועבדהו" וזה "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" וזה עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם כלו כדכתיב "מלאה הארץ דעה" "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" וזאת תהיה הגאולה האמיתית בב"ב כאשר יתגלה אור מלכותו על כל העולם כולו 'ומלאה הארץ דעה' כי יתגלה שאין שום ארציות וגשמיות בעולם, רק שכל הארץ מלאה כבוד שמו יתברך ודעת ה' וזה הפירוש עתידה ארץ ישראל דהיינו הדעת האמיתית אחדות השי"ת להתפשט בכל העולם כלו.
לא כן האנשים הנוסעים לארץ ישראל ודעתם שכחם ועוצם ידם יעבדו את הארץ ויעשו מסחרים בארץ ישראל ושזאת תהיה טובת גופם להם אין היא נקראת ארץ ישראל ואדרבה עליהם נאמר "ותבואו ותטמאו את ארצי" (ירמיה ב: ז) כי זה היפך הדעת האמיתית כי אין שום טבע בעולם.
(תרומה אות ב)
והנה בחינת ארץ ישראל היא הבחינה הגבוהה והרוממה בקדושה העליונה כדכתיב "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" ולפני שבאו בני ישראל לארץ ישראל הארץ לא היתה נקראת ארץ ישראל רק ארץ הכנעני החתי והיבוסי על שם האומות כי הקדושה לא שררה שם עדיין מחמת טומאת האומות ורק אחרי כן כשבאו ישראל לשם בבחינה הקדושה העליונה אז נצטוו "לא תחיה כל נשמה" כי כשישראל באו לתכלית הקדושה לא היו צריכים לסיבה שיבואו לקדושה על ידי האומות כמשל החול ולכן בעווה"ר שנוסעים לארץ ישראל ורוצים לעסוק שם בסיבות בעבודת הגוף על זה נאמר "ותבואו ותטמאו את ארצי" כי עיקר קדושת ארץ ישראל היא בלי שום סיבה רק 'עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה' .
(כי תשא אות ה)
מחלליה מות יומת וגו' (שמות ל"א: י"ג) ופירש"י הנוהג חול בקדושתה וכן קודש לה' שמירת קדושתה לשמי ובמצותי מכאן תשובה ברורה לציונים שמחללים את קדושת הארץ ונוהגים חול ועובדה דחול בקדושתה גם לא לשם ה' יתברך וגם לא למצותיו יתברך רק לצרכי עצמם וגופם והעיקר "ושבתה הארץ שבת לה'"(ויקרא כ"ה: ב) "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (שם ו).
(בהר בחוקותי)
וזאת הכוונה "ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ", אחוזתכם רומז על הגליות כמו שכתוב בפסוק על ארץ מצרים ויאחזו בה (בראשית מ"ז: כ"ז), דהיינו שההכנה לגאולה האמיתית 'תתנו' בגליות, שתקדשו כל מעשיכם, ועל ידי זה יתבררו כל הבירורין ותהיו מזומנים ומוכנים לקדושת ארץ ישראל. לא כמו שאנו רואים בזמן הזה בעווה"ר שרוצים בעצמם לרוץ מהגלות לארץ ישראל עוד בטרם שהכינו והתקדשו עצמם לזה.
(מועדים אות ח)
רשע מהו אומר "מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו" וכו' אילו היה שם לא היה נגאל". זה נגד הדעת הכוזבת שנתהותה בעווה"ר שרוצים לברוח לפאלעסטינא, באמרם מה לכם לשבת במדינה הזאת שאין לכם פרנסה ואין לכם עבודה עבודת הגוף, מוטב נסע לפאלעסטינא ונעבוד עבודת אדמה עבודת הגוף ונאכל ונשתה, אבל כוונה אמיתית אין להם כי הנה עיקר הכל צריך להיות מחמת שכינתא בגלותא ואנשים האלו אין להם הכוונה הזאת רק רוצים להטיב רק לגופם וגלות השכינה אינו עולה על רעיונם ולכן אין ברעיונם שום ממש אדרבה מעכבים עוד את הגאולה.*
(מועדים אות יב)
וידוע כי אי אפשר לבוא לבחינת ארץ ישראל רק בתיקון השבעה מדות בכח התורה וזה הכוונה 'ויהרוג מלכים אדירים', היינו שמתקנים המדות ומבטלים 'מלכים אדירים' שהם הקליפות נגד המדות אז 'ונתן ארצם לנחלה' ולמי נותנים ארץ ישראל 'נחלה לישראל עבדו' דוקא למי שעובד השי"ת בתורה ומצות ולא כמו שבעווה"ר באים לשם ומטמאים את ארץ הקדושה מחמת שבאים לשם בלא תיקון המדות אין בזה ממש אדרבה מקלקלין את ארץ הקדושה ח"ו השי"ת יגאל אותנו בקרוב במב"י הגאולה האמיתית אמן.
(עניינים שונים אות יב)
מה שבזמננו שהננו מקוים כי קרוב לישועותינו להפדות במהרה בימינו התעוררו הכת של רשעים והות לבם יכסו בשם ציון נראה לפיע"ד כי ידוע אשר בסוף והקץ הקרוב להגאולה הוא עיקר תיקון הברית שהוא ביסוד צדיק הרומז למידתו של יוסף הצדיק ויודע כי זלע"ז כשם שצריכים להתגבר בקדושה ההיפך ח"ו יש התגברות בקליפה ר"ל לכן התגברו הרשעים הללו ר"ל כי יוס"ף עולה במספר ציו"ן.
Comments