למה אני לא מתגייס!
למען אחי ורעי! קבלתי כמה מאמרים נפלאים שראיתי לנכון לפרסמם, מקווה שימצאו חן וחסד אצל הבריות כפי שהתקבלו אצלי
רק דגש חשוב שהמאמר מבוסס על רגש חרדי בריא!
+
למה אני לא מתגייס? סיפור של חרדי אחד שחושב קצת אחרת
היי, קוראים לי... טוב, לא באמת חשוב איך קוראים לי. מה שחשוב הוא שאני בחור חרדי שקצת חושב מחוץ לקופסה. ואם כבר מדברים על קופסאות, בואו נדבר על הקופסה הכי גדולה בחיי כל צעיר ישראלי - הצבא.
"אז מה, אתה לא אוהב את המדינה?"
זו בערך התגובה הראשונה שאני מקבל כשאני אומר שאני לא מתגייס. אבל רגע, בואו ניקח צעד אחורה. מה זה בכלל אומר לאהוב את המדינה? האם זה אומר להסכים עם כל מה שהיא עושה?
בתור בחור חרדי, גדלתי עם יחס... נגיד מורכב לציונות. מצד אחד, וואו, יש לנו מדינה! מצד שני, האם כל מה שנעשה בשם הציונות באמת טוב לעם ישראל?
חופש, חופש, תרגיעו אותי מהחופש הזה
אחרי שחפרתי בספרים (כן, אני מאלה שאוהבים לקרוא, מה לעשות), הגעתי למסקנה שחופש זה דבר די חשוב. לא סתם חופש, אלא חופש ברמה שג'ון לוק היה מתמוגג ממנה. ומה זה אומר? שאף אחד, כולל המדינה, לא יכול להגיד לי מה לעשות עם החיים שלי.
מוסר זה לא רק מילה יפה בתנ"ך
ועכשיו לחלק הפילוסופי (אל תברחו!): יש לי את התיאוריה הזאת שמוסר הוא משהו אוניברסלי. זה לא משהו שמשתנה לפי מה שנוח לנו. וכשאני מסתכל על העולם דרך העדשה הזאת, פתאום כל מיני דברים שהמדינה עושה נראים לי... קצת בעייתיים.
שלום עליכם, (או) מלחמה עליכם
אז מה, אני איזה היפי שרוצה שלום עולמי? לא בדיוק, אבל אני כן חושב שיש ערך בלנסות להשיג שלום. ולהיות חייל? זה קצת הפוך מזה, לא?
אז מה, אתה סתם יושב בבית?
ממש לא! אני פשוט חושב שיש דרכים אחרות לתרום לעולם. במקום ללבוש מדים, אני מנסה "להתגייס" למשימות אחרות - לעשות צדק, לאהוב חסד, ולהיות צנוע. נשמע קצת נדוש? אולי. אבל זה מה שמרגיש לי נכון.
סיכום: אז מה הפואנטה?
בקיצור, החלטתי לא להתגייס לא כי אני עצלן או לא אכפת לי. להפך - אכפת לי מאוד. אני פשוט חושב שיש דרכים אחרות לתרום ולעשות טוב בעולם.
אני יודע שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר. אבל אולי, רק אולי, אם נדבר על זה בצורה פתוחה ונכבד אחד את השני, נוכל ליצור חברה שבה יש מקום לכולם - גם למי שחושב קצת אחרת.
אז בפעם הבאה שאתם פוגשים מישהו כמוני, במקום להגיד "אה, אתה משתמט", אולי פשוט תשאלו "היי, מעניין לשמוע למה". מי יודע, אולי תופתעו ממה שתשמעו.
רמב"ם, יד החזקה, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק יג הלכה יג:
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי: בריך רחמנא דסייען'.
שמא יהיו כאלו שיטענו ששבט לוי הולך להלחם במלחמת מצוה, אזי השאלה היא מדוע לא כל הצה"ד מפסיקה מכל עיסוקה והולכת בעצמה לקיים את המצוה הנ"ל, ברמ"ח אבריה ושס"ה גידיה, יום יום שעה שעה.
זוהי ככל הנראה עוד אחת מהשאלות ששאלתי והתשובה עליהם תתקבל מתישהו אף פעם לא.
Comments