חיפוש
מאמרו המאלף של רבי מאיר אמסעל - מומלץ ביותר
למען אחי ורעי! בימים טרופים אלו שהרבה מאוד לא יודעים מה ילד יום, ראוי לפרסם מאמר שהתפרסם בשנת תשכ"ח, אחרי מלחמת ששת הימים, להלן המאמר
רבי מאיר אמסעל זיע"א, הערת העורך (הירחון התורני המאור, כסלו-טבת ה'תשכ"ח, שנה כ' קונטרס ב' (קעג), עמ' 6-9) [1]:
'תודתנו לידידנו הנעלה מאוד, הגאב״ד פילאדעלפיא[1] שליט"א שנגע כאן בענין שכבר נתרבו אצלנו שאלות והערות הקוראים להסביר להם האיסור המתמי׳ הזה, ברם אחרי עברי על הקונטרס עה״ג ועה"ת נתברר לי שמחברו, הגה״ק האדמו"ר שליט״א, יסדו כהמשך לחיבורו הגדול ויואל משה וטרח ויגע להעמיד כל דבר שבחידושיו ובמסקנותיו על יסודות הלכה מוצקים, ועיקרי השו״ט סובבים אל מקורות בש"ס ובפוסקים ראשונים ואחרונים. מתברר שרק אחרי חקירה יסודית בכל דבר שמצא לו סמוכין בדברי גדולי הדורות, הוציא את מסקנתו כהלכה פסוקה בדבר כל התופעות המוזרות שבזמננו הקשה בנוגע ארה"ק ומחלת הציונות. וצ״ל שרק אחרי העיון בכל יסודות חיבורו ומהלך מחשבתו, מתיישבים גם הפלאות המופיעות לכאורה בכמה מדבריו, ואף אם איזו מראיותיו אינה קולעת כ"כ אל המטרה, הרי בכ״ז עצם יסודות שיטתו הבהירה עומדת איתן במקומות ולמעשה בכל מקום שהרגיש שראיתו רופפת, הוסיף עליה עוד ראיות חדשות ממקורות שונים לחזק דעתו.
בעיקר יש לדעת שכ"ק המחבר שליט״א, הוא מיחידי סגולה בדורנו העלוב, שלא נטה אף כחוט השערה משיטת גדולי וגאוני הדורות בנוגע הציונות ואביזרי׳, והוא מאמין בכל לבו ונפשו שהציונות וכל מעשי׳ וכל הקשור בה, שכולה אומרת חורבן דת קודש[2], היא הסכנה הגדולה ה"ו לכל כלל אומתנו[3], בכל מקומות תפוצותיה. ואותה התנועה שכל מטרתה היא לעקירת הדת ומעשיה יום יום מוכיחים על זה, א"א שעל ידה תבוא איזו טובה לישראל. בעיון בדברי ימי ישראל מתאמת לנו שכשנושעו ישראל בד', היתה זו תשועה שלמה בחומר וברוח לעם ולתורתו, אבל עם התשועה כעת, הרי נתגדלה הסכנה מצד הרוסים, ולדת קודש לא היתה הרוחה. והגם שכמה חזרו בתשובה, אבל השלטון הציוני הקשה ערפו ועולו עוד יותר, לגזור גזרות קשות ורעות על האמונה הקדושה. ורק בעמידה על שיטתו הזו, יש להבין ולדון בכל דברי קדשו בחיבוריו הללו, ועיי"ש משכ״ת שאילו הי׳ רצון השי"ת שיהודים ילכו אל הכותל, הי׳ להשי״ת הרבה אופנים להושיע באופן שתתרבה הקדושה והטהרה ולא הפריצות והעבריינות ועיי"ש.
עד כמה שהבנתי בס׳ עה"ג ועה"ת מתברר דדא-עקא דדוקא משום שהכותל המערבי שריד מקדשנו, הוא המקום הכי מקודש שכלל אומתנו קשור בו, ואלפים ורבבות מתגעגעים לשפוך מרי שיחם אל האבנים המקודשות ההן, רוויות דם ודמע ישראל מאז חורבן בית מקדשנו, אפשר מאוד הדבר שהרבה יבואו להכיר טובה לציונות שאיפשרה את הגישה אליו, וקירוב הדעת אל הציונות סכנתו מרובה מאוד, ואם ימנעו עצמם מללכת אל הכותל, הרי יפגינו בזה באופן הכי מבליט את התנגדותם למעשי הציונות להירוס דת קודש, שהגם שהצבא איפשר את הגישה אל הכותל, אבל בבת אחת הרי שליטי הציונים הרבו יותר פעולות ותעלולים לשמור על הע״ז בהר הקודש, ולחלל קדושת ישראל בכל מקום וזמן. גלוי וידוע לכל מבין שהי׳ להם הרבה תירוצים ואפשרויות לסגור את כל המסגדים בהר-הבית, הן מצד נימוקי בטחון או כדומה, אבל הזדרזו לשרת יותר לכל הגילולים בארה״ק מאשר לדת ישראל. והנה בזמן שהר-הבית הי׳ שייך לגויים, הרי אין שום אפשרות ויכולת ליהודי לסכן נפשו לבער הגילולים מן הארץ, אבל כעת שכל יהודי הוא אזרח ושותף לכלל המדינה ואחראי בעד כל הנעשה בה, ואינו עושה שום דבר להכרית את הע"ז, לכל הפחות ממקום המקדש, ולא עוד אלא שבא בכל עונג נפשו להתפלל לפני הכותל, הרי יש מקום לומר שניחא לי׳ הכותל וניחא לי׳ השיקוצים והטומאה שמעבר מזה במקום מקדשנו, וע״ד הגוזל סאה חטים וכו׳ ואין זה מברך אלא מנאץ. ולפי זה כתב הגה"ק המחבר שליט"א, שיש למנוע מההליכה שם, ועכ"פ להראות בזה שכואב לו קיום ע״ז במקום המקדש, וממילא הפקרות הציונות בכל ארה״ק. ואע"פ שאבד תאבדון מצותה על כל א"י אף המקומות שלא כבשנו ומכש״כ אותם שהנם תחת ידנו ועי׳ בהגר"א יו"ד קמ"ו. מיהו הר-הבית הוא המקום העיקרי, והכי מקודש שעליו נצטוינו במיוחד להיזהר ולקיים קדושתו לדורות, אבל לדאבון לב הוא כעת המקום שהטומאה בולטת שם ביותר בפיקוח הציונות.
והגם שחיוב ביעור ע״ז מצותה בכל ארה"ק, ברם י״ל שיהודים דרו בארה"ק מאז ומעולם אלפי שנים קודם הציונות, ותחת הישמעאלים וכן תחת המאנדאט האנגלי לא הי׳ מקום לביעור כזה. ואחרי שנוסדה מדינת ישראל, ניתנה מיד האפשרות אל כל יהודי לבער כל תועבה מאדמת הקודש, אבל הי׳ צריך להסתכן מצד השלטון הציוני, שלא רק שהרבה מיד פיקוחו הקפדני על כל תועבה, אלא שנתן לכומרים ולמיסיונרים כל האפשרות להעביר לשמד אלפי ילדי ישראל, ר"ל. והנה פירש הרמב"ם ז"ל בהל׳ דעות שבזמן כזה מחויבים לעזוב את הארץ ולצאת אל המדבר וכמו שעשה ירמי׳ ועיין שם. אולם אין הדבר הזה אפשר בזמננו שהמדבר שייך או למדינת ישראל וחיוב הביעור לא יסתלק ממנו, או ששייך לערבים שבודאי יהרגו כל יהודי שימצאו שם. וע״כ היהודים הכשרים בארה"ק לא מצאו עצה אחרת רק לכה"פ להפגין ולזעוק חמס נגד השלטונות, ולעשות כל הפעולות והמעשים להרבות הקדושה, ולהראות בזה שאינם מסכימים כלל לתעלולי השלטון החפשי. עכ״פ י״ל שהציונות באה בגבולם ולא הם בגבול הציונות שבאה רק לפני כחמשים שנה, ואם יעזבו הכשרים את הארץ הרי בודאי נותנים יותר מקום לריבוי ההפקרות ח״ו, וכל יהודי כשר בארה"ק דוחה הרבה מן החשכות הנוראה עד ירחם ד׳ וישלח גואל-צדק ב"ב.
ועכ"פ דין הר-הבית שונה כעת מדין כל ארה״ק, שהרי רק עכשיו נעשה כל יהודי בעה"ב עליו, ואם אינו הולך לכותל יכול לומר שלא ניחא לי׳ כל ענין הכיבוש, אבל ההולך להתפלל שמה, הרי מחויב להתאזר עוז לנתץ כל תועבה הנמצאת שם ולשכור פועלים או יהודים שיכנסו להר-הבית לנתץ כל תועבה או לכה״פ לסגרו על מסגר. ולא שייך לומר שיש כאן פחד אומה״ע שהרי דין זה הוא מצות-עשה חמורה בתורה ואין חכמה ואין תבונה ואין עצה וגו׳. ואע״פ שרואים שגדולים וטובים הולכים להתפלל אל הכותל י״ל שמתוך התפעלותם לאו אדעתייהו להתעמק בסוגיא חמורה זו ולבוא, למסקנת הגה״ק בעל עה״ג ועה״ת.
ועיי״ש בעה״ג ועה״ת שיסד טעמו על ענין ע״ז ועל ענין הפריצות השוררת שם. והנה בנוגע ע״ז הרי אדרבא, שלטונות המדינה עושה כל השיפורים והתיקונים במקומות השיקוצים וקוראה לכל עובד ע״ז שיבואו אפילו מארץ מרחק, לעבוד הגילולים בארה"ק, בעה״ר.
ושפיר הביא כ״ק האדמו״ר שליט״א ראיותיו מעניני הש״צ וכו'. והרי בנד״ד ההנהגה החדשה היא יותר גרועה, שחפצים שהיהודים יתפללו אצל הכותל מעבר מזה ויתנו הסכמתם לעבודת השיקוצים מעבר מזה, במקום המקדש, בפיקוחו של שר הדתות היהודי. וזהו ממש כמש״כ רש״י ז״ל בפס' 'ולא תקים לך מצבה שעשאוה חוק לעכו״ם'[4], הגם שהיהודים במצבתם דעתם לשמים, אבל כבר נראים כמסכימים שיהי׳ להם זה בשיתוף עם העכו״ם. ואע״פ שמצבה מפורש בתורה, אבל יעוי' נא בחינוך מצוה תצ״ג, בטעם המצוה הזו, שהיא כדי להרחיק ולהשבית כל ענין ע״ז מבין עינינו ומחשבותינו וכו׳ עכ״ל, והיינו בכל מקום ובכל זמן בכל הדומה לזה.
מתוך כך מתברר שהיות ואין כל סיכויים שהציונים יעקרו כל מיני ע״ז מארצנו, ע״כ המניעה הזו חלה עד ביאת גואל צדק ב״ב, כך יש להבין דע״ק של הגאון המחבר שליט״א בעה״ג ועה״ת. ועיי״ש בעה״ג ועה״ת שהלכך תיקנו אנכה״ג לומר בנס חנוכה ופינו את היכלך וטהרו את מקדשך, כי זה הי׳ עיקר הנס, ואלולא היו מטהרים המקדש מגילולי היונים לא הי׳ הנס נחשב לכלום אע״פ שכיבשו כל א״י.
משכ״ת ידידי הגרא״א שליט״א בדבר הצלת אחב״י בארה״ק, הרי גם בעה״ג ועה״ת הזכיר זאת כמה פעמים, שהשי״ת ריחם על עמו והצילם מהרג רב, ובקהלתו גזרו תענית והרבו בתחנונים שד׳ יציל את אחב״י בארה"ק מיד רשעי הערבים שבאו עליהם ר״ל, מיהו הוא חוקר לדעת מדוע שלח השי״ת ישועתו ע״י אנשים בלתי מהוגנים ובלתי ראויים להיות שליחי ישראל ועיי"ש באריכות דע״ק שלא הי׳ צורך כלל בכל המלחמה והי׳ אפשר להשתיק הערבים בכמה הנחות, ובעיקר שלא הי׳ רשות לציונים להניח קרבות ללא רשות בי״ד, שרק להם בלבד הרשות לקבוע אם יש צורך לצאת למלחמה או לאו.
והנה מה שמפליא פלאות בס׳ עה״ג ועה"ת הוא עצם גישתו של כ״ק המחבר שליט"א לבירור הלכה זו, שאינו מתפעל משום דבר שבעולם, וחובתו כמורה הוראה בישראל לדון ולהורות ולהסיק מסקנות לאמתה של תורה, אף בבעיות הזמן הכי קשות, אינה סולדת בפני שום כוח ורוח סערה שבעולם. יקוב הדין את ההר וההלכה צריכה להיאמר, בין אם תמצא חן בעיני בני הדור ובין לא, והגה״ק המחבר שליט״א, מקיים את ה'ולא תגורו בפני איש' בכל פרטי דקדוקי המצוה הנכבדה הזו.
ולמעשה, הרי השמעת חוו״ד בכל האבעיות שצמחו ועלו עם המאורעות והמעשים הרבים בארה"ק, כרוכה או בסכנה להופיע כשונא ישראל בעיני ההמוניים המושפעים ברובם מבעלי העתונות הכללית, או לאידך גיסא, ליפול בקירוב הדעת לציונות ולהסכים לה ולהנהגתה בעניני ישראל הכי יסודיים.
וסוכ״ס הרי גורל היהודים החרדים בארה"ק מהודק כ״כ עם גורל הציונים והחפשים וסכנת הערבים משותפת לכולם ביחד, ובטחונו של זה הוא גם בטחונו של זה. ברם דא עקא שהנהגת כל הארץ מסורה ביד חפשים ומחרפי אל וכל מעשיהם נעשים לפי דעותיהם החפשיות ורצונם לעקירת דת קודש, עולה אצלם על כולנה, ומתוך כך הרי הם מגדילים הסכנה פי כמה ח״ו, ישנם מאחב״י שאחרי הגבורות והנצחונות של הצבא הישראלי, נתפעלו כל כך לכל מעשי הציונים שכבר גמרו בנפשם שאמנם השלטון החפשי הזה הוא הכי מוכשר להנהגת כל בית ישראל, ונטו שכמם לסבול עול מלכותם עליהם וסוגרים עיניהם מלהביט לתעלוליהם וגזירותיהם לעקירת הדת.
מאמינים הם בכל לבם שבעניני הפוליטיקא, מלחמה וכיבוש וכו׳, יש לסמוך על השלטון החפשי שהרי הם מבינים ביותר את כל המקצוע הזה.
לדעתם אסור להוציא דבר בקורת או מוסר נגד השלטון החפשי, כי בזה מערערים יסודות בטחונם של כל ישראל בארה"ק. מיהו דעה כזו בטלה מעיקרא והיכן מצאו דעה כזו בש״ס ובפוסקים, שעל תיקוני הכשרות אין למנות בעלי עבירה ועל עניני פיקוח נפשות והנהגת כל המדינה יעז למנות פושעי ישראל[5], ומאי נפ״מ לדינא, ואינם משכילים לדעת שבדעה זו נותנים תוקף להשלטונות לא רק בעניני מדיניות, אבל גם בכל עניני דת קודש, ובפרט עכשיו שכל השמאליים עשו יד אחת, ד׳ ירחם על הסכנה הצפוי׳. והנה למעשה הרי החפשים אוחזים ביד בכל תקפם ולא יצייתו לנו כלל, אבל עכ״פ מהיכן ההיתר להחניף להם ולקבל מלכותם באהבה[6].
ועלינו להאמין שסכנת ישראל ח"ו היא רק כשעוברים על דבר ה׳ ובטחוננו השלם הוא רק כשמקיימים אותו. בעלי הדעה הזו, הרבה מהם זהירים בבתיהם בכל דקדוקי מצוה, ואם יראו מי שהוא עובר על מצוה קלה או מנהג ישראל, יוכיחו אותו אפילו ברבים, אבל בנוגע השלטון החפשי במדינת ישראל, אף כשנוגע לעיקרי יסודות הדת, מוכנים הם לנשוך כחמור את כל מי שירהיב עוז בנפשו להשמיע מתוך כאב לב, איזה דבר ביקורת עליו.
ומה טעם יש לכל יראת שמים שלהם, אם הציונות וחורבן הדת שלה יקרה אצלם מהכל.
ישנם כמו כן בני תורה וגדוליה שמבכרים לא לראות כל המתרחש בעולם היהודי ואינם מתערבים בשום דבר, ואחת עבודתם ללמוד וללמד ולגבר חיילים בתורה וי״ש, והבטחתם, דבריבוי התורה השקר יפול ממילא. אפס השקר ג״כ אינו עומד במקום אחד ויש לו חיל עצום למשמעתו והוא הולך ורב, בעוה״ר.
לעומתם ישנם בני תורה שמשכילים לראות את המחיצה הדקה מן הדקה המבדלת בין האמת ובין השקר בנדון זה, וכמו ההבדל שבין הטמאה והטהור שהיא רק כחוט השערה. מרגישים הם בעצמם שצריך לצאת ידי שמים ולהשמיע את דעתם על ההבדלה הזו שבין האמת התורנית לבין השקר המופץ מהמושפעים ממעשה הציונות, אבל מפחדים שבאם יפתחו פיהם באיזו ביקורת על הציונות, הרי יסקלום בחרפות וגידופים כשונאי ישראל וכמפשרים עם הערבים, וע״כ בחרו להם השתיקה וסוברים שדניאל ניבא דוקא עליהם באמרו, והמשכיל בעת ההיא ידום.
אולם רואים אנחנו שחביון השתיקה הזה עוזר הרבה להגברת כוחות מפירי התורה שידם הולכת ותקיפה, ועל כן כמה יש להחזיק טובה לכ״ק הגאון המחבר עה״ג ועה״ת, האדמו״ר שליט״א מסאטמאר, שכמדת מנהגו מאז ומקדם, מורשת אבותיו ורבותיו הקדושים זי״ע, לא חת מפני כל ובירר הלכה זו בדעת תורתו הגדולה ואף שאינה נעימה להרבה בני דורנו, אבל קבע כבמסמרים מסך מבדיל בין כל מה ששייך לקדושה ובין כל מה שיש להרחיק.
__________________________
[1] ראה עוד מאמרו של ע. סופר, כניסה להר הבית - ע"י הרב גורן (התפרסם בקובץ הרבני חדשי 'הפרדס', חודש מר-חשון, ה'תשל"ח, חוברת ב' שנה נב, עמ' 5-6).
[2] רבי אפרים אליעזר הכהן יאלעס זיע"א,נולד ביום ה' בשבט ה'תרנ"א. היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה במשך למעלה מארבעים שנה. מחבר שו"ת דברי אפרים אליעזר. שימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. נפטר ביום כ"ה בחשוון ה'תשמ"ט.
[3] כפי שכבר הוכח במציאות רבבות פעמים.
[4] כפי שכבר הוכח במציאות רבבות פעמים.
[5] פירש"י, דברים פרק טז פסוק כב: 'ולא תקים לך מצבה - מצבת אבן אחת להקריב עליה אפילו לשמים.
אשר שנא. מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאוה אלו חק לעבודת כוכבים'.
[6] הרא"ה זיע"א, ספר החינוך, מצוה תצח - שלא להקים עלינו מלך נכרי: ...'ונוהג אסור זה לענין המלוכה, בזמן שישראל על אדמתן בישובן, והיא מן האזהרות שהם על כלל הצבור, ולענין שאר שררות שבישראל נוהג אסור זה בכל מקום שהם, שאסור להם מן התורה למנות על הצבור אדם שאינו מבני ישראל.
ומשרש המצוה. אתה דן, שאסור גם כן למנות על הצבור אנשים רשעים ואכזרים והממנה אותם מפני קרבה, או מיראתו להם, או להחניפם, לא תסור רעה מביתו, ועל קדקדו חמסו של אותו רשע ירד, ומי שלא יירא מכל אדם להועיל לרבים בכל כחו שכרו יהיה אתו מאת השם תמיד בעולם הזה, ונפשו בטוב תלין לעולם הבא, וזרעו יירש ארץ'.
[7] מסכת סוטה, דף מא ע"א-ע"ב: 'אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה... תנא משמיה דרבי נתן באותה שעה נתחייבו שונאי ישראל כלייה שהחניפו לו לאגריפס'.
Comments