מדינתם בחירות התבדלות קבלת כספים

רבי נפתלי הירצקא העניג[1] זיע"א, שו"ת תפארת נפתלי, יורה דעה, סי' נה, עמ' קג-קה:

'ב"ה, אור ליום ה' לס' והייתם לי סגולה, תשט"ז לפ"ק, פה ניו יארק יצ"ו.

החיים והשלום, וכ"ט לכבוד ידינ"פ הרבני המו"מ בתו"י וכו' כש"ת מו"ה נ"י שו"ב דק"ק יצ"ו.

אחדשה"ט באה"ר. גי"ה קבלתי ויעזור לו השי"ת רפ"ש ולב"ב בקרוב. סיבת איחור תשובתי עד כה, כי ראיתי שמע"כ נ"י עומד חזק בסברתו באופן שדיעותינו רחוקים המה זה מזה יותר ממזרח למערב, ע"כ להשיב בענין הזה נראין כדברים בטלים, עכ"ז מחמת שהטריח א"ע מעכ"ת באגרת ארוך כ"כ, אחשוב שאין נכון לשתוק לגמרי, וגם אולי יחשוב עלי איזה דבר אשר לא כן, ע"כ אשוב בקצירת האומר.

ראשית מה שכתב שטעותינו וטעות מרן מסאטמאר (שליט"א) [זלה"ה], הוא מחמת שאין אתנו יודעים רק הטענות מצד אחד, ומעכ"ת הוא מבפנים ואנחנו מבחוץ. מאד אני תמה ע"ז כי בחורשיא קא אכיל לי' (יעיין פי' רש"י מסכת שבועות דף ו' ע"ב), כלפי לייא, אילו אמר זה על רבני א"י, היה אמת נכון הדבר עליהם, שאינם יודעים אפי' מצד אחד מחמת שהם משוקעים ונבלעים בתוך הבל פיהם הכופרים ששרוים ביניהם, ושולט עליהם הרוח שקר כרוחו של נבות, ובפרט שרואים אנחנו שבדור הזה מעשה שטן הצליח בעו"ה, ע"כ גם על הרבנים הללו הצליח בעו"ה להיותם סרים אל משמעתו.

לא כן כ"ק מרן (שליט"א) [זלה"ה] שידוע ומפורסם ידיעתו בכל תהליכותיהם ותחבולותיהם לא נעלם ממנו דבר קטן ודבר גדול, כל החכמים הבאים לשמוע חכמתו תמהין על בקיאתו בכל מילי דעלמא, ויודע מכל דברים הנסתרים וכמו שאנו שומעים ממנו בכל עת ידיעתו בהם. וכעת כותב מעכ"ת ממש להיפך.

ומ"ש מעכ"ת והעתיק לי דברי החזון איש זי"ע ביו"ד (סי' ב' ס"ק ט"ז) בענין מורידין ולא מעלין למה לא נהוג בזמנינו וז"ל, נראה דאין מורידין אלא בזמן שהיה נסים מצוין ומשמש בת קול וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרים אז בנליזות במיוחדות בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשפים גדרו של העולם, שהכל ידעו כי הדחת הדור מביאה פורעניות לעולם, ומביאה דבר וחרב ורעה בעולם.

אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה ושיהי' בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו, וכיון שכל עצמנו לתקן אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות האהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת עכ"ל.

וע"ז סיים מעכ"ת, היוצא לנו מזה כי עכשיו בדורינו אין להתנהג בשיטה הזאת כמלפנים, לא כדורות הראשונים האחרונים, עכשיו הוא העת לקרב ולא לרחק לתקן, ולא לה ולא לצאת באלימות בזרוע.

מאוד תמוה לי שכותב בדברי החזו"א כוונה זרה שאין בדברי החזו"א רמז ורמיזא מזה, (בדברי החזו"א עצמו יש לדון הרבה אם הלכה כדבריו, שהרי כל הפוסקים לא חלקו בזה לשנות הדין בזמנינו, ובודאי דלא סבירי להו כך, אבל לעניננו אין נפק"מ כדלקמן) ומזה ידין על עצמו כיצד המה בטעות בכל הענינם אותם הרוצים להסכים באיזהו דברים עם הכופרים, ואבאר, הלא החזו"א מדייק וכותב אין "במעשה" ההורדה גידור הפרצה הנה הוא כותב תיבת "במעשה" ומזה אין המדובר בזמן הזה (כי אין אנו עוסקים כעת להורגם), רק לקיים דברי דהע"ה (תהלים קל"ט כא) "הלא משנאיך ה' אשנא וגו', ופסוקים הללו המה תורתינו הקדושה שלא תהא ח"ו מוחלפת, וסוף דבריו כותב: ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת. דייק לכתוב "במה שידינו מגעת", הנה מי פתי יסור הנה לחשוב על אותן הכופרים שידינו מגעת להעמידם בקרן אורה, וכי עוד הנסיון לא הגיד לו כלום מזה, אתמהה!!!. גם מהחסידים העמידו המה בקרן חשכה בעו"ה, לא ינקה כל הנוגע בם ר"ל, אין להאריך בדבר הידוע ומפורסם. ובאמת החילוק נכון ומבואר, כי איש פרטי בעל עבירה יש תקוה להחזירו למוטב, אבל עדת מרעים "ארגניזאציא" ע"ז כתיב בני אל תלך בדרך אתם, ואשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו', כי לא הספיקו את עצמן בהסתת היצר שע"ז הבטיח הקב"ה בתוה"ק ואתה תמשול בו, אבל המשתתף את עצמו עם רשעים שכוללם יסיתו אותו ואין קץ להמפתים אותו ורגליהם לרע ירוצו וכל באי' לא ישובון.

ומה שכתב שכולם משוחדים שמה חוץ מהחסיד ר' עמרם (שליט"א) [זצ"ל] (וא"א בענין אחר שכולם נהנים מהנהלת הממשלה ומהספקתם). אה"נ ע"ז אנו דנים ואומרים, שמפני זה א"א להנצל מדיעות כוזבות שלהם, ומי שניצל מהם הוא דרך נס ואין סומכין על הנס ע"כ מי שלא נסע עדיין לשם למה יסע ממדינות אחרות לשם לעמוד במקום סכנה ולסמוך על נס ולאו בכל יומא מתרחש ניסא ואל תאמין בעצמך.

ומה שכתב על הרבנים דשם, כבר הורה זקן. רח"ל מהאי דעתא, יש הוראה כעת להתחבר עם המינים והכופרים בביאת המשיח, וכי ע"ז אמרו כבר הורה זקן, כבר כתבתי שמעשה שטן הצליח, ומובן שעל הוראת מרן מסאטמאר (שליט"א) [זלה"ה] א"א לומר שעצת השטן הוא, כי אין לו שום הנאה מזה רק רדיפות וצרות ובזיונות ואפילו מאותן הקוראים א"ע חסידים.

ומה שקורא אותו 'יחיד'. לא כן הוא, הרי אפי' בא"י כמה צדיקים יש שעומדים בשיטתו, ובפרט כאן ישנם רבנים גדולים וצדיקים הרבה שעומדים בשיטתו,

ושיטות שכנגדינו המה המועטים, ורק בהצטרף יחד עם רבני אגודיים ומזרחים וכו' אז יצטרפו להיותן רוב.

ומה שכותב וסופר ומונה כל ההצלות שמרויחים עי"ד השתתפות עמהם, פליאה לי שלא ידע מעכ"ת מהמשל האמיתי שכבר היה נדפס זה רבות בשנים מההצה"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זצללה"ה על הציונים והאגודיים, איש אחד רצה להנקם משונאו וביקש ממנו אכסניא ונתן לו לינת לילה, וכאשר ראה שהבעה"ב וכל ב"ב ישנים, קם ממטתו והבעיר את הבערה בביתו סביב, וכאשר ידע שא"א לכבות האש הנורא עשה רעש גדול והקיץ את הבעה"ב ועשה עצמו כמציל וזרק שולחנות וספסלים החוצה, ויהי בבוקר כאשר נשרף כל אשר לו והבעה"ב הלך ילך ובכה במר נפשו, וסיפר לשכיניו כל אשר קרהו, ורק זה הצלחתו שיש להודות להאורח הנכבד הלז, על אשר הציל לו מעט מהונו ומרכושו במס"נ, כי לולי עזרתו היה נשאר ערום בלי גווייתו ואדמתו. כן המה הרשעים המה גרמו לנו השחתה הנוראה שריפת גוף ונשמה ועכשיו המה המצילים, והקב"ה, לא הוא כגיבור לא יוכל להושיע, זה הוא המינות והאפיקורסות שנתפסו בעו"ה, ואפילו יהי' המה המצילים, וכי מותר ליהנות ולהתרפאות ממינות והמתחבר להם הרי הוא כמותם, ימחול לעיין בתשו' מהר"ם שיק (חאו"ח סי' ש"ו) בענין החלוקה מהנעלוגין, ובתשו' בית הלל (סי' ח') מה שהשיב לההצה"ק מהר"י מבעלזא זצללה"ה, וכל זה הלכה פסוקה באין חולק, רק החולקים המה אותם שיש להם תורה חדשה בעו"ה. ועוד יש לדבר מזה הרבה ואלו כל הימים דיו וכו', ע"כ אשים קנצי למילי.

ובמה שכ' על דברי חזו"א שעכשיו הוא העת לקרב ולא לרחק, יעיין בתשו' מנחת אלעזר (חלק א' סי' ע"ד) מה שכתב על תשו' מהר"י אסאד (חיו"ד סי' נ') שכ' "ויותר טוב לקרבם בזרוע" שהוא כנגד דין המפורש בש"ע יו"ד סי' של"ד סעי' א'.