חיפוש
מכתב עוז של תורה
למען אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת כ"ק האדמו"ר מחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון 'הריי"ץ' זיע"א, הנני שמח להביא עלה לתרופה בשם מכתב עז של תורה[1] (מובא מתוך הספה"ק תיקון עולם, מכתב לה-מג, עמ' מב-נה):
'לה. מוכיח במישור שהאגודה נטתה מני דרך אבות, עזבה מקור מים חיים של נחלי אמונה נהר רחובות, ובמשעול צר בארות נשברות לה חצובות, את להט החרב המתהפכת דקרה בחדרי ישראל והלבבות.
וזהו לשון המכתב גלוי !
מכתב גלוי.
אל כבוד "מועצי התורה" אשר במדינת פולין יצ"ו וביחוד אל כבוד הנשיא האדמו"ר שליט"א מגור, ואל כבוד הסגן, האדמו"ר שליט"א מראדזין[2] ד' עליהם יחי'.
אחד"ש כבוד התורה.
מרבית דברי, יסלח כת"ר שליט"א יאזין נא ויקשיב, כי נשמת אב קדוש - אשר מסר ונתן נפשו הטהורה' בעד אחינו בית ישראל, תורתינו, והדרתינו, בגאון יעקב - זכותו יגן עלינו, שפתי יניע, פקודתו החזקה עמוד כצור, באיתן האזרח, תלבבנו, ולזאת בהגיגי תבער אש,
חיי הלאום, עם אלקי אברהם, תורתו, יהדותו, וגורל הדור הבא, אצלני בוא בכתובים, לכתוב את אשר כתבתי, במכתביי הקודמים, לכת"ר שליט"א. לכבוד אחיו הרה"ח הרמ"ב שי"ן, ולדאבון לבבי במכתבי המענה, לא מצאתי ענה אף על אפס קצה שאלותי.
תם אני ולא אדע, האם לצון חמדו להם, שרי פקודי החיל במערכת החרדים לצחוק בדבר, אשר תוצאותיו בלתי מובטחים, ואדרבא מרעישים ומפחידים את עדיי היראים והחרדים לדבר ד'.
אנחנו יושבי ארץ מדינתינו, נשינו טובה, בכי' מסיטרא דא, וחדוה מסיטרא דא, לראות נערי בני ישראל, מתאבקים בגבורה עצומה, ומפרפרים בכח עלומים, - יברכם השם - למסור נפש, על לימוד התורה באהבה וחיבת הקודש כמסורת אבות, לשם השם הנכבד והנורא.
ישראל עם לביא - ירום ד' קרנו - את גאונו לא יתן למרמס.
בכל זה הנה כל אחד נותן נפשו להחזיק את התורה ולומדי' ידי העומדים במשמרת הקודש יחי', וידינו מלאות עבודה, לחזק את ידי החרדים העוסקים בשארית כחם, יחזקם האלקים בהחזקת מוסדי התורה' כטהרתה וכנתינתה, לנחם את קהל התלמידים יחי', ולהרים רוחם ושאיפתם, לבבנו מלאות תקוה. במחזה נעימה, אשר בארצות המערב, פולין, ליטא, לאטווע, שבינה שרוי, איש ת"ל לא יפריעם מעבודתם בקודש, ומיחלים אנחנו למועד המאושר שנתאחדה, ויסעד לבבינו, בעזרת גבורי התורה והיראה, ואז קנאת סופרים תרבה חכמה.
עודנו מתמוגגים בצערינו וחולמים חלום עתיד המקווה, הנה בפתע פתאום חזות קשות הוגד לנו, החובבים, הציונים, והמזרחים, הוריעו בקול תרועה. במחנה העברים, לאמור, רבני ישראל. אדמור"י פולין שליט"א, בונים את ארץ הקדושה, ילדי ישראל שמעו, עת לעשות בשביל עמינו, בעד ארצינו, ארץ אבותינו, הפרו תורתכם, קומו עמדו ושמעו בקול מורים נאורים, היודעים לנהל את העם כפי דרישת החיים, כחות צעירים, עלו אל הארץ, וכבשוה, התבצרו בה, הנה היא רחבת ידים מלאה מקום עבודה לפני כל. מהרו אחינו באו אל ארץ אבותיכם, הבטוחה מפרעות ומשטמת היהודים, מחוקקי עם פתחו שערי ארצנו לפנינו אל תחוסו על כל, טוב הארץ תאכלו.
ואשתומם על השמע האם כה יסור יסרנו ה' לא יחוס ולא ירחם, האם גם האור נהפך לחשך, חרדת אלקים תלבישנו, ומנוח לא ידעתי, ואערכה שאלתי ובקשתי לכת"ר שליט"א, להגיד לי, האמת השמע כאשר דברו וביותר מדוייק התהללו) הציונים כי כת"ר שליט"א נסע לאה"ק ת"ו, ויקנה נהלת שדה וכרם, ליסד בתי חרשת עבודה ? ואבינם באגרותי, כי בזה נותנים יד לחובבים וציונים, ואשלחה צירים נאמנים, לידע פשר דבר להרגיע רוח היראים יחי', ורוחי אני, ואדרשה, כי יודיעו בעתוני העברים כי שקר בדאו, מטיפי הציונים, לאמור אשר כת"ר אדמור"י פולין והרבנים שליט"א, אחזו בארץ ישראל, להרחיב ישיבה החומרי, בחרשת ובמעשה.
כהיום מונחים לפני שלשה מכתבים, והרצאה כללית מענה על מכתבי המכתבים, מכת"ר שליט"א, מכבוד אחיו הרה"ח הרמ"ב שי"ן, ומאת הצירים החסידים וכו' אשר בקרו עפ"י בקשתי את כת"ר שליט"א, את האדמו"ר מראדזין שליט"א, את האדמו"ר מראדזמין שליט"א, ועוד, והרצאה כללית מאת אחד המיוחד באנ"ש שי'. אשר הואיל לבאר מהלכי הענינים התרדותם שכלולם, והתפתחותם מזמן לזמן, וזאת אשר הרימותי, מכל האמור בארבעת המכתבים הנזכרים.
בפרוץ המלחמה, גדלה יראתם, שלא יגעו חיו בשמירת הדת יסדו אגודת ארתדוכסים, בשם שלומי אמוני ישראל" אשר בה גם מחלקה לחזק ישוב א"י עפ"י טהרת תוה"ק, שלא לנגוע כקוצי ש"י - לוקח מאת מכתב כת"ר שליט"א.
כאשר יצא א"י לרשות אחר, שרוצה ליתן חרות וממשלה להבאים שם נשאר אצל הרבנים שלנו, כדי שלא יקדמנו החפשים, נכון שהיראים יקדימו ויסייעו שיתרבה הישוב מהחרדים, אבל ח"ו לנו להתחבר עם הציונים, להשמיע זאת על העתון אין מהצורך, - ממכתב כבוד אחיו שי"ג – אחרי הדעקלעראציע של בלפור, שתנתן א"י לישראל, עשה אדמו"ר מגור שליט"א אסיפת "מועצי התורה" ויעשו קרן ארץ ישראל וקרן הישוב עפ"י התורה והמסורה ואחריו נמשכו הרבנים מחסידיו יהי', ויבוא בברית עם "אגודת ישראל" וביחד, עושים תעמולה, לבנות את הארץ, מענה האדמו"ר שליט"א מגור כי אינו מוצא שום איסור בישוב הארץ, ויש לו ראי' מהגמ' (דב"ב יד"א) ר' ינאי נטע ארבע מאה כרמי ולומד שם הפי' בגמ' שהוא בשביל ישוב הארץ עוד זאת כאשר באים אנשים בשאילת עצה, איך שצריכים לנודד ממקומם ומדינתם, כאשר שערי א"י פתוחים האם יאמר להם ליסע לאמעריקא, הלא טוב טוב לו להורות להם הדרך לא"י, בהיותו בא"י באו אליו, היראים יחי' בבקשה כי ירחיב את הישוב, בעיניו ראה אשר בשם יכולים היהודים לילך במלבושי יהודים, אפי' בבגדי לבן, ופאות הראש, הערבים והישמעאלים אינם מוחים בזה כלל.
מענה האדמו"ר שליט"א מראדזין, מה שהנני אומר, קרן בנין הארץ הוא טעות כ"א קרן ארץ ישראל, והכוונה לקיים מצות ישוב ארץ ישראל, ובזה הי' מעל שהי' צריכים לחזק את הישוב שהי' מקודם ולא לבקש חדשות, הוא נכנס בזה מפחד אונס הלימודים (צוואנג שולע) וישוב א"י נעשה בכדי שלא יפלו הבאים שם בידי הציונים אשר דרכם לגלח ולחלף כו', ולא יוצרכו לפנות אל הציונים עוד[3] - ממכתב הצירים יחי' - בתחילת ביאת האשכנזים בתחומי פולין, נתעורר הרעיון אצל חסידי גור, ליסך אגודת ארתהדוכסים אשר על זה עוררו אותם, עסקני הכלל באשכנז, והטעימו זאת ביראת רשת אונס הלימודים (צוואנגס-שולע) וע"כ יסדו אגודה יסודי התורה" ללמוד את ילדי ישראל תורה על טהרת הקדש, שפת המדינה, ולימודי חול, ורבים מהאדמורי"ם שליט"א, לא הסכימו ע"ז, ובאסיפת האדמורי"ם שליט"א כט"ו איש יחי', הוחלט שלא לעשות דבר בזה, ודי לצרה בשעתה ח"ו היל"ת.
וגזירא עבידא דבטלי, אמנם דעת חסידי גור יחיי, התגברה, ליסד מוסדי יסדי התורה הנ"ל ועסקני אשכנזי בעוזרם והוציאו עתון ארתדוכסי והאדמורי"ם שליט"א עומדים מרחוק, אמנם כאשר גם ממשלת פולין גזרה חוק אונס - הלימודים (צוואנג־שולע) אף שת"ל עדיין לא יצא לפעולות (והתקוה לד' אשר לא יצא, וישאר על הנייר) מצאו לנכון גם שאר האדמורי"ם שליט"א להתקשר בהאגודה, לחזק מוסדות התורה והיראה, בדבר א"י מבאר בהרצאתו כאמור
ואשר אדמו"ר שליט"א מגור משתתף ונותן כחו להזק דרכי החינוך לבנים וגם לבנות, אשר על זה יסדו בית ספר חבצלת" - תוכן ההרצאה כללית – די והותר החומר, במכתבים והרצאה זו, להבין ולידע את המצב כאשר הוא יסודו התפחותו, ושכלילו.
עיני חשכו ר"ל מראות אי שמים על השגגה הנוראה, התמימות האיומה אי שימת לב מרה קור וקפאון, וכמעט שהנני נאנק דום, ואין מלה בלשוני לאמרה, אחת התברר, אשר כת"ר שליט"א פרץ גדרן של ראשונים ומר באשכולת מררת השביענו . עד כמה שלא יכבד עלי הדעה והדיבור, התערב בדבר אשר יכאב לב, כל ירא וחרד לדבר ד' הנה אושר ישראל ועשרו, תורתו גאונו, והדרתו, יגבר על כל, ושמירתם בטהרתם, הן הנה תעודתינו, על אדמות, את האלקים אני ירא בזיי, חיל ורעדה יאחזני בזכרי פקודת כל והלא אחרית דבר בראשיתה קשורה, עת עמוד האדם, ומה גם שר ופקיד, לפני כסא שופט, הוי' צבאות אלקי ישראל, נותן התורה יושב על כסא קדשו, משרתי עליון נאספו לפלס כל מעגל ופועל בהדרכת עם אלקי אברהם שמירת תורתו תומו וישרו, בעת ההוא טענות של הבל לא יקובל.
עלינו לזכור תמיד, כי האלקים בשמים, ואנחנו בארץ גבורי כחו ורק עושי דברו ית' ובכל אשר לנו עלינו לעשות את אשר ציונו ה' אלקינו מבלי התחשב עם תבונות בני אדם מדינים וידיעתם ארחות הממלכות והשקפתם מחוקקי העמים ושאיפתם, התורה והמסורה והנתונה אור לפנינו ומצות ה' נר לרגלינו, בהם חיי אבותינו, בהם נחי' אנחנו וחותם המדע והעוז, ננחיל לבנינו ודורתינו בהגיע עת פקודתינו השתות יהרסון שמים וארץ חדשים יבראון והאלקים את תורתו מאת עם קדשו לא יסור לעד. המתחשב.
לו. יסודי שיטת מועצי התורה.
פחד אונס - הלימודים הכללים. שמירת הדת. כיבוש א"י בידי היראים. מצות ישוב הארץ. המענה לנודד לאן ישום פניו. מנהגי היראים יחי' בא"י טובים. הישמעאלים אינם מפריעים בעד היהדות, דרישת יראי ד' כי ירחיבו את הישוב, מוסדי החינוך לבנים גם לבנות.
הפתולים האלו השתרגו יחדיו ותהי לרקמת מסוה על פני האגודות יסודי התורה" קרן ארץ ישראל" שלומי אמוני ישראל" אשר כת"ר שליט"א ירה אבן הראשה לבנות תל תלפיות, אשר בה הנה לדעת מועצי התורה יופיע האלקים, להושיע את ישראל מכל צר, והוא הוא המקדש מעט אשר בו יחזה כת"ר שליט"א שמירת היהדות עפ"י טהרת תוה"ק. מבלי ליתו לאיש לנגוע בה אפילו כקוצי ש"י.
אנכי טרם אגישה לברר, יסודי השיטה לסעיפי' חפצי לדעת חומר היסוד, ומקור מקומו הנאמן אשר עליו יתלה כת"ר שליט"א כל כבוד בית ישראל, תורתו והדרת קדש יראתו. והאם מועצי התורה" חשבו מחשבות, עפ"י התורה והמסורה, באחרית הדבר, אשר לא תמוש היתד התקועה במקום נאמן, ונגדעה, ונפלה. ונכרת, חיו וח"ו היו לא תהי' . משאת מנחת אלקים בקרב ישראל. המסורה והנתונה לנו בדמי אבותינו, אחינו ואחיותינו. בכל דור, זה אלפי שנים, והבלולה בדמינו גם אנחנו. ובכן אשובה לראשונה. לדרוש פתרונים מדוייקים ואחראים על כל שאלותי אחת לאחת אספרם.
היודע "מועצי התורה" דברי ימי ישראל. תורתו וגאונו באשכנז. המהפכה ר"ל בתורה ויראה באשכנז. מעינים וסיבתן. גבורי המלחמה בהמהפכה שריהם ופקודיהם בשני המערכות, תוצאותם ואחריהם!
היודע "מועצי התורה" הנעשה במחנה ישראל ברוסי' ופולין. בתקופת תק"ס-פ"ח ת"ר-ט"ז. מהפכת מלחמות קרים. תרט"ז תרל"ב. ארגת משטמת היהודים בקרב שרי הממלכה. במדינתינו. תסיסתה ים הצרות ברוח הפרעות והתנודדת מחני העברים משנת תרל"ט-נ"ט.
היודע מועצי התורה, התחלות התרקמות החובבים, סיבתן. משפט גאוני הארץ דבר מצות ישוב הארץ מהלך רוחם, ונביאתם התרגשותם ואזהרתם לכל עם ישראל להבדל מאת העדה הלזו להיות כי אחריתם לנטוש ולנתוץ כל הדרת קודש ואשר מעפילים לעלות אל הארץ, הוא נגד משפט התורה ונגד ציווי ואזהרת ה' ית' עד כי יקבץ נדחינו ע"י גא"צ בב"א.
המכיר כת"ר שליט"א, תכן לבות האשכנזים, הרבנים ועסקי הכלל. רוחם שיטתם ומהלך נפשם בטובתן של ישראל שאיפתן. וחריצות פעולתם בעסקנות הכלל ותוצאתם?
ההשתתף כת"ר שליט"א ברוח ועידת הרבנים בוילנא. ווארשא. פטרבורג. ומאסקווא. אסיפת עסקי הכלל. וגם אחדים מהרבנים. וביותר רבני אשכנזן בקאטאוויץ. האמבורג. פראנקפורט. ואחדים מהעסקנים בפאריז?
האם ערך בקרת במהלכי רוחם של הגאונים. מחזיקי הדגל. בהדרת קדוש הדת. (אשר כמדומה כי גם כת"ר שליט"א הי' מחבריהם. אז לעמוד חזק נגד כל מונע ומעכב.) ומהלך רוח. העסקנים המדיניים. והזוכר כת"ר שליט"א דעת מי גברה. האם ראה אחרית דברי האורים נבואות בני האלקים אדירי התורה. להזהיר את בני ישראל. מבלי הלוך אחרי מחוללי חדשות בכח ההתס. והדומה, אשר רק בשם תורה מסודרה. וחכמה מגוהצה. יניעו את לב ישראל. יגנבו ויכחשו את דעה העליונה.
הזוכר כת"ר שליט"א. אבירת דעת מחזיקי הדגל. לעצור בעד החפצים להניע. עגלת היהודים בגלגלי חיים חומריים לבד הזוכר כת"ר שליט"א גבורתם עמוד על משמרתם משמרת הקדש הם ידעו תעודתם אשר הם נשיא אלקים בקרב ישראל ובאי כח העם לעמוד לפני ד' ובכן עמדו ראשונה בכל עת מצוא ודגלם מתנוסס ביד קדשים האלקים תורתו ועמו אחד הם לא פחדו ולא חתו. מכל אשר על פני האדמה בטחו באלקי ישראל ויסוכו על עדתם מכל רע ויתאמצו בכל כחם את עם אלקי אברהם בקרן אורה תורה ותחי' א'.
המתחשב כת"ר שליט"א. עם שרביט האמת. ודגל חתום אשר הנחילונו אבירי הרועים העומדים לפני השם בארצות החיים זי"ע. היהודי אין בעולמו אלא. אחת. אם כי רצוץ הנהו כל הימים. פה ושם עוברים עליו גלי הים מאין הפוגות. מתגלגל הנהו מקצה הארץ ועד קצהו. בנפשו יביא לחמו. ואין קץ לעמלו כעוף יעוף אחר לחם חוקו. מן הרוח יקבצנו. ומאפס יקבצנו. אמנם אחרית תקותו בכל יגיעו כי תומו וישרו חום ישראל עתו עמו בן ואח. הוא להעם הא'. הכנסת יבנה. ובאונו בית המדרש יחזק. לשם יתן אגורת זיעו, מלחמו לבן תורה יפרוס. ממנו יקר ניחומו. בתורתו תורת האי יתנאה. ובמחצבת צור מחצבתו יתהדר.
את אדרת עוז האמונה הטהורה הלזו חום הא'. המקפת את כל בית ישראל ככהן כעם הארץ שמרו נשיאי ישראל כבבת עין בה ראו חלק א' ממעל אשר בלב איש היהודי אושר ישראל תחיית העם. בה התנחמו, בכל עת צר מצוק בה התבצרו ייעשו להם בתים. בתי תורה. בתי חסד, ובתי רינה ותפלה בה התחזקו עמוד נגד כל מפריע פרעות באי יעקב. ומרים יד בהדרת ישראל עם קודש, היוכל כת"ר שליט"א ליקח על עצמו אחרית דבר ותוצאות מפעליו ומה הערובה אשר יתן להא' ולעם הקדש יחי' החרדים על דבר ד' כי ישר ארחו ובטוח אשר רק אל הר הא' יוליכנו ואין בדרכיו כושל. לכו ונלכה באור העבר אשר הוא בסיס נאמן לכל מנביא מחולל דואג ומדריך ונמצאה כי בכל עת נשיאי ישראל אחזו בדגלם מבלי חת הרחיקו כל מורך ומוג לב. אשכנז ירוממה ד' הושברה, ל"ע - באשמת התגברות חכמתם המדינות על תורתם. ומדינתינו האדירה - יכוננה עליון כלומר רוסי ופולין, ליטא, לאטווא, ואוקריינא, נתנה יבולה בהרבצת תורה וגן היראה, תודה לתעמיות כהני אל . אשר שמו פניהם כצור, מבלי נתון רמוס הדרת ישראל לכפוף ראשם ולהלך בעקבי העסקנים המדיניים, הם נשיאנו ידעו נצור עץ החיים והדעת להגביר צורת ישראל על החומר להשתמש כעסקנות המדינית כפי הצורך שמור צור מעמדם, לא צעדו בגבול אחרים אבל בכל אדיר כחם, לא נתנו לא' בטוח מדרך בחצרות דגלם.
לז. פחד אונס לימודי חול
אי׳ הייתם, במשך העשרים שנה אשר עסקני אשכנז, פטומי חכמה - בלא תורה - משובצה בהסתדרות יבשה, ומספרים צנומים, חרדו עלינו החרדה הזאת לאמור, הזהרו מפני אונס הלימודים איש האלקים נשיא הנשיאים והישרים זי"ע, שחק עליהם ועל הפחדתם וידבר אליהם לאמור אם כה תאמרו, אשר עלינו לפחוד מאונס הלמודים בלימודי חול, האם זאת העצה היעוצה כאשר תייעצו כי אנחנו בעצמינו נעשה חדרי לימוד בהתבוללות לימודי חול, איך תייעצינו הבל אשר בידינו נמות ח"ו את ילדי ישראל מפחד ומורך לב את הברור בהאולי ופן לא נחלף ברור הדבר במופתי יום יום כי חכמת החיצוניות תגדע ח"ו כל בן תורה ותפארת הדרת קודש ממנו תכרית והאם כל אלה נעשה אולי יכריחו ויאנסו בלימודי חול, עלינו לרעות את ילדינו, באהלה של תורה לפרנסם ולזונם בבשר ולחם אל אונס הלימודים. בבית המועצות. ושר ההשכלה. תקותינו חזקה כי יברא אלקים את רפואתו ואנחנו לא נדע. ולא נוכל לעבוד את ד'. בדבר. אשר תעב הוא לד'. והיתכן כי זאת האלקים דורש מאתנו. דברים כמו אלה הנני קורא מכתבים אגרות . ושיחות מענה. לעסקני אשכנז וצרפת. המראים על מתינות. חוזק ותום.
עתה אשר לא עלינו. חוק אונס הלימודים (צוואנס שולע) ערוך בבית המחוקקים במדינתכם, מה עשיתם בזה, האם שמתס דעתכם ולבכם להפריעו, להראות אי נחיצותו, בהדרכים מדינים להגיד להממשלה, משפט דבר אונס הלימודים, בהנוגע לעם ישראל עפ"י התורה, תורתינו חפשית הוא מכל חוק וממשלה, תהיי איזה שתהי', אין בכח שר ומלך, לחוקק לנו חוקים אחרים מאשר נתן לנו האלקים, ואשר עם ישראל את תורתו לא יטוש מצותיו והדרתו לא יחלל, בריתו את האלקים לא יפר, ואתם במחילת כבודכם הורדתם כבוד התורה והיראה חיללתם אותה, בזותם את דבר ד' מלאתם עפר בעיני כל היראים והחרדים לדבר ד', אשר בכל מרחבי המדינות ותחללו את הדגל, בחותם ידכם על אגודה מסודרה, באיחוד התורה והחכמה לימודי התורה, שפת המדינה, ולימודי חול, עוד בטרם באה עדיכם, גם כל חוק אונס לימורי' הנכם מתבצרים ומתבוססים לבנות בתי קבר ר"ל, להיהדות וגאון ישראל, ובחרדת תם, על כתפכם תשאו, מגדלים בנוים לתלפיות בשם נערץ יסודי התורה" אשר כותליו משוחים בשמן המר דרור לכל הארץ. למודי חול שפת המדינה בחדר בני ישראל על רצפת שמירת תוה"ק והדת בקוצי ש"י.
אמת הדבר כי איש אין בארץ אשר יוכל לדרוש מידכם בדברים ברורים וחתוכים וסגנון נמרץ, אבל נשמת נשיאי ישראל זכותם יגן עלינו המה יוכלו לשאול וגם לדרוש: מאין קחתם לכם הכח והיכולת הלזו, להעמיד גורל דור ישראל, תורתו הדרתו, תומו וישרו, בדעת עצמיכם על פרשת דרכים חדשים אשר לא שערום אבותינו, ואשר אחריתם נורא ומבהיל, זכרו הראשונות. והתבוננו באשר ידכם עשתה, לפני נצב כמו חי : אנחת כת"ר שליט"א. במועצות אסיפת הרבנים בוילנא, על גורל החולשה והתסיסה הכללית השאיפה ללימודי חול, עד כי אחדים מהרבנים הצעירים הרהיבו להציעו לעשות חוק אשר הרבנים יהיו יודעים גם שפת המדינה ואשר בחדרי ישראל ילמדו גם כתוב עברית. דרישת אחד האדמו"רים שליט"א (אשר עתה הוא מהעומדי ראשונה במועצי התורה יסוד התורה, שלומי אמוני ישראל וקרן ארץ ישראל) כי אסיפת הרבנים בווילנא תקרא חרם ר"ל ; על לימוד ספרי המעטאדעס העברית הדפסת וקריאת ספרי ענבים בשפת קדשינו, וגם בשפת המדוברת. זורגאן. דאגת כת"ר שליט"א באסיפת ווארשא על אשר עמודי היראים נכנסים בעובי התיקונים בענינים החומרים ואשר זה יביא חיו להסיח דעתם משמירתם התמידיות בעניני החזקת הדת, העמוסה על היראים יותר יותר מכמו על שארי העסקנים יחיו. ואשר בשביל זה חפץ לעזוב אחד הועידות.
שיחת כת"ר שליט"א במארימבאד בהכרח התאגדות ראשי אלפי ישראל הקיצונים לעמוד חזק בראש התנועה מבלי נתון לאיזה רוח רעה ח"ו להבעית את גאוני ישראל התמימים יחי' ולחזק רוחם עמוד חזק בצור.
ומעתה מה: הראשונות נשכחו הדאגות חלפו כת"ר שליט"א הראשון אשר הניף את החרב על צואר ילדי ישראל ליסד יסודי תורה משובצה במושצבות למודי חול ושפת המדינה.
וככה האירה נגד פני כת"ר שליט"א ברק האושר הצפון בה עד כי מצא די כח ואון, עמוד נגד אחיו כבוד האדמורי"ם שליט"א מבלי התחשב גם עם החלטתם הנוכחה, שלא לעשות דבר וטעמם ההגיוני דגזירה עבידא דבטלי וייסד יסודי התורה" בדברים המנגדים על התורה, על יסודי פחד, מורך ומוגת לב.
לח. האם אין די ומספיק בירור שאלה זו שמירת הדת.
אמרו נא במה אתם שומרים אותה, ובמה אתם מחזקים בדקי בית ישראל, השלחתם צירים בכל המדינה עיר ועיר, להקשיב ולשמוע בהנעשה במחנה ישראל השומרים אחב"י יחיו : שביתת השבת והמועד, הכנסת החדר. התלמוד תורה, והישיבה, הישנם אגודת, לומדי משניות, משכימי קום לזמר מנעימות זמירות מלך ישראל, מגידי שיעור, עין יעקב, גמרא והדומה וליסד אגודה כללית אשר מטרתה תהי' לעזור לכל עיר ועיר אשר יחסר לה ההוצאה הדרושה על זה, דבר אשר במדינתכם, בעזרתו ית' יכולים להביא לידי פעולות ותוצאות נכבדות, ומי כמו כת"ר שליט"א בכל מדינת פולין יצ"ו, אשר מתנת אלקים - יברכהו ד' - אתו עמו לעשות ולפעיל לטובת אחינו .
את כל אלה עזבתם, ותבחרו להקים אגודת שלומי אמוני ישראלי לקרב בזרוע את המרוחק והמתועב בעיני החרדים, ותעשו מטעמים, מטעמי הזמן והזרם, ובזה אתם חפצים לשמור את הדת בטהרתה, אף גם כקוצי ש"י.
ואשיבה לשאול, אחרי השתתפכם ברוח ובפועל, את כל מוסדי מנקרי עין ישראל, ודוקרי לב יעקב, במה אתם שומרים את הדת וממי אתם שומרים אותה.
לט. כבישת ארץ ישראל בידי היראים
האם היום נולדה שאלת הכיבוש, זה כיובל שנים אשר החובבים התחילו להתרקם בא"י ועוד מעט וחצי יובל אשר הציונים התרכזו להאחז בא"י, מדוע איחר כת"ר שליט"א בפעמי רוחו, ותכן לבבו לטובתן של ישראל עד כה, ומדוע לא הרציא משאלותיו, בהיות גאון עוזינו מלאכי אלקים ז' יגן עלינו חיים אתנו אשר עליהם בית ישראל נשען, מבלי הרהר אחריהם ועבודתם קדוש ובטוח, לכל עם החרדים יחי', אשר רק אל בית ה' בנועם ינחנו, גם כהיום הזה, האם רק בקבוצת, "מועצי התורה" המקומית יכלו לפתור שאלה נכבדה בישראל כזו, ולקחת על שכמם הפתרון בשם התורה "עפ"י התורה והמסורה" ובשם החרדים יחי', ומה גם בדבר, אשר מושבעים ועומדים אנחנו, בברית הוי' צבאות, אשר לא בחיל, ולא בכח יגבר איש, כי אם השכל וידוע, דבר ד' ופקודתו, ותבואו לעקור את הקדוש לעם אלקי אברהם החרדים יחי', ותרהיבו עוז מבלי שום לב לשאול גאוני ארץ עמודי התורה והיראה יחיו, ואשר עוד טרם נדע למי מגאונינו יארך ד' ימיהם בטוב ובנעימים, יהי' כסא ראשונה בשלחן ה'.
ובכן ברור מלולי, במה נשתנה הענינים מאשר היו מלפנים האם באשר מחוקקי עם יחלקו הארצות, ומהלכי הממלכות, פותחים שערי המדינות, האם בעד נזיד המדינות תמכרו נחלת אבות, רכוש עמינו באלפי דורות, נחלי דם קדושים ורבבות לבבות תמימות, כן ירבו, האם גם אתם "מועצי התורה עפ"י התורה והמסורה" רואים בדרשת בלפור לתת הארץ לישראל, כוכב יעק ב עולה בארץ להאיר, ולעומתו ברוח אלקים תרעישו בקול מבשר ואומר, במחני היהודים כי היראים יכבשו את הארץ נגד ציווי ה' ית' ונגד התורה.
הוי רועי ישראל ח"ו וח"ו אתם מאבדים ומרוצצים גולגלת יעקב, והודו ח"ו תשימו למשחית, התבוננו ההיתה כזאת, ההמיר נשיא דגלו בפסל ומה משפטו, והתבוננו לאחרית הימים.
רחמו צאן מרעיתכם בעוד מועד.
אין זה רק תמימות, ואי שימת לב, אשר לא יהי' כן, גם אז, הנה במכו זה כל שר ופקיד לא ינקה לפני שופט, ואת אחרית דבר מהם יודרש.
מ. ישוב הארץ.
החדשה הוא שאלת הישוב, מדוע מיאנו בכאלה, אדוני ישראל, בני האלקים, ויגזרו אומר : כל אשר צל השם בלבבו יתלונן, ובספרן של ישראל שמו יכתב, יתן ידו להחזיק תורה ועבודה בארצינו הקדושה, כל איש ירום תרומה לד', מיגיעתו ופרנסתו, בעבור החזקת אחינו יהיו, היושבים בקודש על התורה והעבודה.
בפיהם דברו בעריכת מכתבים, דברים חדים, בקשות. פקודות, ואגרות קודש, ובידם מלאו, איש איש העריך וסידר כולל, לבני מפלגתו, ישיבות. והדומה, ויבואו בדברים בכל עת, את אנשי הגולה יחי' דברו לחזק ידי היושבים בקדש, ואת היושבים בקדש חזקו רוחם, ללכת בדברי התורה והעבודה בשקידה, ובכל עת עיני קדשם צפיות, להטיב את המצב, באשר רק יכלו, ולא הי' דבר נשגב מהם לעשותו, לטובת אחינו שבקודש יחיו ורק במשבצות החזקות התורה והיראה, המה זכותם יגן עלינו, הקדישו את הארץ, רק לד' ולתורתו, ולא נתנו טמא את הארץ, בכל גשם וחומר, בתי מסחר, בת עבודה וחרשת, קדושה הארץ.... הוא לכל ישראל, עד בא עת דברו הטוב, אשר השביע את אבותינו, יתברך ויתעלה, וברוח פיו ע"י גואל צדק, יקבץ נדחינו בב"א.
ומה זה המריץ, את פקודי השרים במדינת פולין. ליסד אגודה לישוב הארץ, בבנין בתי מלאכה ועבודה, אם מפני זרם הנדידה, שהוגברה במדינתם האם התנברה תנועתה יתר על זרם הנדידה, ופחד הפרעות ר"ל בשנת תרל"ט מ"ב, תרס"ה-ז'? האם אהבתם לעמם גדולה מהאהבה אשר אהבו נשיאי ישראל, את עם קדשינו בימים ההם. או שבבינה יתירה, חיננו מאת האלקים להבין כי בא מועד ח"ו מכר הצורה בעד החומר, הגידו נא, האפשר הדבר והראוי הוא אשר האדמורי"ם שליט"א בפולין ועסקני אשכנז יחיו, סמל אחד יציבו להם, שלובי זרוע ילכו, אל העגל אשר העמידו ח"ו וח"ו להחטיא את ישראל, האם לא כן הוא, אלו בונים בתי חרושת בישראל, ונותנים דעתם על מוסדי חינוך לבני ובנות ישראל, בטעם ערוך ומסודר, ואלו קונים נחלאות בא"י ומשתתפים במוסדי חינוך לבנים ובנות חבצלת והדומה ושניהם כוונתם. רצוי להרחיב את הישוב, עפ"י טהרת תוה"ק.
הדוקטר הרב עהרמאן[4] יחי' נוסע מעיר לעיר, וממושבה למושבה, בארצינו הקדושה, בשם אגודת ישראל" לתור את הארץ אי' מקום המוכשר לבית חרשת ובית עבודה, עפ"י טהרת הקדש, וכבוד האדמורי"ם שליט"א מפולין אם שאינם בקיאים בהסתדרות האשכנזית הנכונה. משתדלים בהרחבת הישוב בא"י, ובכבישת הארץ, על ידי התיסדות בתי חרשת ובתי עבודה. קונים נחלאות, לשם שמים, לכונן את הישוב עפ"י טהרת תוה"ק.
מארי דאברהם, איי מעין הנחל, אשר ממנו ישאבו מוצאי התורה עפ"י התורה והמסורה טהרה, ומים חיים לטהר את הכל : שפת המדינה לימודי חול, כיבוש הארץ בכח עצמן, עפ"י ניב שפתי שר בית המחוקקים בבריטאניא או באמעריקא, ישוב הארץ על ידי אמצעת בנין בתי חרשת ובתי עבודה והכל רק בטהרה עפ"י תורתינו הקדושה.
הראי' מהגמ' במצות ישוב הארץ.
יסלח האדון, אשר לימודו בהא דר' ינאי נטע וכו', שהוא מטעם ישוב הארץ אינה אלא דברי נביאות, אשר זה טעמו דר' ינאי, ואין הכרח בדבר כלל.
זאת לא זאת, אבל זאת הגידו נא מוצאי התורה עפ"י התורה והמסורה התורה חדשה מאת האלקים, באלו השנים ניתנה, אודה ולא אבוש אשר כמוני כל עם ד' החרדים והקשורים בגאוני ארץ זי"ע, מעולם לא דרשנו ולא חקרנו אחרי המעיין אשר ממנו שאבו מדריכי ישראל הנאמנים דעתם ומהלך נפשם, כל הנה דבריהם קדוש הוא לנו מבלי הבדל מאין יקחום, והאומרים נגדם גם אם ארובות בשמים יפתחו (כסא שכן מרום יראנו) ומופתים בארין יתנו, לא לנו לא לנו לשמוע עליהם, אין אנחנו חפצים, לחקור ולדרוש, האם אינני הרוח אשר בפי נביאי אחאב.
עלינו לדעת רק האחת, אף כי לגודל עונינו, יסר יסרנו ה', בדור הולך זי"ע, אבל רוחם נשמתם, ושאיפתם, חי חי היא אתנו, תקותינו אדיר אשר פני האלקים בעד תלמידיהם, ותלמידי תלמידיהם רנה נשאו, אשר לא יתלכדו בפח תום, קפאון והרי שלג, של אוהבי עם קדשינו, ומטיביו ורשת זדים הערוכה משונאי העם ועוכריו.
מא. המענה לנודד אנא ישום פניו.
רוח האלקים הנסיך, על כת"ר שליט"א - יברכיהו ד' - אלצהו, לענות להשואל, אנא ישום פעמיו, בנדדו ממולדתו וארץ מגורו, כי יסעו לארץ הקדושה, ושמה יבנה בית מסחרו.
אנכי ידעתי אשר, אחר אשר גם עליו יסוכך האלקים, ועדה גדולה בישראל - יברכם האלקים - עורכים אליו, שאלותיהם ומהם, אשר בלעדי הורתו לא יעשו דבר, ענה על שאלה כזו, כי יסע הנודד לאמעריקא או בריטאניא, ואל ירהיב לשום פעמיו אל הקודש בתרמילו עסקיו ובאבקת הרכל אשר לו.
מי הוא זה, אשר יכניס ראשו בין ההרים הגבוהים, ולהלוך במשעול צר כזה לבקר מענות אישים אלקים, מורים ומדריכים, אשר לא רק על בינות בני אדם ודעתם הקצרה, מענתם יעמידו, ורק את אשר האלקים נותן בלבם ופיהם, מבלי אשר יערבו שכלם ותבונתם האנושי, אותה ישמרו להשיב לשואלם דבר .
כי האם בגלל החכמה והתבונה. הידיעה והבקיאות . בני ישראל עורכים שאלתם להקדוש להם ואשר יבחרו בו לשמוע על ידו עצת ד'. בכל דבר גדול וקטן, בעבודה האלקות, בבריאות גופם עריכת עסקיהם וכלכלת מסחרם וקנינם, נידל בניהם ובנותיהם, ואורחות חייהם, בכל אשר להם ישמרו פי מורם ומדריכם, וכאל מלקוש, להגה דבר עצה וברכה, מאתו יקוו. בתקותם כי ה' מחסהו, וצחוק הוא לאיש, לבקר מענות האנשים הנערצים האלו יחיי ארחן ורבען, ועוד לבכר מענה האחת על השני'.
אבל גם זה דעת לנבון נקל אשר לא בצדק יוקח מזה, פתרון אל השאלה דבר ישוב הארץ, דבר המובן לכל, אשר נעימה הוא, לאיש היהודי, אוירה ארץ ישראל בכלל, ובחברת היראים וקבוצת החרדים בפרט יותר מעשנה של ארובת בתי חרושת בריטאניא, וזרמת רדיפת הבצע של אילי ההון באמעריקא.
אמנם כאשר כת"ר שליט"א אמר טעם לשבח עפ"י שכל אנושי. הוראת רוח אלקי' ממעל, כי אם מהלך נפש, מדריך ומחנך, ורואה את הנולד, תשובה המוה בדבר, גם נוצחת.
המהלך על כנפי רוח בקרת ודרושה, בכל מרחבי המדינות, וארח ברגליו יבקר במחנה ישראל יחיו, אנה ואנה, להטות און לשמוע, ולפקוח עינים לראות את הנעשה בקרב עמינו יחי', פה ושם, ימצא כי תודה לאל עליון לא אלמן ישראל מאלקיו, אם כי מעבר מזה שונאינו (בדעת וצד"י ואוהבינו מבלי שימת לב) רוצצי' את עם הקדש, ואוכלים הדרתו בכל פה. הנה בכל זה, כל עיר ומושב בנוי' ד' עליהם יחיו על תלה בנוי', בחדר תלמוד תורה, ובישיבה, בתי מוסד של צדקה ומדות נעימות וככוכבי שמים יאירו, וכאשר יבוא איש יהודי החרד לדבר ד' באחד המקומות, הנה בהשקט גלי טרדותיו ובהתעוררות גדולי ישראל, בנה יבנה אחד המוסדי, חדר תלמוד תורה, ישיבה, בית חסד וצדקה, וכאמור אחד מכם נולה לברבר ואחד לברטניא וכו' ועלינו להאמין באמונה שלימה, ולהכיר בדעה נכונה אשר בבוא משיח צדקינו בב"א, יוטב בעיניו ובעיני ד' אלקינו יותר החדר הכנסת והבית צדקה, אשר נוסד בגולה בברברי ובריטאניא, מהבית חרושת ובית עבודה אשר יוסד – חלילה בירושלי' עיר הקודש, ומה יאמר כת"ר שליט"א על זה.
מנהגי יראי עמינו, בא"י טובים ונכוחים.
כבד הדבר במאד להגידו אבל יראה נא כת"ר שליט"א החסד המשוך על פני כללות הרצון, ישוב הארץ, אשר גם יעור עיני פקוחי עין האם בעד היופי הלזה אשר היהודים יכולים לילך במלבושי יהודים וגם בפיאות הראש (יזכנו השי"ת לראות את ישראל ביפיו והדרו הפנימי בכל מרחבי תבל) מצא כת"ר שליט"א לנכון לעבור על הכל וגם מבלי התחשב עם כל מאום כאמור והאם לא טוב טוב הי' כי לוא חגרו כחם וגבורתם לעשות דברים וענינים, באמצעי' בטוחי' באמת עפ"י התורה והמסורה אשר כל היראים יוכלו להיות יהודים כשרים ונאמנים בהיותם במקומם ובכל אופן לבלתי היות סיבה וגרם לעשות פרעות חיו בהדרת ישראל.
הישמעאלי אינו מפריע בעד היהדות.
כמדומה אשר ת"ל גם במדינת פולין. ליטא, לאטווא, ואוסטריא, ג"כ אינם מוחים ח"ו נגד מנהגי היהודים ובדבר אהבת היהודים כמדומה לי אשר כולם כאחד יכולים לזכות באות הצטיינות על המשטמה להיהודים והעד המר ריל הפרעות ביהודים בא"י ומשפט הישר של הבריטאנים מושל הארץ.
דרישת יראי ד' בא"י אשר ירחיבו את הישוב.
יגיד נא כת"ר שליט"א האם שם שני דרכים לפני יראי השם בארץ ישראל לייסד ישיבות או לייסד בתי חרשת ועבודה ויבחרו יראי השם בא"י בבתי חרשת וימאנו בחדר ובישיבה.
לא אפונה אשר יחפצו יראי ד' בארץ בהתייסדות ישיבה יותר מכל בית עבודה ומעשה ובטח נעים להם יותר הרחבת ישוב הארץ גם בבית חרשת ומעשה אשר יהי' מטעם האדמורי"ם שליט"א בפולין ואנשי בריתם מיקבי היין או בתי מטוה הצמר אשר יוסד מטעם אילי ההון באחד הארצות הרקים מיהדות לגמרי אבל בעיקר הדבר האם באלה יחפצו והאם על אלה מהאדמורי"ם שליט"א יקוו.
מוסדי בתי חינוך לבנים גם לבנות.
כאשר יכנס איש ביער, ויסתבך בין שדרות האלנות, כבר אבד הנתיב ולא ידע אנה פניו מועדות יתעה ויסתבך, ואחריתו איום ונורא. סליחה רבה מדוע הואיל כת"ר שליט"א, לירד לעומקה של בור, לגבול אחרים, היותר בקיאים במקצוע התיסדות בתי חינוך, לחנוך בהמה, בנים כאלו, הדרוש להם בתי חינוך מיוחד (עם חילוץ עצמות, הבראת הגוף, בשמירת טעמי אייראפא) לא חדר וישיבה המסור ונתון לנו, במסורת אבות, ומה גם בתי חינוך לבנות ובהסתדרות נכונה, עפ"י שיטה אשכנזית או צרפתית. כמדומה לי, אשר כלל ישראל היתה סולחת על זה, האדמורי"ם שליט"א בפולין לא יקחו חלק בזה. ועתה אחרי הדברי' האלה, הואילו נא מועצי התורה להגיד מה תכן האגודה שלומי אמוני ישראלי האם איננה מנחה חדשה, תשורה לכל ישראל מרובכת ממשמני, מפיצי השכלה, חובבים, ציונים, ומזרחים, כולם נקבצו יחדיו, קול דברי אלה ושבועה, הננו שומעים, אשר חיו וח"ו אין אנחנו ציונים או חובבים כו', ואחרי זה, מה הוא אגודת שלומי אמוני ישראל״.
אמרו נא "מועצי התורה" מה זה מפיצי השכלה, הידעתם תכניתה. האם איננה בתי לימוד ללמד לילדי ישראל שפת המדינה ולמודי חול, מה זה חובבי ציון, בטח שמעתם, אשר מטרתה לבנות מושבות בא"י ולהרחיב הישוב. מה זה ציונים, האם אין מטרתם לרכז כחות ישראל ולאחדם לבנות את הארץ בכח עצמן, ע"י אמצעית השגת רשיוני הממלכות, ובכן בתי חרשת עבודה בתי חינוך לבנים, החלוץ, ובתי חינוך לבנות החבצלת או השרון. ומה זה מזרחים, האם איננה מטרתה להביא יפיפותה של יפת באהלי שם.
ואגודת "שלומי אמוני ישראל" הנוסד על ידי מועצי התורה" עפ"י התורה והמסורה קלועה ושזורה, מהכל אשר לכל, מארבעה הגדולי' מפיצי השכלה- חובבים" ציונים מזרחים" האחוזי' בכנפי עם ישראל, אלא שהוא ערוכה ומאיפה, לחם קדשי' על טהרת תורתינו הקדושה ושמירת הדת בקוצו ש"י.
תורה, דרך ארץ, שפת המדינה, לימודי חול, כיבוש הארץ, הרחבת הישוב בבתי חרשת, בבתי חינוך מגוהצי' בטעמי איראפא ורק באלקי אומן ישבעו. אגודת ישראל וכבוד מועצי התורה אשר אין זה ציונית ח"ו וח"ו או הדומה לזה חלילה לנו - אומרים הם - לכבוש את הארץ בכח עצמינו דבר האסור עפ"י תוה"ק אלא אחר אשר ארץ ישראל יצאה מרשות הישמעאלים או אחרי נותן הרות להביא שם הננו הולכים גם אנחנו ..... לכבשה ולבנות בתי חרשת ועבודה להרחיב ישובה בתי חינוך שפת המדינה ולימודי חול אבל חיו לאמר כי בעקבי הציונים אנו הולכים הלא על טהרת תוה"ק שמירת הדת אפילו כקוצי ש"י כפי אשר צוה ד' אלקינו נלך.
איש ישראל בכאב לב ובמנוד ראש אומרים בא יום מר אשר הלילה גם מיושבי שער האדרת והאמונה לוקחה וארזי הלבנון את ארון התפארת שלחו. עד עתה היתה הכסא על שלשה רגלים חובבים, ציונים, מזרחים, ובאו מועצי התורה עפ"י התורה והמסורה": ויעמידו רגל רביעי בשם "שלומי אמוני ישראל".
ועתה מלך ימלוך מלך הציונים רבי אלעזר כי מטי להאי קרא הוה בכי אמר ומה תוכחה של בשר ודם כתיב בה ולא יוכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (מפני הבושה. רש"י) תוכחה של הקב"ה על אחת כמה וכמה וה י' יתן בלבנו לעבדו בלבב שלם.
עפר ואפר הנני תחת כפות רגלי מדריכי עם קדוש לנשיאי אלקי' אשר עד נשימתי האחרונה מעל הדגל העתיק והקדוש לא נפרדו זכותם יגן עלינו, שאיפת' רוחם ונשמת', אשר האצילו עלינו, בראו, יצרו וחקקו, אלו הדברים ובשמ' הקדוש הנני פונה לכת"ר שליט"א, לבקש פתרון על כל האמור, ובשם הקדוש הנני לדרוש, למחות האמור בספר התקנות, של אגודת שלומי אמוני ישראלי הרח והשאיפה, ע"ד לימודי חול, ושפת המדינה, וישומו לבם ודעתי על החזקת התורה בטהרתה כנתינתה, למחוק הסעיף ע"ד ישוב הארץ ע"י אמצעי של אין, בתי חרשת ועבודה, ובתי מוסד של חינוך בהסתדרות מטעמי אירופא, כי אם הרחבת הישוב על ידי אמצעות החזקת תלמידי חכמי' חסידי' ואנשי מעשה, ישיבות והדומה. ושלום על ישראל
הנרצע לעבדי ד' והמחבב כל מרביץ תורה תמימה וארחות חיים בקרב אחינו ב"י, ד' עליה' יחי'
כן כ"ק אאמו"ר הרה"ק הנודע בשם אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נ"ע זי"ע
יוסף יצחק שניאורסאהן'.
____________________________________________
[1] פרעמישלא ה'תרפ"ג.
[2] כ"ק האדמו"ר (הרביעי) מאיזביצה-ראדזין, רבי מרדכי יוסף אלעזר ב"ר גרשון חנוך הניך ליינר זיע"א (כ"ז בשבט ה'תרל"ג-כ"ו בשבט ה'תרפ"ט). היה מעורב ביסוד תנועת אגודת ישראל, ואף שימש כסגן הנשיא של האגודה עד סוף ימיו.
[3] מה שבפועל בכלל לא קורה היום, ולצערנו הרב אפילו אצל חב"ד
[4] לא הבנתי למי הכוונה, אפשר לשער כי מדובר במשפחת כהן ליבק שבגרמניה.
댓글