חיפוש
משכו וקחו לכם צאן
למען אחי ורעי! הנה הגענו לעוד שבת הגדול, ונהגו יהודים להוסיף את התיבה 'גדול' באמירת 'שבת שלום' דהינו שברכו אחד לשני 'שבת גדול שלום'
והנה צריך להבין כדקא יאות מדוע זכתה השבת שלפני פסח להקרא כך 'שבת הגדול' (אפילו מצינו כמה תנאים שזכו לכינוי הזה 'גדול' כגון רבי אליעזר הגדול ע"ה ורבי חייא רבא ע"ה ועוד צדיקים).
דהנה כתיב בחומש שמות, פרק יב פס' כא
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
והנה ביארו לנו חז"ל, וכן נפסק להלכה בטור, אורח חיים סימן תל
שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול. והטעם לפי שנעשה בו נס גדול, שפסח מצרים מקחו בעשור כדכתיב "בעשור לחודש הזה ויקחו להם שה לבית אבות שה לבית", ופסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום חמישי כדאיתא בסדר עולם, ונמצא שי' בחדש היה שבת, ולקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מיטתו ושאלום המצריים למה זה לכם והשיבו לשחטו לשם פסח במצות השם עלינו, והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם דבר, ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול.
דהנה מבואר מדקדוק הלשון של רבינו יעקב בעל הטורים זיע"א, שהנס הגדול הי' בכך ששיניהם של המצרים נהיו קהות, דהיינו ששיניהם נהפכו להיות מחדות שיש אפשרות לאכול אתן פשוט נהפכו להיות לא חדות, ואכילתן נהיתה קשה עליהן
ומצינו לשון זו שמופיע ג"כ בהגדה של פסח על הבן הרשע
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" (שמות יב כו), לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ח), לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
דהיינו שגם לרשע אנו מצווים להקהות שיניו שלא יוכל להשתמש בהן לאכילה, ומאי קשורה כאן אכילה בכלל, דהרי שחטו את קרבן הספח אותם הינם מצווים לאכול, ומכיוון שראו שאוכלים את אלהיהן, ובפרט שהינו שה שבשר זה צריכים שינים חדות בשביל לאוכלן כדקא יאות.
ולכן גם זוהי שאלת הבן הרשע "מה העבודה הזאת לכם"[1] דהיינו עבודת קרבן הפסח ואכילתו, עבודה שתפקידה להראות הכיצד אנו אוכלים את מה שנחשב אצל למשעבדנו כעבודה הזרה.
ומזה נולד לנו חידוש נפלא דהיינו שאותם יהודים שמתו בשלושת ימי האפילה הינם יהודים שלא השתתפו במצוה רבה של קשירת השה לכרעי המיטה, ולכן לא זכו להגאל.
והנה ג"כ בימינו אנו אנו צריכים ג"כ לנהוג מנהג של "משכו וקחו ידיכם מעבודה זרה" והעבודה הזרה בימינו היא הציונות כידוע לכל, דהיינו שהיא 'זרה' לנו כיהודים שקבלנו את התורה כי כל מי שיש לו מעט שכל יכול לראות בבירור שהציונות היא מנגדת לתורה, ולכן העובד את הציונות הוא עובד עבודה זרה, ואינו נאמן להשי"ת אלא נאמנתו היא לחוקי המדינה, כפי שכבר הודו בפה-רע בעלי הדעות המשובשות.
השי"ת יעשה עמנו ניסים כאשר יקהה שיניהם של העובדי עבודה-הזרה הציונית
ולשם חידוד הענין, לאלו שאינם חדים מספיק בשכלם, אביא מההפטרה של 'שבת הגדול'
חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר ה' וַאֲמַרְתֶּם מַה נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ; אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים (כדברי הבן הרשע) וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת; וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ.
ונסיים בדב"ק של שלמה המלך ע"ה (משלי א ה)
"יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה"
שבת גדול שלום לכל עמך בית ישראל בכל מקום שהם
_________________________________________
[1] ספורנו זיע"א, שם
"מה העבודה הזאת לכם" שאינה ביום מקרא קדש כשאר הקרבנות, ולא תוך זמן שאר הקרבנות שהוא מתמיד של שחר עד תמיד של בין הערבים, ולמה לא יספיק קרבן אחד לכל ישראל כמו בשאר קרבנות צבור".
Kommentarer