סדר הבדלה למוצאי שבת קודש נוסח עדות המזרח

למען אחי ורעי! לכל מאן דבעי הנה סדר הבדלה למוצאי שבת נוסח עדות המזרח

יקח כוס קידוש ויעשה לה שטיפה והדחה (שטיפה זה מבחוץ והדחה זה ניקוי מפנים)

יניח על גבי צלוחית את הכוס.

רצוי שהבעל יעשה הבדלה, ואם יש בבית רק אישה בוגרת וילדיה מתחת גיל בר-מצוה, תתן לילדיה לעשות את ההבדלה.

מנהג ישראל לומר תפילה זאת שחיברה רבי לוי יצחק מברדישטוב 'סנגורן של ישראל' שלוש פעמים, וזה לשונה:

'אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכּל רָע, בסוכתך. הִנֵּה שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ הַשָּׁבוּעַ הַבָּא לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאֻלָּה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן כֹּחַ גַּם לִילָדֶיךָ רְחוּמֶיךָ הַיְּהוּדִים, לְהַלֵּל שִׁמְךָ וְלַעֲבֹד אוֹתךָ לְבַדֶּךָ, ולא לאחר חלילה[1], וְהַשָּׁבוּעַ הַבָּא, יָבוֹא עָלֵינוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל, וּלְהַצְלָחָה וְלִבְרָכָה וּלְחֶסֶד, וְלִבְנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן'.

א. ימלא את כוס הקידוש במיץ ענבים או ביין מלא, או שישלב גם וגם, עד סוף שפת הכוס עד שישפך קצת.

ב. רצוי גם שימלא את הכוס קידוש עם שאריות הקידוש של סעודה שניה[2].

ג. מדליק את הנר הבדלה.

יניח על גבי צלוחית, ויאמר את פסוקי הברכה האלו (כל מי שמעוניין אפשר וגם רצוי, ללמוד את הפרשנים על הפסוקים האלו):

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן.

אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי.

לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר.

וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיהֹוָה עִמּוֹ.

וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהֹוָה כֵּן נִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.

קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד יְהֹוָה עָלַיִךְ זָרַח.

כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.

ירים הכוס ביד ימין ויאמר:

כּוֹס ישׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא.

אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא (יחזור שני פעמים).

אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא (יחזור שני פעמים).

הַצְלִיחֵנוּ, הַצְלַח דּרָכֵינוּ, הַצְלַח לִמּוּדֵינוּ, (יבקש הצלחה בכל דבר) וּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ.

כְּדִכְתִיב "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ".

"לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר".

וּכְתִיב "וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַיהֹוָה עִמּוֹ". כֵּן יִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד. "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא. וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא".

מרים את כוס הקידוש עם עשר אצבעותיו, ומניח על גבי יד ימין:

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי

ועונים:

לְחַיִּים.

ועונים:

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּֽפֶן".

מעבירים את הכוס ליד שמאל, ומרימים את הבשמים ביד ימין, (עדיף לברך על מיני בשמים), ואם במוצאי יו"ט שאינו מוצ"ש אין מברכים על הבשמים ועל הנר

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים".

(אם יש לו עצי בשמים[3] 'הסיומת היא 'עֲצֵי בְשָׂמִים'.

או אם יש לו עשבים עם ריח טוב ישנה את הסיומת ל'עֲצֵי בְשָׂמִים').

ברכה על מאורי האש:

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ".

אחרי הברכה צריך לראות השתקפות של אור האבוקה על גבי הציפורנים, יכוף ראשי אצבעותיו הימנים אל תוך כפו, ויהיה הגודל מכוסה תחת הארבע אצבעות, ויתבונן לאור ובצל של הנרות[4]. תחילה ביד ימין, ואח"כ מעביר את הכוס עם היין מיד שמאל ליד ימין, ואז מביט באור האבוקה שמשתף על גבי הציפורנים ביד שמאל.

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶֽךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחוֹל, בֵין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ, בֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחוֹל".

א. מספיק אם ישתה רביעית, אבל יכול לסיים לשתות עד הסוף.

ב. יכבה הנר עם המעט יין שנשפך כאשר מילא את כוס הקידוש.

ג. לא נהגו נשים ובנות לשתות מההבדלה, משום שזה יזיק ליופין.

ד. יטבול קצה אצבע מיד ימין ושמאל בתוך שאריות היין שנמצא בצלוחית, וישים על עצם הלוז, נהגו גם לשים בכיסים.

ה. יקח הנר לאחר שכיבה אותו ביין שנשפך, ויריח ממנו.

לאחר שסיים לשתות מברך ברכה אחרונה על הגפן :

"בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִֽיתָ וְהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ".

רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ.

וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְהַעֲלֵֽנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וּנְבָֽרְכָֽךְ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.

בראש חודש מוסיפים:

וְזָכְרֵֽנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה.

חוה"מ פסח מוסיפים:

וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה.

חוה"מ סוכות מוסיפים:

וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה.

כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן (של א"י אומר: גַפְנָהּ).

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן: (של א"י אומר: גַפְנָהּ).

________________________________

[1] ולא לאחר חלילה.... כי לצערנו הרב בדורנו אנו ישנם אנשים שעובדים לסט"א, ומתיימרים להיות באי כוחם של היהודים בפני אוה"ע, ועל הדרך כדי למצוא חן אצל אוה"ע הם מוכנים למכור את שארית עמך בית ישראל.

[2] מס' פסחים

[3] כגון קנמון.

[4] כגון הדס

[5] בן איש חי, שנה שניה, פרשת ויצא, אות ט"ו.