סדר התרת נדרים

למען אחי ורעי! לכבוד ראש השנה הבעל"ט ולתועלת הצה"ק מובא כאן לפניכם סדר התרת נדרים:

שִׁמְעוּ נָא רַבּותֵינוּ. כָּל נֶדֶר. או שְׁבוּעָה. או אִסּוּר. או קוּנָם. או חֵרֶם. שֶׁנָּדַרְנוּ או שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּהָקִיץ או בַּחֲלום, או שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ בְּשֵׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים. וּבְשֵׁם הוי”ה בָּרוּךְ הוּא. וְכָל מִינֵי נְזִירוּת שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון. וְכָל שׁוּם אִסּוּר. וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה. שֶׁאָסַרְנוּ עָלֵינוּ או עַל אֲחֵרִים. בְּכָל לָשׁון שֶׁל אִסּוּר. בֵּין בִּלְשׁון אִסּוּר. או חֵרֶם או קוּנָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה. אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ. בֵּין בִּלְשׁון שְׁבוּעָה. בֵּין בִּלְשׁון נְזִירוּת. בֵּין בְּכָל לָשׁון. וְגַם הַנַּעֲשָׂה בִּתְקִיעַת כַּף. בֵּין כָּל נֶדֶר. וּבֵין כָּל נְדָבָה. וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁהִנְהַגְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ וְכָל מוצָא שְׂפָתֵינוּ שֶׁיָּצָא מִפִּינוּ. או שֶׁנָּדַרְנוּ וְגָמַרְנוּ בְּלִבֵּנוּ לַעֲשׂות אֵיזו מִצְוָה מֵהַמִּצְות. או אֵיזו הַנְהָגָה טובָה. או אֵיזֶה דָבָר טוב שֶׁנָּהַגְנוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלא הִתְנֵינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה בְּלִי נֶדֶר. הֵן דָּבָר שֶׁעָשִׂינוּ. הֵן עַל עַצְמֵנוּ הֵן עַל אֲחֵרִים. הֵן אותָם הַיְדוּעִים לָנוּ. הֵן אותָם שֶׁכְּבָר נִשְׁכְּחוּ מִמֶּנּוּ. בְּכֻלְּהון אִתְחָרַטְנָא בְּהון מֵעִקָּרָא. וְשׁואֲלִים וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם. כִּי יָרֵאנוּ פֶּן נִכָּשֵׁל וְנִלָּכֵד, חַס וְשָׁלום, בַּעֲון נְדָרִים וּשְׁבוּעות. וּנְזִירוּת. וַחֲרָמות. וְאִסּוּרִין. וְקוּנָמות. וְהַסְכָּמות. וְאֵין אֲנַחְנוּ תּוהִים, חַס וְשָׁלום, עַל קִיּוּם הַמַּעֲשִׂים הַטּובִים הָהֵם שֶׁעָשִׂינוּ. רַק אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁון נֶדֶר. או שְׁבוּעָה. או נְזִירוּת. או אִסּוּר. או חֶרֶם. או קוּנָם. או הַסְכָּמָה. או קַבָּלָה בַּלֵּב. וּמִתְחָרְטִים אֲנַחְנוּ עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְנוּ הִנְנוּ עושִׂים דָּבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְחֶרֶם וְאִסּוּר וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְלָכֵן אֲנַחְנוּ שׁואֲלִים הַתָּרָה בְּכֻלְּהון. וַאֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל כָּל הַנִּזְכָּר. בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִׂים מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בַּמָּמון. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בַּגּוּף. בֵּין מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה. בְּכֻלְּהון אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עַל לְשׁון נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֶרֶם וְקוּנָם וְקַבָּלָה בַּלֵּב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרט הַנֶּדֶר. אַךְ דְּעוּ נָא רַבּותֵינוּ כִּי אֵי אֶפְשָׁר לָנוּ לְפָרְטָם כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים הַתָּרָה עַל אותָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אותָם. עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִינוּ פּורְטִים אותָם.

והמתירים משיבים להם בלשון זה, וחוזרים שלוש פעמים:

כֻּלָּם מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. אֵין כָּאן לא נְדָרִים. וְלא שְׁבוּעות. וְלא קַבָּלות. וְלא הַסְכָּמות. וְלא מִנְהָגִים. וְלא נְזִירוּת. וְלא חֲרָמִים. וְלא אִסּוּרִים. וְלא קוּנָמות אֲבָל יֵשׁ כָּאן מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. (הֻתְּרוּ מֵעִקָּרָן) כְּשֵׁם שֶׁהִסְכִּימוּ וְהִתִּירוּלָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כָּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מָעְלָה. וְסָר עֲונְכֶם וְחַטָּאתְכֶם תְּכֻפָּר.

ואחר כך יאמרו השואלים מודעה זו:

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוסְרִים מודָעָא לִפְנֵיכֶם רַבּותֵינוּ. וַאֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים מִכָּאן וּלְהַבָּא מַה שֶּׁנְּקַבֵּל עָלֵינוּ. כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירוּת וְאִסּוּרִין וְקוּנָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בַּלֵּב. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום. חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה. וּבְאִם שֶׁנִּשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָא הַזּאת. וְנִדּור מֵהַיּום עוד. מֵעַתָּה אֲנַחְנוּ מִתְחָרְטִים עֲלֵיהֶם מֵעִקָּרָא. וּמַתְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין. וְלָא יִהְיוּ חָלִין כְּלָל וְעִקָּר. בְּכֻלְּהון אִתְחָרַטְנָא בְּהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

והמתירים אומרים:

קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּודָעָה:

יש השואלים גם מודעה זו, מהגאון החיד”א ז”ל:

וְעוד אֲנַחְנוּ מוסְרִים מודָעָא לִפְנֵיכֶם רַבּותֵינוּ. שֶׁכָּל מַחֲשָׁבָה רָעָה וְהִרְהוּר רַע וּרְעוּתָא דְלִבָּא. אִם יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ וּמחֵנוּ וּבִפְרָט בְּעֵת הַתְּפִלָּה. וְתַלְמוּד תּורָה. בְּאֵיזֶה צַד וְאפֶן שֶׁאֵינו לִכְבוד וּרְצון הַבּורֵא יִתְבָּרַךְ. מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְבַטְּלִים אותָן מַחֲשָׁבות וְהִרְהוּרִים רָעִים וּרְעוּתָא דְלִבָּא שֶׁהֵם נֶגֶד רְצון קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּטּוּל גָּמוּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם נְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר רַע וְאָסוּר, מֵעַכְשָׁו יִהְיוּ הַכּל בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְבָאֲרִים וּמְפָרְשִׁים בָּאֵר הֵיטֵב. וַאֲנַחְנוּ מְגַלִּים דַּעְתֵּנוּ וּרְצונֵנוּ בְּכָל לִבֵּנוּ כִּי רְצונֵנוּ וּמַאֲוָיֵנוּ וְכַוָּנָתֵנוּ לַעֲבד אֶת בּורְאֵנוּ. אֱלהֵי אַבְרָהָם אֱלהֵי יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל. עֲבודָה שְׁלֵמָה. עֲבודָה תַמָּה. בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה. בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וְשִׂמְחָה כְּדָת מַה לַעֲשׂות. וְכָל מַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁהֵם נֶגֶד רְצונו יִתְבָּרַךְ. מֵעַכְשָׁו בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים כִּי הֵם מִצַּד יֵצֶר הָרָע וְהַכּל הָבֶל. בְּאפֶן שֶׁכָּל עֲבודָתֵנוּ לַבּורֵא יִתְבָּרַךְ, בְּמַחֲשָׁבָה וְדִבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַכּל הוּא לַעֲשׂות נַחַת רוּחַ לְפָנָיו דַּוְקָא בְּלִי שׁוּם פְּנִיָּה כְּלָל וְעִקָּר. וְהַכּל הוּא לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֲדָא שֵׁם י”ה בְּאותיות ו”ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. לְדַעַת רִבִּי שִׁמְעון בֶּן יוחָאי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּנו. וּלְדַעַת רַבֵּנוּ יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנָזִי. הַמָּקום בְּרַחֲמָיו יַעְזְרֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוד שְׁמו מֵעַתָּה וְעַד עולָם: יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה’ צוּרִי וְגאֲלִי:

והמתירים אומרים:

קִבַּלְנוּ מְסִירַת הַמּודָעָה:

ואחר כך יאמרו השואלים:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁכָּל הַקְּלָלות וְהָאִרוּרִים וְהַחֲרָמות וְהַשַּׁמַּתּות שֶׁקִּלַּלְנוּ. או שֶׁאֵרַרְנוּ. או שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ. או שֶׁנִּדִּינוּ. או שֶׁהֶחֱרַמְנוּ. או שֶׁשִּׁמַּתְנוּ. אֶת עַצְמֵנוּ או אֶת אֲחֵרִים אֲשֶׁר מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. או אֲחֵרִים שֶׁקִּלְּלוּ. או שֶׁאֵרְרוּ. או שֶׁהֶחֱרִימוּ. או שֶׁשִּׁמְּתוּ אותָנוּ. או אֶת נָשֵׁינוּ. או אֶת זַרְעֵנוּ. או אֶת בְּנֵי בֵיתֵנוּ. וּבִפְרָט אִם עָבַרְנוּ עַל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דְּבָרִים שֶׁבֵּית דִּין מְנַדִּים עֲלֵיהֶם, חַס וְשָׁלום, וּפָתַחְנוּ פִינוּ לְרָעָה: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. שֶׁאַל יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְאַל יַעֲשׂוּ בָנוּ שׁוּם רשֶׁם. וְכָל הַקְּלָלות יִתְהַפְּכוּ עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה. כְּדִכְתִיב: וַיַּהֲפךְ ה’ אֱלהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ ה’ אֱלהֶיךָ:

ואחר כך יאמרו התרת קללות זו מהגאון חיד”א ז”ל:

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ כָּל קְלָלות וּנְזִיפות וּדְבָרִים אֲסוּרִים. וּלְבַטֵּל עַיִן הָרָע הֵן וְכַיּוצֵא בָהֶן:

והמתירים אומרים:

מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלות אָלות וְשַׁמַּתּות וַחֲרָמִים וְנִדּוּיִם וְאִרוּרִים וּנְזִיפות וּבִטּוּיִים וּכְשָׁפִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים. וְכָל חֲלומות רָעִים וּפִתְרונות רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחון פֶּה לְרָעָה. וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרות קָשׁות וְרָעות, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע, שֶׁהוּשָׂמוּ עֲלֵיכֶם או עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתְכֶם. וְכֵן קְלָלות שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים או שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם בְּכָל אפֶן שֶׁיִּהְיֶה. או שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה. או אִרוּר. או חֶרֶם. או נִדּוּי. או נְזִיפָה. או שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכּל מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִים הַכּל. וְכָךְ אֲנַחְנוּ אומְרִים:

בְּצֵרוּף וּבִרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּבִרְשׁוּת תּורָתֵנוּ הַקְּדושָׁה. וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדולָה וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. אֵין כָּאן קְלָלות. אֵין כָּאן אָלות. אֵין כָּאן שַׁמַּתּות. אֵין כָּאן אִרוּרִים. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפות. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן כִּשּׁוּפִים. אֵין כָּאן פִּתְחון פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבות זָרות וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דַּאֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּשׂונְאִים וּדְאוהֲבִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וַחֲשׁוּבִים כִּכְלִי חֶרֶס הַנִּשְׁבָּר וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּו מַמָּשׁ. וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע יוּסְרוּ מֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּתֵּיכֶם וְיֻשְׁלְכוּ לִמְצוּלות יָם. כַּכָּתוּב: וְלא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם. לְמַעַן יָשׁוּב ה’ מֵחֲרון אַפּו. וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבתֶיךָ: אָנָּא ה’ הִתְמַלֵּא רַחֲמִים. וְיִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ, וְיִגּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּותֶיךָ וְיִתְמַתְּקוּ הַדִּינִים, וּזְכר לָנוּ עֲקֵדָתו שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום כְּאִלּוּ אֶפְרו צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַבֵּט בְּאֶפְרו לְהַצִּילֵנוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּל רָע. וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות בְּשֵׁם (קר”ע שט”ן). וּכְשֵׁם שֶׁמַּסְכִּימִים וּמַתִּירִים לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. כַּךְ יַסְכִּימוּ וְיַתִּירוּ לָכֶם בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וְכָל הַקְּלָלות וַחֲלומות רָעִים וּפִתְרונות רָעִים. וּפִתְחון פֶּה לְרָעָה וְכָל גְּזֵרות רָעות. כֻּלָּם יִתְהַפְּכוּ עֲלֵיכֶם וְעָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה. כַּכָּתוּב: וְלא אָבָה ה’ אֱלהֶיךָ לִשְׁמעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפךְ ה’ אֱלהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ ה’ אֱלהֶיךָ. וּכְתִיב: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה’ אֱלהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּום: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. ה’ עז לְעַמּו יִתֵּן, ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּו בַשָּׁלום: