על החובה להאבק להצלת כל נפש מישראל מקלון הגיוס

למען אחי ורעי! בענייני גזרת הגיוס הנני שמח להביא בפניכם מתוך 'מכתב קודש' של כ"ק האדמו"ר מסקולען, רבי ישראל אברהם ב"ר אליעזר זוסיא פורטוגאל שליט"א:

'בעזהשי"ת. יום ג' לסדר בהעלותך את הנרות וגו' וכה תעשה להם לטהרם וגו', י"ב סיון שתע"ז, ברוקלין יצ"ו

בימי שבעה לתשלומים, ברכת שלומים, עם ברכת אריכות ימים ושנים טובים, דשנים ורעננים מרובים, לבעלי תריסין, אבירי הרועים, להם עוז וגדולה, התפארת והתהלה, ה"ה כ"ק הגאון האדיר הרב ר' משה שטערנבוך שליט"א, ראב"ד דעדה החרדית בירושלים עיה"ק ת"ו, ואתו עמו כבוד הרבנים הגאונים הצדיקים חברי הביד"צ שליט"א, ועל צבאם כ"ק ידיד נפשי עוז, הגאון הצדיק הרב ר' יצחק טובי' ווייס שליט"א גאב"ד ירושלים עיה"ק תובב"א.

חיים ברכה ושלו'

אחרי דרוש שלו' כבוד תורתם שליט"א, כראוי ליראי ד' ולחושבי שמו, הנה מכתב קדשם הגיעני, בו מעלתם מביעים צערם ודאגתם אודות גזירת הגיוס שח"ו עומדת לפועל בארה"ק, ותעמיד ח"ו את קיום העולם התורה והישיבות בסכנה, היל"ת,...

...בוודאי למען כבוד תורתם, ולמען כבוד ירושלים, זכור בל נשכח, כאב צר הבאים לעכור, פיהם לסכור, ועת לעשות לד' הוא, ואין לחשות, וחובה מוטלת עלינו לפעול ולהפעיל למען כבוד התורה וקיומה, ולהאבק על הצלת כל נפש מישראל, אפילו כאילו הנראים כנחשלים במחנה כי כל א' מישראל עולם מלא הוא, ואין לנו שיור רק התורה הזאת, להתאמץ בכל עוז להעמיד בעבורם מוסדות התורה לפי מצבם ודרגתם, להצילם ולקרבם תחת כנפי השכינה, ולהכניסם לחדרי התורה והישיבות, ובזה להצילם בל ירדו באר שחת, ולא יפלו ח"ו ברשת של מינות וכפירה הפרוסה לפניהם, ובל יפלו ח"ו במחנה צבאותם אשר באי' לא ישובון ח"ו, ובוודאי שחוב מוטל עלינו לחזק בגוף ובממון את העושים והמעשים להציל ולחלץ את כל אותם שנסבכו ונפלו ברשת הגיוס לעשות מה שבכחנו להצילם ולחלצם מיד החפשים המסיתים והמדיחים, ולהעמידם בקרן אורה, לסדרם ולהחזירם בין כותלי בית המדרש.

והשי"ת יאריך ימי מעלת כבוד תורתכם הקדושה, ותזכו לעמוד על משמר קדושת עם ישראל, מתוך בריאות השלימות והמתמדת באריכות ימים ושנים טובים דשנים ורעננים, אורך ימים ושנות חיים ושלו' יוסף ד' לרועי ישראל הנאמנים.

ובזכות הצלת נפשות ישראל לקרבם לד' ולתורתו נזכה בקרוב שיערה ד' עלינו רוח טהרה ממרום, ויקיים הבטחתו ע"י נביאו (זכרי' יג, ב') ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, (ישעי' יא, ט) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ד' וגו' במחיית עמלק וביאת משיח צדקנו בגאולתינו ופדות נפשנו ובנין בית מקדשינו ותפארתנו בב"א.