על יום החלטת כ״ט בנובמבר

למען אחי ורעי! הנה מדי שנה בשנה נוהגים בעלי הדעות המשובשות, ובפרט באתרי חדשות (כי רק שם אוהבים להרבות בשטויות), להעלות באוב את אירועי יום כ״ט בנובמבר, יום בו החליטו 'אוּם-שמוּם' על כך שיהי' מותר ליהודים להקים מדינה 'שלטון הערב-רב' 'מלכות הזולה' לפני ביאת משיח בן-דוד

וכהערת שוליים מי שהמציא את הביטוי הזה 'אוּם-שמוּם' הלא הוא ראש הכופרים ב"ג שר"י... אז מענין מדוע טוענים שיש היתר מה'אוּם-שמוּם' להקמת מדינה, אם כך מתייחסים לתוקף ה'הלכתי' של ארגון 'אוּם-שמוּם' לפי הלימוד העקום של בעלי הדעות המשובשות.

ואולי אפילו יצטטו כל מיני רבנים מאותה תקופה שתמכו ברעיון הטמא הזה, אבל מה נאמר כיום לאחר שכבר התברר בצורה כל כך ברורה וחד משמעית, לא אתמול ולא שלשום כי המדינה הטמאה הזאת עשתה שמד רוחני ולא עוד אלא אפילו שמד גופני, ועוד מרבה על ידי כל מיני אצטלאות של רפואות להרוג יהודים.

ולא עוד ישנם כאלו מדומיינים בימינו אנו שחושבים שעל ידי העלמת עין, שכאלו מה שאמור לפתור להם את כל הבעיות שנוצרו על ידי השלטון הערב-רב, שכיום דנים לגבי מסירת שריד בית מקדשנו לקבוצת רשעים-רפורמיות, או זה הפתרון שלהם לכל בעיות הדור, רח"ל, במקום לצאת חוצץ נגד שלטון הערב-רב הטמא הזה

והפתרון היחידי לכל החולאים של הדור הזה הוא להלחם בכל אמצעי רוחני נגד שלטון הערב-רב, ואין שום עצה ומזימה אחרת

ונביא תורף דב"ק של כ"ק האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים זיע"א, על אותו רעיון טמא של 'הסכמת האו"ם על החלטת יום כ"ט בנובמבר, כדאיתא בספה"ק ויואל משה מאמר שלוש שבועות, אות פו‏

ויש טפשים האומרים שיען שהי' בהסכמת רוב האומות אין כאן לא איסור שבועה ולא איסור העברה על הקץ, וכל כך גבר החשכות וסמיות העינים שנפל על העולם לטעות בדברי הבלים כאלו. והנה גם מ"ש באבני נזר על השבועה שלא יעלו בחומה שהפירוש הוא בדרך מלחמה שלא ברשות ולקח זה מלשון רש"י ז"ל ביד חזקה, לא אמר זה אלא על השבועה שלא יעלו בחומה, אבל על השבועה השלישית שלא ידחקו את הקץ, אדרבא כתב רש"י ז"ל דקאי על המרבה בתחנונים אף שאינו עושה שום פעולה לא בדרך מלחמה ולא שום פעולה אחרת שבעולם אלא מרבה בתחנונים בלבד. כי על עצם הענין של מהירת הגאולה חלה השבועה ואין נפקא מינה בזה כלל דעת האומות אם הוא ברשות אם לאו. והלא יתר מזה כתב המהר"ל שלא רק אם האומות מסכימים חלה השבועה, אלא אף אם האומות כופין אותם בכפי' של מיתה וכל מיני עינויים קשים ר"ל אסור לעבור על השבועה, ומכש"כ כשאין כופין אותם אלא נותנין להם רשות לצאת מן הגלות, שזה ודאי לא עלה על דעת שום פוסק שבעולם שיש איזה היתר בזה. גם באותה השבועה שלא יעלו בחומה שהבין באבני נזר מלשון רש"י ז"ל שכתב ביד חזקה שהפירוש הוא בדרך מלחמה, כבר ביארתי באריכות שאין כן דעת פוסקים ראשונים ואחרונים, וביארתי לשון רש"י ז"ל בזה. וגם זה ודאי ברור שמה שהבין באבני נזר מלשון ביד חזקה שפירש בדרך מלחמה וכדומה הכוונה על האומה היושבת שם, שאם צריכין ללחום עמה ודאי דהוי ביד חזקה, ומה ששאר האומות מסכימים לא מעלה ולא מוריד, וכי יש להאומות דין סנהדרין לדון מה יעשו ישראל עפ"י רוב דיעות שביניהם(?!), הלא אף בדיניהם דיני ב"נ כתבו הפמ"ג והנוב"י ועוד כמה פוסקים דלא שייך בהם לומר דין אחרי רבים להטות, כיון שהוא דין מדיני התורה שלא ניתנה אלא לישראל, ומכל שכן בדיני ישראל שצריך לזה דעת תורה אמיתית שאפילו כל האומות שמכל העולם יחד לא יוכלו להכריע אף זיז כל שהוא בדעת התורה, ובגוים אין תורה. ואם נימא בדעת רש"י ז"ל שמה שאמר שלא יעלו ביד חזקה שהוא שלא ברשות, צ"ל שהקפידה התוה"ק שלא יעשו ישראל בענין זה יד חזקה והוא כעין השבועה שלא ימרדו שהקפידה התוה"ק שלא למרוד בהאומה שיושבין ביניהם, ואם כל שאר האומות שבכל העולם יאמרו לישראל למרוד בהאומה שיושבין ביניהם בודאי שאין בזה היתר למרוד כיון דסוף סוף היא מרידה, וזה אסרה התורה הקדושה, וכמו כן הוא בעלי' לארץ ישראל, דאם העלי' הוא עכ"פ ביד חזקה אין בכח כל שאר האומות להתיר. זה הוא דבר פשוט וברור אף לפי דעת האבני נזר.‏

על יום החלטת כ״ט בנובמבר

אלא שאף מה שאומרים שהי' בהחלטת רוב העמים גם זה שקר, כי בישיבה האחרונה שהיתה צריכה לאשר הענין לפי החוק של קשר בין העמים, נדחה הדבר והחליטו למסור ארץ ישראל לידי קשר איזה עמים הנקרא "טראסטישיפ", אלא שהציונים לא התחשבו עם החלטת העמים ולא צייתו להם. ובפרט מה שלקחו ירושלים זה הי' מתחלה ועד סוף נגד דעת כל העמים, ואין להאריך בזה כלל, כי באמת לא מעלה ולא מוריד..., אבל ליקח מעצמינו חירות וממשלה באיזה אופן שהוא, הוא איסור איום ונורא, ואף למשה ולאהרן עם כל המופתים שלהם לא היו רשאין להאמין בגאולה טרם ששמעו הסימן הנמסר מאבותינו כאשר הבאתי לעיל מדברי חכז"ל.‏